איך סרטן השד עובר במשפחה?

בשנים האחרונות עולה המודעות למשמעותו של הרכיב הגנטי בסיכון לתחלואה בסרטן השד. יותר ויותר נשים וגברים נדרשים להתמודדות עם היותם נשאים של גן סרטן השד ולדילמות המתלוות לגילוי זה, ביניהן האם לעבור כריתה של השדיים על מנת להימנע מהמחלה? מהו בדיוק גן סרטן השד ומה המשמעויות של גילויו?

מהו גן סרטן השד?

למעשה מדובר בשני גנים - BRACA1ו- BRACA2. אלו גנים הומניים שמייצרים חלבונים הנקראים tumor suppressor. המטרה של חלבונים אלה היא לתקן את השינויים הנעשים ב-DNA וכך לשמור על היציבות הגנטית בתאים.

כאשר קיימת מוטציה באחד מהגנים הללו, התיקונים ב-DNA לא מבוצעים, וכך גדל הסיכוי להתפתחות סרטן. מוטציות אלו עוברות בתורשה ומעלות את הסיכוי לסרטן השד והשחלות, ונמצאו גם קשורים לסוגים נוספים של סרטן.

ביחד, BRACA1 ו ו- BRACA2 מהווים 20-25% מהסרטנים התורשתיים, וכ-% 5-10 ממקרי סרטן השד. יש לציין שסרטן השד מופיע מוקדם יותר בנשים עם מוטציות ממשפחת BRACA.

המוטציות כמובן יכולות לעבור גם מהאם וגם מהאב, כך שלכל ילד יש סיכוי של 50% לקבל את הגן.

במידה ומתגלה מוטציה ב-BRACA מה הסיכוי לפתח סרטן השד?

באופן כללי, שכיחות סרטן השד באוכלוסייה הכללית עומד על12%. לפי ההערכות האחרונות, בין 50-65% מהנשים הנושאות את המוטציה בגן BRACA1, וכ-45% מהנשים שנושאות את BRACA2, יחלו בסרטן עד גיל 70.

יש לזכור שמעבר לנוכחות המוטציות הללו, ישנם גורמים נוספים המשפיעים על הסיכוי לחלות בסרטן השד כגון היסטוריה משפחתית, מצב הילודה, גיל האישה וכדומה.

נשים עם מוטציות ב-BRACA1, BRACA2 הן בעלות סיכוי מוגבר לפתח סרטן השד וסרטן השחלות. כמו כן, ישנו במיוחד קשר לסינדרומים הקשורים למספר סוגי סרטן כמו Lynch syndrome וLi-Fraumeni syndrome.

האם יש שכיחות מוגברת של המוטציה בקבוצות אתניות מסוימות?

מסתבר שהשכיחות גבוהה יותר בנשים יהודיות אשכנזיות. קבוצה נוספת בה ישנה שכיחות מוגברת של המוטציות היא בנשים ממוצא סקנדינבי (נורבגיות, הולנדיות ואיסלנדיות). מחקרים מועטים שבוצעו בארה"ב מצאו קשר גם לנשים אפרו-אמריקאיות, היספאניות ואסיאתיות.

כיצד מגלים את קיומן של המוטציות?

ניתן לקחת בדיקת DNA (דם או רוק) וכך לבדוק נוכחות מוטציה ספציפית, במידה ונמצאה אצל קרוב משפחה, או מוטציה בכלל בגנים הללו. הבדיקה נשלחת למעבדה לצורך האנליזה, ובדרך כלל התשובה חוזרת לאחר כחודש.

מי צריך לשקול את ביצוע הבדיקה הגנטית?

בגלל השכיחות הנמוכה יחסית של המוטציות באוכלסייה הכללית, מומחים ממליצים שלא כל אישה תבצע את הבדיקה הגנטית, אלא רק נשים עם סיכוי מוגבר במשפחתן לפתח סרטן שד או שחלות.

המקרים המומלצים לבדיקה הם:

- מקרים רבים של סרטן שד ו/או שחלה במשפחה, במיוחד בהופעה מוקדמת של המחלה.

- מקרים של סרטן ראשוני ממקור שאינו סרטן שד או שחלה.

- סרטן שד בגבר.

במקרים בהם יש זיקה משפחתית למחלות הנ"ל, יש לעבור ייעוץ גנטי, ולבדוק בבדיקה גנטית את הנוכחות של המוטציות דווקא בקרובי המשפחה וכך יהיה יותר קל לבדוק את סוג המוטציה במי שיזמה את הבדיקה.

במקרים של אימוץ, או במקרים בהם הרקע המשפחתי אינו ברור, מומלץ יהיה לבדוק את הנוכחות של המוטציות במידה והתגלה סרטן שד או שחלה בגיל צעיר.

חשוב לציין שבמידה ואין סיבה ממשית לחשוש מקיום מוטציה, אין צורך לקיים את הבדיקה הגנטית אפילו באוכלסיות המועדות לסיכון כמו נשים אשכנזיות.

מה אומרות תוצאות הבדיקה?

תוצאה חיובית מצביעה על כך שהאישה היא בעלת מוטציה ידועה ב- BRACA1 , BRACA2, ולפיכך נמצאת בסיכון מוגבר לחלות בסרטן השד או סרטן השחלות. אולם גם בדיקה חיובית לא בהכרח מחייבת שאכן האדם יחלה בסרטן. הרבה נשים בעלות מוטציה ב-BRACA1, BRACA2 לעולם לא יפתחו סרטן.

בנוסף לכך, לבדיקות הגנטיות יש משמעות לדור ההמשך, כלומר המידע הגנטי ישמש בעתיד לשאר הדורות. כך אישה שגילתה שהיא נשאית למוטציה בגן BRACA, תגביר את סיכוייה של ילדיה לחלות בסרטן.

תוצאה שלילית לעומת זאת, היא מעט מסובכת –

במידה ולאישה יש קרוב משפחה מדרגה ראשונה, הנושא את המוטציה, והבדיקה חזרה שלילית- המשמעות היא שהוא אינו נושא את המוטציה ולא יעביר אותה הלאה.

במידה וישנה היסטוריה משפחתית לאישה הנבדקת, אך לא נמצאה מוטציה ספציפית במשפחה, וגם הבדיקה חזרה שלילית- התוצאות אינן חד משמעיות וייתכן ואכן יש מוטציה בBRACA1, BRACA2 שטרם נמצאה.

האם יש סיכונים בבדיקה הגנטית?

אין סיכון של ממש, אך החסרון העיקרי הוא חזרה של תשובות חיוביות שעלולות לגרום לחרדה, על אף שלא יתפתח סרטן בעתיד.

האם ניתן למנוע את הסרטן?

לא ממש ניתן למנוע תחלואה בסרטן, אבל כן ניתן להקדים את האבחון וכך לטפל מוקדם ולהגדיל את סיכויי ההירפאות:

1. בדיקות screening מוקדמות בנשים עם מוטציות- מומחים ממליצים שנשים בגילאי 25-35 יבדקו קלינית אצל רופא כירורג, ויעברו בדיקת ממוגרפיה מוקדמת. כך הסיכוי לגילוי מוקדם גדל.

2. ניתוח פרופילקטי- המשמעות היא הסרת הרקמות שנמצאות בסכנה. הניתוחים בהקשר הזה הם bilateral prophylactic mastectomy (הסרת שתי השדיים), ו bilateral prophylactic salpingo-oophrctomy – הסרה של החצוצרות והשחלות. יש לציין שניתוח פרופילקטי אינו מבטיח שלילה מוחלטת של סרטן שד או סרטן השחלות, אבל הוא מוריד את הסיכון ב-80% לסרטן שחלה וב-50% לסרטן שד.

3. כימותרפיה כמניעה - עדיין לא ברור במיוחד מה היעילות של תכשירים כימותרפיים.

יחד עם זאת, נמצא כי גלולות למניעת הריון מורידות את השכיחות של סרטן שחלה.