אני נוטלת סרוקסאט מזה כ - 4 חודשים, במינון 40 מ"ג. כל הסימפטומים נעלמו מלבד דופק מורגש וקושי לנשום, שמקשים עליי מאוד, כיוון שהם מתרחשים במשך כל היום. לכן, רציתי לדעת האם צריך להמשיך ליטול את התרופה בכל זאת או להחליף אותה? ועל איזו תרופה אתה ממליץ? יש לציין שנטלתי סרוקסאט 4 שנים (הרגשתי מצויין - עם חצי כדור ליום), ולאחר הפסקה של 8 חודשים חזרו סימפטומים שונים של חרדה. מה עושים כדי למנוע את השימוש בכדורים למשך כל החיים? או שפשוט צריך להשלים עם העובדה הזו?

אני מבינה שאת נוטלת סרוקסאט עקב בעיית חרדה. טופלת בסרוקסאט בעבר, ואכן מקובל לתת טיפול שעבד בעבר. עם זאת, המינון שאת מקבלת הוא מינון מספק, ונראה שהסרוקסאט אינו עוזר לך מספיק. אני מציעה לך לפנות לרופא המטפל בך, ולבקש להחליף את התרופה. תוכלי לנסות שימוש ב- CIPRALEX , שהיא תרופה מדור חדש יותר, עם פחות תופעות לוואי. כמו כן, ניתן לשלב גם טיפולים פסיכותרפיים שעשויים לעזור לך. אני מקווה שלאחר תקופה של טיפול כזה תוכלי להפסיק עם הטיפול התרופתי.

בבדיקות דם שעשיתי התגלתה רמה גבוהה מאוד של GPT-74 ושל GOT 63. הפסקתי ליטול גלולות מרסילון וטיפול ב - UVAMIN למניעת דלקת בשתן. לאחר 10 ימים חזרתי על הבדיקה ויצא GOT-73 ו GPT-99. שאלתי היא ממה יכולה לנבוע העלייה המתמשכת באנזימי הכבד וכיצד ניתן לטפל בכך. נראה שהאנטיביוטיקה לבד או בשילוב עם הגלולות גרמה לעליה באנזימי הכבד. מדובר בעליה קלה, שבהפסקת התרופה צפויה לשוב לנורמה תוך מספר שבועות. בכל מקרה כדאי לשוב ולעשות ביקורת בעוד כשבועיים.

בבדיקות דם שעשיתי התגלתה רמה גבוהה מאוד של GPT-74 ושל GOT 63. הפסקתי ליטול גלולות מרסילון וטיפול ב - UVAMIN למניעת דלקת בשתן. לאחר 10 ימים חזרתי על הבדיקה ויצא GOT-73 ו GPT-99. שאלתי היא ממה יכולה לנבוע העלייה המתמשכת באנזימי הכבד וכיצד ניתן לטפל בכך. נראה שהאנטיביוטיקה לבד או בשילוב עם הגלולות גרמה לעליה באנזימי הכבד. מדובר בעליה קלה, שבהפסקת התרופה צפויה לשוב לנורמה תוך מספר שבועות. בכל מקרה כדאי לשוב ולעשות ביקורת בעוד כשבועיים. [24/09/2002]

אני בת 61, סוכרתית זה כשנתיים, מאוזנת על ידי מטפורמין, אחד בצהריים עם האוכל ושניים בארוחת ערב. יש לי ערך hba1c של 6.2 יציב, ורמת גלוקוז 97. אני סובלת גם מלחץ דם גבוה זה כעשר שנים ומטופלת על ידי דיובאן 160 וחצי כדור אמלו 5, וגם כאן אני מאוזנת לחלו

ישנן סיבות אפשריות רבות לסחרחורת, חלקן קשורות וחלקן לא קשורות למחלות הרקע שלך. ראשית, יש להבדיל בין סחרחורת "רגילה" (dizziness), כלומר תחושה שה"ראש מסתובב", לבין ורטיגו, שהיא תחושה שהעולם מסתובב סביבך, שפעמים רבות מלווה בבחילה או הקאות. לפי התיאור שלך של "שחור בעיניים" נראה יותר שמדובר בסחרחורת רגילה ולא בוורטיגו. לא ציינת מתי את חשה את הסחרחורת המדוברת - אם בשינוי תנוחה משכיבה או ישיבה לעמידה, בזמן הליכה או פעילות גופנית מאומצת, בישיבה או בשכיבה. יש משמעות לכך מפני שזה יכול לכוון לגורם. כל התרופות שמשמשות לטיפול ביתר לחץ דם יכולות לגרום לנפילות של לחץ הדם, במיוחד בשינוי תנוחה משכיבה או ישיבה לעמידה. תופעה זו נקראת תת-לחץ דם אורתוסטטי, או תנוחתי. גם סוכרת במשך שנים (אני לא יודעת אם רק אובחנת לפני שנתיים או שהיית במעקב מסודר והמחלה "נתפסה" בתחילתה) יכולה לגרום למיני השפעות על מערכת העצבים, בינהן חוסר איזון של המערכת המאזנת באופן טבעי את לחץ הדם ואת הדופק. גם ללא מחלות הרקע יש לאנשים רבים נטייה ל"תת לחץ דם תנוחתי", במיוחד כאשר הם מעט מיובשים או בימים חמים במיוחד. פרט לסיבה השכיחה הזאת, יכולות להיות סיבות אחרות לסחרחורת, ביניהן בעיות מבניות בלב או הפרעה במערכת החשמלית של הלב, שינויים הורמונליים (גיל המעבר, בלוטת התריס), אנמיה ("חסר דם") ועוד. אני ממליצה לך להתייעץ עם הרופא המטפל ולהיבדק באופן מסודר, ושהבדיקה תכלול גם בדיקת לחץ דם פשוטה להערכה של "תת לחץ דם תנוחתי", בדיקות דם לפי הצורך ובדיקות אחרות לפי ראות עיני הרופא. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

אימי נוטלת קומדין מזה שנה וחצי לאחר ניתוח להחלפת מסתם מיטרלי בלב. אין מנוס מעקירת שלוש שיניים. כיצד מתגברים על סכנת הדימומים? ומהם הסיכונים הנלווים לתהליך? איפה כדאי לבצע את העקירה?

ראשית, יש לבצע בדיקת דם המשקפת את מדד הסיכון לדימום (INR). בכדי לבצע עקירות במרפאה רגילה מדד זה צריך להיות בין 1-3. במידה ואימך מאוזנת על ערכים גבוהים יותר ולא ניתן להפסיק את נטילת הקומדין, יש לבצע את העקירות במסגרת הערוכה לכך באמצעים שונים. ניתן לפנות לבתי החולים השונים או למרפאות המתמחות בטיפול "בחולים בסיכון גבוה". בברכה, ד"ר מיכאל אבא - רופא שיניים