רוסיגליתאזון

תשובה: בבדיקות דם שעשיתי התגלתה רמה גבוהה מאוד של GPT-74 ושל GOT 63. הפסקתי ליטול גלולות מרסילון וטיפול ב - UVAMIN למניעת דלקת בשתן. לאחר 10 ימים חזרתי על הבדיקה ויצא GOT-73 ו GPT-99. שאלתי היא ממה יכולה לנבוע העלייה המתמשכת באנזימי הכבד וכיצד ניתן לטפל בכך. נראה שהאנטיביוטיקה לבד או בשילוב עם הגלולות גרמה לעליה באנזימי הכבד. מדובר בעליה קלה, שבהפסקת התרופה צפויה לשוב לנורמה תוך מספר שבועות. בכל מקרה כדאי לשוב ולעשות ביקורת בעוד כשבועיים. [24/09/2002]

תשובה: אני מבינה שאת נוטלת סרוקסאט עקב בעיית חרדה. טופלת בסרוקסאט בעבר, ואכן מקובל לתת טיפול שעבד בעבר. עם זאת, המינון שאת מקבלת הוא מינון מספק, ונראה שהסרוקסאט אינו עוזר לך מספיק. אני מציעה לך לפנות לרופא המטפל בך, ולבקש להחליף את התרופה. תוכלי לנסות שימוש ב- CIPRALEX , שהיא תרופה מדור חדש יותר, עם פחות תופעות לוואי. כמו כן, ניתן לשלב גם טיפולים פסיכותרפיים שעשויים לעזור לך. אני מקווה שלאחר תקופה של טיפול כזה תוכלי להפסיק עם הטיפול התרופתי.

תשובה: ישנן סיבות אפשריות רבות לסחרחורת, חלקן קשורות וחלקן לא קשורות למחלות הרקע שלך. ראשית, יש להבדיל בין סחרחורת "רגילה" (dizziness), כלומר תחושה שה"ראש מסתובב", לבין ורטיגו, שהיא תחושה שהעולם מסתובב סביבך, שפעמים רבות מלווה בבחילה או הקאות. לפי התיאור שלך של "שחור בעיניים" נראה יותר שמדובר בסחרחורת רגילה ולא בוורטיגו. לא ציינת מתי את חשה את הסחרחורת המדוברת - אם בשינוי תנוחה משכיבה או ישיבה לעמידה, בזמן הליכה או פעילות גופנית מאומצת, בישיבה או בשכיבה. יש משמעות לכך מפני שזה יכול לכוון לגורם. כל התרופות שמשמשות לטיפול ביתר לחץ דם יכולות לגרום לנפילות של לחץ הדם, במיוחד בשינוי תנוחה משכיבה או ישיבה לעמידה. תופעה זו נקראת תת-לחץ דם אורתוסטטי, או תנוחתי. גם סוכרת במשך שנים (אני לא יודעת אם רק אובחנת לפני שנתיים או שהיית במעקב מסודר והמחלה "נתפסה" בתחילתה) יכולה לגרום למיני השפעות על מערכת העצבים, בינהן חוסר איזון של המערכת המאזנת באופן טבעי את לחץ הדם ואת הדופק. גם ללא מחלות הרקע יש לאנשים רבים נטייה ל"תת לחץ דם תנוחתי", במיוחד כאשר הם מעט מיובשים או בימים חמים במיוחד. פרט לסיבה השכיחה הזאת, יכולות להיות סיבות אחרות לסחרחורת, ביניהן בעיות מבניות בלב או הפרעה במערכת החשמלית של הלב, שינויים הורמונליים (גיל המעבר, בלוטת התריס), אנמיה ("חסר דם") ועוד. אני ממליצה לך להתייעץ עם הרופא המטפל ולהיבדק באופן מסודר, ושהבדיקה תכלול גם בדיקת לחץ דם פשוטה להערכה של "תת לחץ דם תנוחתי", בדיקות דם לפי הצורך ובדיקות אחרות לפי ראות עיני הרופא. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

תשובה: ראשית, יש לבצע בדיקת דם המשקפת את מדד הסיכון לדימום (INR). בכדי לבצע עקירות במרפאה רגילה מדד זה צריך להיות בין 1-3. במידה ואימך מאוזנת על ערכים גבוהים יותר ולא ניתן להפסיק את נטילת הקומדין, יש לבצע את העקירות במסגרת הערוכה לכך באמצעים שונים. ניתן לפנות לבתי החולים השונים או למרפאות המתמחות בטיפול "בחולים בסיכון גבוה". בברכה, ד"ר מיכאל אבא - רופא שיניים