מי מתמודד טוב יותר עם מתח - גברים או נשים?

האם ההתמודדות של אנשים במצבי מתח ולחץ קשורה גם לגנים ולמגדר שלהם? מחקר שנערך במחלקה לפסיכולוגיה של האוניברסיטה העברית מבקש לחשוף את הבסיס הגנטי והמגדרי לאופן בו אנו מתמודדים עם מתח וסטרס



יש אנשים המפגינים יכולת הסתגלות טובה למצבים מלחיצים, בעוד אחרים מגיבים בחרדה גדולה שעלולה לגרום להם להפרעות פיזיות ונפשיות. מחקרים רבים מצאו כי הדרך בה המוח והגוף מגיבים ומתאימים את עצמם במצבי מתח קיצוניים קריטית לבריאות שלנו. דו"ח של ארגון הבריאות העולמי, טוען כי ב- 20 השנים הקרובות מתח יהווה את גורם התמותה השני ברחבי העולם.



"נהוג לחשוב כי לקוד הגנטי תפקיד מרכזי בעיצוב תגובות האדם למצבי מתח", אומר פרופ' ריצ'ארד אבשטיין שערך את המחקר בבית החולים הרצוג בירושלים עם תלמיד המחקר עידן שלו וד"ר מרשה קייטס מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. חוקרים מעריכים כי גורם התורשה קובע ב- 62% את רמת הורמון המתח בגוף - הקורטיזול. עד כה רק מחקרים ספורים תיעדו את תפקידם של סוגי גנים ספציפיים על תגובות במצבי מתח.



במאמץ לחשוף את הבסיס הגנטי להתמודדות עם מתח, ערכו החוקרים מהאוניברסיטה העברית ניסוי מעבדה חברתי בו הציבו את המשתתפים בסיטואציות ומבחנים מלחיצים שנועדו לגרום לנבדקים תחושת מתח. בניסוי בדקו החוקרים את רמת הקורטיזול בבלוטת הרוק בקרב כ-100 סטודנטים. לצורך כך נעזרו החוקרים במבחן שפותח בגרמניה, המודד שינויים בהורמון הקורטיזול ומאפשר לחוקרים להעריך את התגובה הגופנית במצבי מתח משתנים.



בניסוי התבקשו הסטודנטים לשחק תפקיד של מרואיין בראיון עבודה. בראיון עמדו לרשותם חמש דקות בלבד לשכנע את המראיין לקבל אותם לתפקיד. הריאיון התבצע מול מיקרופון ומצלמה ובפני שלושה שופטים חמורי סבר. בשלב השני של הניסוי התבקשו המשתתפים לספור לאחור בקול רם מ-1,687 בכפולות של 13, במהירות ובדיוק מרביים. במקרה שהמשתתף טעה הוא התבקש להתחיל את הספירה מחדש.



בנוסף למדידת רמת הקורטיזול, נלקחו מהמשתתפים דוגמיות של רוק כדי לאפיין את הגן BDNF (גורם נוירו-טרופי שמופק מהמוח). גן זה מעורב בגירוי הצמיחה וההתבדלות של תאי המוח. מחקרים שנעשו על בעלי חיים מצאו כי במצבי מתח ולחץ קיצוניים, מופחת הביטוי של גן זה בגוף וכן שהביטוי של הגן חוזר לרמתו המקוריות באמצעות תרופה נוגדת דיכאון.



מתוצאות המחקר, שפורסם בכתב העת Psychoneuroendocrinology, עולה כי אצל גברים נושאי וריאנט מסוים של הגן (Val/Val לעומת Val/Met) נמדדו רמות גבוהות יותר של קורטיזול ולכן הם גם הראו תגובה חריפה יותר במצבי מתח חברתי. באופן מפתיע, בקרב נשים שנשאו את אותו וריאנט נמדדו רמות נמוכות יותר של קורטיזול. לאור התוצאות, ניתן לומר כי בסך הכל הגברים הפגינו מתח רב יותר בניסוי מאשר הנשים.



"המחקר מדגים את החשיבות של מיפוי המערך הגנטי של הפרט בפתרון הבחנות הקשורות להבדלים בין המינים", אומר פרופ' אבשטיין. הוא מוסיף כי "המחקר תורם גם לתובנות חדשות לגבי האופן בו דיכאון ומחלות פסיכו-נוירולוגיות אחרות יכולות לנבוע משילוב של חיים מלאי מתח וגורמים גנטיים".

מאת: מערכת אינפומד