חרדת נטישה – לא רק בילדים

מחקרים מראים כי בקרב ילדים הסובלים מחרדת נטישה, גבוהה הסבירות להפרעה דו קוטבית (מאניה דיפרסיה), הפרעות קשב וריכוז והפרעות אחרות בהמשך החיים, לעומת הסבירות ביתר האוכלוסייה. לכן חשוב לדעת לזהות חרדת נטישה ולהתמודד איתה.

כיצד מאבחנים חרדת נטישה?

בגילאי 8 עד 10 חודשים מתפתחת חרדת נטישה כמעט אצל כל הילדים. לרוב מצליח להיווצר עבור הילד איזון בריא בין נוכחות ההורים להיעדרותם.

ישנם מספר קריטריונים בעזרתם ניתן לאבחן חרדת נטישה:

- מצוקה חוזרת ונשנית של אדם אדם בעת שהוא נפרד מאנשים קרובים אליו.

- דאגה מופרזת ומתמשכת לנוכח האפשרות לאבד מישהו קרוב. הכוונה היא לדאגה אשר פוגעת בתפקוד היום יומי. 

- פחד מופרז משהייה לבד.

- הסתייגות או סירוב לישון שלא בקרבת האנשים הקרובים, בדרך כלל אחד מבני המשפחה.

- סיוטים חוזרים ונשנים על פרידה מאנשים קרובים.

- תלונות חוזרות על תסמינים פיזיולוגיים כגון כאבי ראש, כאבי בטן, בחילה או הקאה כשנפרדים מאדם קרוב (ובמקרים קיצוניים, הופעת תסמינים אלו כתוצאה מהמחשבה על כך).

חשוב לזכור כי כולנו חווים במידה כזו או אחרת תחושת חרדה כאשר אדם חשוב לנו עוזב אותנו. לפעמים עוזב אחד מבני המשפחה לזמן קצר, אם לטיול או לעבודה ובזמנים אלו אנו חשים באי שקט עד לחזרתו. זוהי תגובה טבעית, ואם היא אינה פוגעת בתפקוד היום יומי אין מדובר בחרדת נטישה.

כיצד באה לידי ביטוי חרדת הנטישה? 

אנשים הסובלים מחרדת נטישה אינם מסוגלים להתנתק ממסגרות מוכרות, גם כאשר הן אינן נעימות להם, שכן מפגש עם חופש יוצר אצלם תחושה של אי סדר ומכניס אותם למתח ולחרדה. כלומר, גם אם מסגרת כלשהי אינה נחווית כנעימה וטובה, הסובלים מחרדת נטישה יעדיפו להישאר בה היות והיא מעניקה להם תחושת ביטחון, סדר ורוגע המקלה על חרדת הנטישה.

החיפוש אחר סדר ומסגרת בולט גם בקרב ילדים הסובלים מחרדת נטישה, למשל בעת יציאה לחופשה משפחתית, כאשר הם שואלים את הוריהם שוב ושוב – מה נעשה כשנגיע למלון? ומה נעשה אחר כך? ואחר כך?

ממה נובעת חרדת נטישה?

בתחילת חייו, לומד התינוק לחוש קרבה וחיבה כלפי הוריו ובשלב הבא מתחיל לאהוב את ההורה מתוך הבנה שקיים בו הן צד חיובי והן צד שלילי. בשלב זה מתחיל התינוק לחוות את עצמאותו – הוא מבין שלהורה יש צד שלילי ובכל זאת מחליט "לקבל אותו" ולהמשיך לאהוב אותו. מבחינה פיזית, מתחיל התינוק לזחול בשלב זה ולאחר מכן ללכת – מדובר בשלב בו מנסה התינוק להיות עצמאי ולא להזדקק לעזרת ההורה.

ישנם מקרים בהם בשלב קריטי זה ימנעו הורים מהילד להיות עצמאי ויאסרו עליו לעשות דברים מסוימים או אף ינסו לעשותם עבורו. במתכונת זו עלול הילד להפוך לפסיבי, מה שיקשה עליו להתנתק מהוריו. לכן חשוב מאוד שהילד יקבל תחושה חזקה שאוהבים אותו ולצד זה יוכל להתפתח. 

חרדת נטישה יכולה להתפתח גם אצל ילדים שגדלים אצל הורים ביקורתיים ופרפקציוניסטים. אצל ילדים אלו נוצר לעתים ספק בכך שהם טובים או שווים 'מספיק'. כתוצאה מכך הם מנסים כל הזמן לשאת חן בעיני ההורים, על מנת לזכות באישורם. בהגיעם לבגרות, הם משחזרים את אותה התנהלות כלפי החברה. הם נוטים להתאמץ להיות מושלמים ומרצים וחושבים על עצמם פחות. הם משתדלים להיראות טוב ולהיות נחמדים על חשבון ביטוי רגשותיהם, מה שלבסוף מוביל לתחושת שחיקה רגשית. 

לעיתים, חרדת נטישה הינה גם מקור לאגורפוביה (פחד מפני יציאה מחוץ לבית), היות ואדם החווה חרדת נטישה חש צורך מתמיד להישאר במקום סגור, מוגן ומוכר.