דלג לתוכן
ד"ר דוד מורגנשטרן ד"ר דוד מורגנשטרן

ארתרוסקופיה של מפרק הירך

מפרק הירך הוא המעוז האחרון שנכבש על ידי הניתוחים הארתרוסקופים. הברך, הקרסול, הכתפיים, מרפק ושורש כף היד - מנותחים בשגרה בטכניקות ארתרוסקופיות, בעוד שרק לפני כ- 10-15 שנים החלה להתפתח הטכניקה העכשווית של ארתרוסקופיות מפרק הירך.

מאת: ד"ר דוד מורגנשטרן
תאריך פרסום: 19/05/2014
3 דקות קריאה
ד"ר דוד מורגנשטרן בשיתוף עם ד"ר דוד מורגנשטרן i מומחה בכירורגיה אורתופדית

מפרק הירך הוא המעוז האחרון שנכבש על ידי הניתוחים הארתרוסקופים. הברך, הקרסול, הכתפיים, מרפק ושורש כף היד - מנותחים בשגרה בטכניקות ארתרוסקופיות, בעוד שרק לפני כ- 10-15 שנים החלה להתפתח הטכניקה העכשווית של ארתרוסקופיות מפרק הירך.

במקרה של מפרק הירך, הטכנולוגיה הארתרוסקופית התפתחה משמעותית מהר יותר מהידע וההבנה שלנו לגבי "מה שאנו רואים שם" ו"איך ומה ניתן לעשות עם זה". 

במשך שנים רבות, נחשבו בעיות במפרק הירך לבעלות פתרון פשוט והוגדרו כ"מתיחה" או "דלקת", וכאלה שבעקבות שחיקה מתקדמת בסחוס המפרקי נזקקו לטיפול ניתוחי באמצעות החלפת הפרק. עבור רוב האנשים שפנו בגלל כאבים במפרק הירך, ברירת המחדל היתה או להשלים עם המציאות והמוגבלות, או במקרים קיצוניים של שחיקה מספקת שמצדיקה ניתוח - החלפה של המפרק. מן הסתם, עבור קבוצה גדולה למדי של אנשים, בעיקר צעירים ופעילים מבחינה גופנית, ברירות אלו אינן מספקות. 

מפרק הירך וחשיבותו המרכזית לתנועה

נהוג להגדיר את מפרק הירך כמפרק "כדורי" עם צד אחד קמור (ראש הירך) וצד אחד קעור (מכתש האצטבולום). ככזה, ברור שטווחי התנועה מוגדרים ומוגבלים ע"י המבנה הגרמי של המפרק ובכל זאת, אנחנו מסוגלים להגיע לתנועות קיצוניות שכביכול חורגות מהגבולות הללו. איך אנו עושים זאת?

מסתבר שקיים קשר הדוק בין תנועות הירך, האגן והגב התחתון, כאשר כל אחד מחלקים אלו משתתפים במידה כזו או אחרת של כפיפה, יישור וסיבוב, וכל זאת באופן מתוזמן ומסונכרן היטב. כאשר סינכרוניזציה זו נפגעת, חלקים שונים של המערכת מועמסים ועלולים להיפגע.

הלברום האצטבולארי

לפתח הגרמי של האצטבולום, צמודה טבעת סחוסית גמישה שנקראת הלברום האצטבולארי. טבעת זו מעמיקה את המכתש, מייצבת את ראש הירך בתוכו ואוטמת את מעבר הנוזל בתוך הפרק בצורה שמייעלת את פיזור הכוחות שמופעלים על הסחוסים. 

במצבים בהם מביאים את הירך לטווחים קיצוניים, אנו עלולים לכתוש את הלברום בין שני צדי המפרק כאשר צוואר הירך צובט את הלברום שיושב על הגבול של האצטבולום ובכך גורם לנזק שעלול לפגום ביכולת שלו לייצב ולאטום. 

בנוסף, הלברום הוא המשכי לציפוי הסחוסי של האצטבולום, כך שפגיעה בו עלולה לגרום לנזק בסחוס הסמוך לבסיסו.

תסמונת התפס הפמורו אצטבולארית

שינויים במבנה האנטומי של מפרק הירך יכולים להביא ל"התנגשות" מוקדמת בין שני הצדדים וכך לגרום נזק ללברום ולסחוס. לקונפליקט בין ראש הפמור האצטבולום אנחנו קוראים "תפס" או "צביטה" (ובאנגלית, impingement).

באופן כללי, ישנם שני סוגים עיקריים של תפס: האחד נובע מבליטה של ראש הפמור ונקרא cam type, והשני נובע מבליטת הקיר של פתח המכתש האצטבולרי ונקרא Pincer type. בנוסף, חלק ניכר ממקרי התפס נגרמים משילוב של שני סוגים אלו.

צילום רנטגן שמדגים תפס מסוג cam ומודל תלת מימדי הממחיש את הבעיה בתנועה של ראש ירך עם בליטה המשנה את הצורה העגולה שלו


איך מאבחנים מצבים אלו?

ככלל, האבחון מתחיל בתשאול של המטופל ומתמקד בנקודות כמו, מתי זה התחיל? האם היו נסיבות מיוחדות להתחלת הכאב, כמו חבלה, תנועה פתאומית, תנועות חוזרות? איפה הוא חש כאב? האם ישנה מוגבלות או קושי לבצע תנועות מסוימות של המפרק?

בהמשך, מתבצעת בדיקה פיזית שמטרתה להבחין בין בעיה שמקורה בתוך המפרק לבעיה שמקורה בשרירים וברקמות סביב המפרק. 

לבסוף, מבוצעות בדיקות עזר נוספות, כגון צילומי רנטגן של אגן הירכיים, בדיקת MRI, ארתרוגראפיה - קרי, בתוספת הזרקת חומר ניגודי לפרק החשוד.

ארתרוסקופיה של מפרק הירך - למי היא מתאימה?

אנשים פעילים הסובלים מכאבים במפרק הירך, ללא עדות או סימנים לשחיקת הפרק, יחד עם ממצאים קליניים והדמייתיים של נזק ללברום, עם או בלי מבנה עצמות מפרק החשוד לתפס, יכולים להיות מועמדים טובים לניתוח ארתרוסקופיה של מפרק הירך.

הגישה המקובלת ברוב המקרים היא שהמטופל המועמד לניתוח עובר ראשית טיפולים שמרניים, כגון תרופות נוגדות דלקת וכאב, טיפול פיזי בעזרת פיזיותרפיה מיוחדת למפרק הירך או טיפולי הידרותראפיה (טיפולים המתבצעים בבריכה). אם כל אלו לא הועילו, ניתן לגשת לטיפול הניתוחי בהתאם למקרה.

כיצד מתבצעת ארתרוסקופיה של מפרק הירך?

ארתרוסקופיה היא ניתוח לכל דבר ומתבצעת לרוב בהרדמה כללית ובמסגרת של חדר ניתוח, המצויד בהתאם. 

במהלך הניתוח, מחדירים דרך 2-3 פתחי עור זעירים סיב אופטי המחובר למצלמת טלוויזיה ובאמצעות מכשור מיוחד סורקים את המפרק, מטפלים בנזקי הלברום והסחוס ו"משפצים" את המבנים הגרמיים אשר הביאו לידי הקרע והכאבים. כדי לאפשר למצלמה להיכנס לתוך החלל המפרקי, יש למתוח את הרגל תוך משיכה במיטה המיועדת לכך.

לאחר הניתוח, המטופל מתחיל בתכנית עבודה אישית ביחד עם פיזיותרפיסט/ית במטרה להחזיר את התנועה המלאה ואת כוח השרירים שנפגעו בעקבות הקרע ומתאוששים לאחר הניתוח. תקופת ההתאוששות עד להליכה תקינה והתנהלות יומיומית סבירה נמשכת 2-3 שבועות לאחר הניתוח, והשיקום והפיזיותרפיה נמשכים בין 6-12 שבועות.

דוגמאות לקרעים בלברום והטיפול בהם:


מאת: ד"ר דוד מורגנשטרן, מומחה בכירורגיה אורתופדית

האם המאמר עניין אותך?

רופאים בתחום
ד"ר בכר ג'ואברה
ד"ר בכר ג'ואברה אורתופדיה
רופא בכיר במחלקה אורתופדית ילדים בבית חולים כרמל
ד"ר שמוליק יצחק
ד"ר שמוליק יצחק אורתופדיה
4.7
( 3 חוות דעת )
"רופא מקצועי מאוד, קשוב למטופל, בעל ידע נרחב , חדשני בטיפוליו. ממליצה בחום."
ד"ר גד ולן
ד"ר גד ולן אורתופדיה
מנתח בכיר ומנהל את יחידת עמוד השדרה בביה"ח לניאדו
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
באנר

עדיין מתלבטים?
השאירו פרטים להתייעצות עם ד"ר דוד מורגנשטרן

שאלות מתוך פורום ניתוחי מפרק הירך והברך

בניהול ד"ר תומר כהן
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו