לוקמיה ילדים - גורמי סיכון

גורם סיכון הוא כל גורם אשר משפיע על רמות הסיכון שלך ללקות במחלה מסוימת, כגון סרטן. ניתן לחלק את גורמי הסיכון למספר קבוצות: גורמי סיכון שהם על בסיס תורשתי (גנטיים), גורמי סיכון שהם על בסיס אורח החיים וגורמי סיכון שהם על בסיס סביבתי. לסוגי סרטן שונים גורמי סיכון שונים. למשל חשיפת העור לקרני שמש חזקות הוא גורם סיכון אשר נמצא קשור להתפתחות של סרטן העור. עישון הוא גורם סיכון אשר נמצא קשור להתפתחות סרטן הריאות, חלל הפה, הגרון, שלפוחית השתן, הכליות ואברים פנימיים נוספים.

אולם, גורמי הסיכון אינם מספקים לנו את כל המידע. עובדת היותך חשוף לגורם סיכון זה או אחר, או אפילו למספר גורמי סיכון בעת ובעונה אחת, אינה מצביעה על כך כי תחלה במחלה. יתר על כן, בני אדם רבים אשר לא נחשפו כלל לגורמי סיכון כאלה ואחרים, בכל זאת חולים.

ישנם מספרי גורמי סיכון שידוע כי הם מקושרים להתפרצות של לוקמיה ילדים.

גורמי סיכון על בסיס גנטי

גומי סיכון על בסיס גנטי הם אלה אשר מהווים חלק משרשרת ה- DNA שלנו. במרבית המקרים, אלו הם גורמי סיכון אותם ירשנו מן ההורים שלנו. בעוד שידוע כי ישנם מספר גרומי סיכון על בסיס גנטי אשר אחראים על התפרצות לוקמיה בקרב ילדים, מרבית המקרים של לוקמיה לא נמצאו כמתפרצים על בסיס גורם גנטי.

תסמונות תורשתיות

ישנן מספר תסמונות והפרעות תורשתיות שידוע כי הן מעלות את רמת הסיכון להתפרצות לוקמיה ילדים:

·          תסמונת לי פראומני (Li-Fraumeni Syndrome): זהו מצב רפואי נדיר ביותר אשר נגרם כתוצאה משינוי בגן P53 אשר אחראי לדיכוי שאתות (p53 tumor suppressor gene). בני אדם בעלי הזחה גנטית זו נמצאים בסיכון מוגבר לפתח מינים שונים של סרטן, בייחוד לוקמיה, סרטן מסוג סארקומה בעצמות וברקמות הרכות, סרטן השד וגידולים ברקמת המוח.

·          תסמונת דאון (Trisomy 21): ילדים אשר יש להם תסמונת דאון הם בעלי העתק נוסף (שלישי) של כרומוזום מספר 21. בדרכים, אשר אינן מובנות עד הסוף, כרומוזום עודף זה גורם להופעת פיגור שכלי והתפתחותם של תווי פנים מאוד אופייניים לתסמונת.

ילדים אשר לוקים בתסמונת דאון נמצאים בסבירות של פי 10 עד 20 לפתח סרטן מסוג לוקמיה מיאלואידית חריפה או לוקמיה לימפובלסטית חריפה מאשר ילדים אחרים. נמצא גם קשר בין תסמונת דאון ללוקמיה חולפת – מן מצב רפואי דמוי לוקמיה אשר מתרחש בחודשים הראשונים של חיי התינוק, אשר על פי רוב חולף מעצמו ללא צורך בטיפולים כימותרפיים.

·          תסמונת קליינפלטר (Klinefelter Syndrome): זוהי תסמונת על בסיס גנטי אשר בה לזכרים יש כרומוזום X עודף. תסמונת זו גורמת לעקרות, מונעת את התפתחותם של התווים הגבריים האופייניים (כגון שיער גוף, קול עמוק וכיו"ב) ונמצא קשר בין התסמונת לבין הסיכון לחלות בסרטן מסוג לוקמיה.

תסמונות גנטיות אחרות, כגון: נוירופיברומטוזיס (Neurofibromatosis) ואנמיה על שם פנקוני (Fanconi anemia) יכולים להעלות גם הן את רמת הסיכון ללקות במחלת לוקמיה, למרות שתסמונות אלה נמצאו מקושרות יותר להתפרצות סרטן הלימפומה על שם הודג'קין וסוגים אחרים של מחלת הסרטן.

בעיות תורשתיות של המערכת החיסונית

מחלות תורשתיות מסיומות, כגון אטקסיה טלנגיאקטזיה (Ataxia Telangiectasia), תסמונת ויסקוט אלדריץ' (Wiscott Aldrich Syndrome) ותסמונת בלום (Bloom Syndrome) גורמים לילדים אשר לוקים בהן בעיות עם המערכת החיסונית. בנוסף להיותם חשופים לסיכון מוגבר ללקות בזיהומים שונים כתוצאה מן הפגיעה במערכת החיסונית שלהם, הם נמצאים גם בסיכון מוגבר ללקות במחלת לוקמיה.

כאשר יש אח או אחות הלוקים בלוקמיה

כאשר יש ילדים אשר להם אח או אחות החולים במחלת לוקמיה, הם נמצאים בסיכון מעט מוגבר (פי 2 עד 4 ) ללקות בלוקמיה יחסית לשאר האוכלוסייה, אך הסיכוי לאפשרות זו הוא נמוך ביותר. רמת הסיכון עולה כאשר מדובר בתאומים זהים. במידה ואחד מן התאומים מפתח לוקמיה בגיל הילדות, קיים סיכוי של כ- % 20 להתפתחות המחלה גם אצל התאום השני. הסיכוי לכך עולה עוד יותר כאשר המחלה מתפתחת במהלך שנת החיים הראשונה.

כאשר אחד מן ההורים יש לו לוקמיה בגיל מבוגר, אין השפעה על רמת הסיכון של ילדיו לפתח את המחלה גם כן.

גורמי סיכון שמקורם באורח החיים

גורמי הסיכון אשר מתייחסים לאורח החיים כוללים בתוכם בין השאר משטר תזונה לא בריא, עישון, צריכת יתר של משקאות אלכוהוליים וחשיפה מיותרת לקרני השמש. בעוד שגורמי סיכון שמקורם באורח החיים מהווים גורם חשוב ביותר בהתפתחותם של סוגי סרטן רבים בקרב מבוגרים, הם משחקים, במקרה הגרוע, תפקיד מזערי ביותר כאשר מדובר על רמת הסיכון להתפתחות סרטן בקרב ילדים.

חלק מן המחקרים מצביעים על כך כי אשר האם נוהגת לצרוך אלכוהול במהלך חודשי ההיריון, היא מעלה את רמת הסיכון של העובר שלה ללקות במחלת לוקמיה בגיל הילדות, אולם לא כל המחקרים יכולים להצביע על הקשר מעין זה.

גורמי סיכון שמקורם בסיבה

גורמי סיכון סביבתיים הם ההשפעות שיש לסביבה על הגוף שלנו, כגון חשיפה לקרינה ולחומרים כימיים מסוימים, אשר יכולים להעלות את רמת הסיכון שלנו ללקות במחלות שונות וביניהן גם לוקמיה.

חשיפה לקרינה

חשיפת הגוף לרמות גבוהות של קרינה היא גורם סיכון אשר יכול לגרום להתפרצות לוקמיה. בני אדם אשר שרדו את ההפצצות האטומיות ביפן נמצאו ברמת סיכון מוגברת לפתח לוקמיה מיאלואידית חריפה בטווח של 6 עד 8 שנים מרגע החשיפה לקרינה. החשיפה של עובר לקרינה במהלך חודשי ההיריון הראשונים יכולה גם היא להעלות את רמת הסיכון שלו לפתח לוקמיה בגיל הילדות, אולם לא קיימים נתונים לגבי היקף התופעה.

הסיכון אשר טמון בחשיפה לרמות נמוכות של קרינה בזמן ההיריון או בגיל הינקות, כגון כתוצאה מחשיפה לקרני רנטגן או סי. טי., אינו ברור. חלק מן המחקרים הצביעו על כך כי ישנה עליה מסוימת ברמת הסיכון, בעוד שאחרים טענו כי אין סיכון מוגבר בכך. בכל מקרה כל עליה ברמת הסיכון היא מזערית, אולם על מנת ללכת על הצד הבטוח, מרבית הרופאים אינם מאפשרים ביצוע בדיקות מעין אלה לנשים בהריון או לפעוטות, אלא אם כן הבדיקה היא הכרחית.

חשיפה לטיפולים כימותרפיים או חומרים כימיים אחרים

ילדים ובני אדם בוגרים אשר מקבלים טיפול לסוגי סרטן שונים בעזרת טיפולים כימותרפיים נמצאים בסיכון מוגבר ללקות בסוגי סרטו משניים, בדרך כלל לוקמיה מיאלואידית חריפה, בשלב מאוחר יותר בחייהם. 

תרופות כגון תכשירי אלקילציה (alkylating agents) (אשר כוללים תרופות כגון  chlorambucil ו- cyclophosphamide) ואפיפודופילוטוקסינים (epipodophyllotoxins) (כגון etoposide ו- teniposide) נמצאו כגורמים לעליה ברמת הסיכון ללקות בלוקמיה. סוגי הלוקמיה הללו מתפתחים בדרך כלל בין 5 ל- 10 שנים לאחר הטיפולים והם בדרך כלל קשים מאוד לטיפול.

חשיפה לחומרים כימיים כגון בנזן (חומר ממיס אשר משתמשים בו בתעשיית חומרי הניקוי, בתהליך הייצור של תרופות מסוימות, בתעשיית הפלסטיק וייצור הצבע) יכולה לגרום להתפתחות לוקמיה מיאלואידית חריפה בקרב מבוגרים, ולעיתים נדירות גם בקרב ילדים. נמצא כי החשיפה לחומרים כימיים מעלה יותר את רמת הסבירות להתפרצות לוקמיה מיאלואידית חריפה מאשר סוגים של לאוקמיה לימפובלסטית חריפה.

דיכוי המערכת החיסונית

חולים אשר מקבלים טיפול אינטנסיבי על מנת לדכא את התפקוד של המערכת החיסונית שלהם (בעיקר חולים אשר נמצאים בדרכם להשתלה) נמצאים ברמת סיכון גבוהה יותר לפתח סוגי סרטן מסוימים, כגון לימפומה או לאוקמיה לימפובלסטית חריפה.

לא ודאי, לא הוכח או גורמי סיכון שנויים במחלוקת

גורמי סיכון אשר נחקרו למציאת קשר כלשהו בינם לבין התפתחות לוקמיה ילדים כוללים בין השאר:

·          חשיפה לחומרי הדברה

·          חשיפה לשדות אלקטרו מגנטיים (כגון מגורים לצד קווי מתח גבוה)

·          זיהומים שהתפתחו בגיל מוקדם

·          גיל האם בזמן הלידה של הילד

·          הורים מעשנים בעבר או בהווה

·          חשיפת העובר להורמונים (כגון דיאתילסטילבסטרול או גלולות למניעת היריון)

·          חשיפת האב לחומרים כימיים או ממיסים במקום העבודה

·          זיהום הקרקע על ידי חומרים כימיים

עד כה מרבית המחקרים לא מצאו כל קשרים חד משמעיים בין גורמים אלה לבין התפתחות לוקמיה ילדים.