יתכן שאתם סובלים מדיכאון? כל השלבים לאבחון וטיפול

אם יש לכם בסיס להאמין כי אתם סובלים מדיכאון, עליכם לקבל החלטה לגבי פנייה לקבלת סיוע מקצועי. חלק מהאנשים מרגישים בנוח עם האפשרות להיעזר באיש מקצוע, בעוד אחרים חוששים לפנות לטיפול מחשש מסטיגמה, חוסר אמון באפשרות להיעזר, קושי להודות בחומרת המצב, חשש מתופעות לוואי במקרה של קבלת טיפול תרופתי וסיבות אישיות נוספות.

חשוב לדעת כי מחיר ההתלבטות עלול להיות כבד: דיכאון ממושך, בדומה למקרים אחרים של הפרעות מצב רוח, נוטה לקבע תחושות של פסימיות וחוסר ערך ולעיתים אף לפגוע בתפקוד התעסוקתי והבין אישי באופן שמגביר את הייאוש והדיכאון, וכך עלול להיווצר מעגל קסמים הרסני המשמר את הדיכאון. לכן, כאשר קיים חשש למצב של דיכאון, מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע ולקבל הערכה והכוונה לגבי הצורך בסיוע מקצועי.

גם לאחר שמחליטים לפנות לטיפול,  נותרת השאלה לאיזה טיפול לפנות. דיכאון הוא אחד הקשיים הרגשיים הנפוצים בחברה המערבית ומגוון השיטות הטיפוליות הקיימות כיום מציעות מענה לרבים מהסובלים ממנו.

ניתן לחלק את הטיפולים למספר קטגוריות מרכזיות:

•   פסיכותרפיה: טיפול במצבי דיכאון אקוטיים כגון דיכאון קליני ומתונים כגון דיסתימיה מציעים, לצד תמיכה רגשית, אמצעים להבנת מקורות הדיכאון (נסיבות חיים, דפוסי יחסים בין אישיים, סגנון חשיבה ועוד) ודרכי התמודדות ושיפור מיומנויות ההתמודדות. בין שיטות הטיפול הבולטות נכללים טיפול דינמי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי ותרפיה בין אישית.

•   ייעוץ פסיכיאטרי: תרופות פסיכיאטריות מסוג נוגדי דיכאון מכוונות ליצירת הקלה בסימפטומים הדיכאוניים במצבי דיכאון מתונים עד חריפים באמצעות יצירת איזון במערכת הנוירו-כימית המוחית אשר ויסות לקוי שלה קשור ביצירת דיכאון והגבלת היכולת לחוש הנאה ושמחה. על אף הסטיגמות הנלוות להם, מרבית הטיפולים התרופתיים נגד דיכאון אינם ממכרים, אינם מלווים בתופעות לוואי ואינם "משנים את האישיות".
מחקרים רבים תומכים בכך שהטיפול היעיל ביותר למצבי דיכאון, ודיכאון קליני בפרט, הוא שילוב בין פסיכותרפיה לטיפול תרופתי. הטיפול התרופתי מביא להקלה מהירה יחסית ומאפשר שימוש אפקטיבי יותר בטיפול הפסיכותרפויטי (טיפול באמצעות שיחות), אשר מקנה בתורו מיומנויות התמודדות ומודעות עצמית המשמרות את השיפור הרגשי ועשויות למנוע הישנותם של מצבי דיכאון נוספים. היעזרות בטיפול תרופתי מומלצת במיוחד בעת מצבי דיכאון קשים המלווים במצוקה עזה, אובדנות או פגיעה תפקודית המצריכים השגת הקלה מהירה.

•   אשפוז פסיכיאטרי: מצבי דיכאון קשים עלולים להביא לא רק למחשבות על מוות, אלא גם לניסיונות התאבדות ממשיים. לכן, כאשר קיימת סכנה אובדנית, אשפוז פסיכיאטרי יכול להוות פתרון זמני יעיל מאחר והוא מספק הגנה ומאפשר קבלת טיפול אינטנסיבי, עד להשגת הקלה מסוימת בסימפטומים הדיכאוניים. אשפוז פסיכיאטרי מסייע במצבי דיכאון ממושכים גם מכיוון שהוא מספק הפוגה זמנית מהמאבק היומיומי של התפקוד לצד הדיכאון.

•   טיפול בנזעי חשמל: טיפול בנזעי חשמל אלו ניתנים למטופלים הסובלים מדיכאון קליני לאחר שלא חל בו שיפור בעזרת טיפולים תרופתיים, למטופלים  בעלי בעיות פיזיות או אלרגיות המונעות מהם קבלת טיפול תרופתי ולמטופלים אשר הדיכאון שלהם חמור במידה הדורשת טיפול אינטנסיבי מיידי. גם טיפולים אלו מלווים בסטיגמות וחששות עקב היותם פולשניים יותר מטיפולים פסיכולוגיים ותרופתיים, אך קיימות עדויות רבות המצביעות על יעילותם ובטיחותם.

שלב 3 - התחלתי טיפול בדיכאון והוא לא עוזר לי. מה עושים?

הסבל הרב בשילוב עם הפסימיות והייאוש המאפיינים מצבי דיכאון עומדים לא פעם בבסיס הנטייה הרווחת להתייאש, להפסיק טיפולים טרם זמנם או לעבור בין טיפולים לפני שמיצינו את השפעתם. לכן, כאשר סימפטומים של דיכאון אינם משתפרים למרות קבלת טיפול, כדאי לקחת בחשבון מספר היבטים.

במידה ואתם מטופלים בתרופות נוגדות דיכאון, חשוב לזכור כי טיפולים תרופתיים מתחילים להשפיע רק לאחר כשבועיים-שלושה, כך שטבעי לא להרגיש שינוי קודם לכן. כמו כן, גם  במידה וניסיתם בעבר טיפול תרופתי שלא הועיל לכם, ישנם טיפולים אחרים שיכולים לסייע: תרופות שונות משפיעות על אזורים וחומרים שונים במוח ולכן כדאי לנסות אפשרויות טיפוליות שונות. כמו כן, כדאי לזכור כי ביכולתן של תרופות נוגדות דיכאון להפחית את עוצמת הסימפטומים הדיכאוניים, אך לא להעלים את הבעיות והקשיים אשר הביאו לדיכאון מלכתחילה. לכן כדאי לשקול לשלב בין טיפול תרופתי לטיפול פסיכותרפיה.

גם כאשר קיימת תקווה לגבי יעילות הטיפול, לא קל לשאת את התקופה העוברת עד להשפעת הטיפול. השיטה היעילה ביותר להתמודדות עם תקופה זו היא לגייס מערכת תמיכה: לבקש עזרה בהתמודדות עם מטלות יומיומית (טיפול בילדים, סידור הבית), לשתף בקשיים ולמצוא אוזן קשבת (בני משפחה, חברים, הקו הטלפוני של ער"ן) ובמידת הצורך, לעודד אנשים הקרובים לך ומושפעים ממצבך לפנות בעצמם לטיפול.