הפסיכולוגיה מאחורי מחאות

גל המחאות אשר פרץ בשנים האחרונות מעורר את השאלה - מה גורם לכמות כה גדולה של אנשים לצאת החוצה ולהציף את הרחובות? מדובר בשאלה מורכבת הטומנת בחובה היבטים חברתיים, כלכליים וגם פסיכולוגיים.

מאת: מערכת אינפומד

תאריך פרסום: 08/08/2011 תאריך עדכון: 06/03/2014

1 דקות קריאה

תיאוריות פסיכולוגיות שונות נבנו לאורך השנים לענות על השאלה מה מניע אנשים. תיאוריות מוקדמות יותר התמקדו בדחפים ובצרכים הביולוגיים של הפרט כמקור להתנהגותו. אולם במהלך השנים התפתחו תיאוריות נוספות המתמקדות בהגשמת צרכיו הפסיכולוגיים של הפרט, לאחר שצרכיו הביולוגיים סופקו.

פסיכולוגיים התייחסו לצרכי הבטחון, השייכות והערכה של האדם כפונקציה של יכולותו להשתלב בחברה מבחינה חברתית, מקצועית, משפחתית ולזכות בהערכת החברה. המוחים, מרגישים כי צרכיהם הבסיסיים אינם מסופקים, או שסיפוקם נמצא בסכנה, וכתוצאה מכך יוצאים למחות. בנוסף, גם הצורך בשייכות והרצון לקחת חלק ממשהו "גדול ממך", בא לידי ביטוי במחאה ובהתאגדות המשותפת למען מטרה אחת (הפחתת יוקר המחייה, הורדת מחירי מצרכים בסיסיים, הורדת מחירי השכירות ועוד).

בנוסף למניעים האישיים, ישנם גם גורמים פסיכולוגיים קבוצתיים המניעים מחאות. המחאה שואבת את עוצמתה מן ההמון השותף לה, המצטרף אליה כל הזמן.

בנוסף, המחאה מספקת פורקן רגשי עבור המוחים אשר מוצאים במחאה את הדרך לפרוק את תסכולם מחייהם וכן מהווה תופעה פסיכולוגית חברתית מוכרת בשם "הדבקה רגשית". מונח המתאר מצב בו רגשות עוברים מאדם לאדם על ידי "הדבקה". ההתעוררות החברתית והצלחת המאבק מהווים גורם מדבק עבור המוחים אשר נושאים עמם תחושות של ייאוש, תסכול ונכונות לצאת לרחובות.

מאת: מערכת אינפומד