ניתוח ארטרוסקופיה של המרפק (Elbow Arthroscopy Surgery)

תשובה: אני מבינה מדבריך שלא היו פגיעות בגידים, כך שעקרונית, הדבר היחיד שנותר להשיג הוא טווח תנועה של המפרק וכוח שרירים. חבל מאוד שנותרת עם פצעי לחץ, חשוב שתטפל בהם היטב. גם אם יש על היד שלך עוד חבישות בגלל הפצעים, אתה יכול להתחיל להניע אותה לכל כיוון. התחל בדברים פשוטים, כמו פתיחה וסגירה של כל האצבעות, והקפד להגיע לסוף הטווחים: מאגרוף סגור ליד פתוחה לגמרי. את אותו התרגיל, תוכל לעשות גם כנגד כדור גומי קטן וגמיש כדי להחזיר את הכוח. היד שלנו מתוחכמת מאוד ומסוגלת לעשות עבודות של כוח, אך גם עבודות מדוייקות ועדינות ביותר. כדאי שתנסה לכתוב שוב, באופן הכי רגיל שאתה יכול. שים לך כמה גרגירי חומוס או פול או כל דבר קטן מספיק בצלחת, והעבר אותם בעזרת האגודל והאצבע שנפצעה לצלחת אחרת לידה. אצבע ארבע היא לא האצבע הכי חיונית למוטוריקה עדינה, אך זה יחזיר לך תפקוד טוב בכף היד. ריפוי בעיסוק הוא המקום הנכון ביותר להגיע אליו לאחר פציעה בכף יד. שיהיה בהצלחה, ושמור על הידיים שלך. קתרין אטל - פיזיותרפיסטית

תשובה: ניתוח להארכת גפיים נועד לרוב לתת מענה לבעיות של חוסר סימטריה בגף מסוים, הגורם לקיצור שלו. "רגלי O" הוא עיוות שהסיבות לו שונות. לגבי בעיות בכליות, זה תלוי באופי הבעיה ובהערכה נפרולוגית שצריכה להיעשות לפני הניתוח. ד"ר רונן בלכר - אינפומד

תשובה:

ניתוח ארתרוסקופיה של הברך מומלץ על פני ניתוח פתוח להחלפת הברך, במקרים בהם הפגיעה בברך הינה מינימלית יחסית, או בשלבים מוקדמים של המחלה. הסיבה היא, כי עדיף להימנע מניתוח גדול של הברך כל עוד ניתן. ניתוח פתוח כולל ביצוע חתך גדול בברך, עם סיכון רב יותר לטראומה לרקמה- דימומים וזיהום מקומי, אשר ניתן לחסוך מן המטופל ע"י ביצוע של ניתוח פשוט יחסית זעיר פולשני. מאידך, ניתוח ארתרוסקופיה של הברך אינו מתקן את הבעיה כולה, ורק משפר את חיכוך הסחוסים במפרק זה בזה. אצל מטופלים בהם רוצים טיפול מוחלט בבעיה אין ברירה אלא לבצע החלפת ברך.

תשובה:

לאחר ניתוח להחלפת הברך לעיתים המטופל נדרש בטיפול שיקומי משלים במוסד המתמחה בשיקום, או כחלק מטיפול אמבולטורי במרפאה. טיפול פיזיותרפי מטרתו להביא לתנועה מוקדמת של המפרק, להפחתת הכאבים ולניידות מוקדמת במידת האפשר. אין זמן מינימלי הדרוש לצורך טיפול שיקומי, וכל מטופל נעזר בכך לפי הצורך המתאים לו, עד להגעה לרמת תפקוד יומיומית טובה, ללא צורך בסיוע, ולשימוש טוב ונכון במפרק. מרבית המטופלים נזקקים לטיפול פיזיותרפי במשך של כחודש-חודשיים לפחות לאחר הניתוח, עד להגעה לטווח תנועות מלא.

תשובה:

החלמה מלאה של הברך וחזרה לשימוש מלא ברגל לאחר ניתוח ארתרוסקופיה של הברך הינה אינדיבידואלית, ותלויה בגיל המנותח, מצבו הבריאותי וחוזקו הפיזי לפני הניתוח, מידת הכאבים שהיו לפני הניתוח, והבעיה בגינה בוצע הניתוח. פגיעות של קרע ברצועה לרוב מחלימות לאורך זמן רב יותר מאשר למשל בעיות תזוזה במפרק, אשר מתוקנות לרוב מהר יחסית לאחר הניתוח. יש לשוב לדריכה מלאה והליכה הדרגתית כבר בימים הראשונים אחרי- תחילה בעזרת בר מקבילים, ולאחר מכן בעזרת מכשירי הליכה מסייעים- מקל, קביים או הליכון. מרבית האנשים הולכים ללא עזרה כבר לאחר 2-6 שבועות. למרות זאת, ריצה או קפיצה על המפרק אינם מומלצים.

תשובה: התרופה אלפריד שייכת לקבוצת תרופות הידועות בשם בנזודיאזפינים, המשמשות להקלה של מצבי חרדה ומתח, הרפיית שרירים וסיוע לשינה. כמו כל הבנזודיאזפינים, אלפריד עלולה לגרום להתמכרות כשלוקחים אותה באופן קבוע במהלך תקופה ממושכת, ויכולה להיות גם ירידה בהשפעתה עם הזמן. מסיבות אלו בוחנים את הטיפול עם אלפריד במרווחי זמן קבועים. אם לוקחים את התרופה ברציפות במשך פחות משבועיים, ניתן להפסיקה בביטחה. אך אם לוקחים את התרופה במשך תקופה ארוכה יותר, יש להיוועץ ברופא, אשר עשוי להמליץ על הורדה הדרגתית של המינון. הפסקה פתאומית עלולה לגרום לתסמיני גמילה. פלוטין היא תרופה נוגדת דיכאון המעכבת את הניצול החוזר של סרוטונין במוח (SSRI). אין להפסיק את השימוש בתרופה בלי להיוועץ ברופא, מפני שההפסקה עלולה לגרום לתסמינים לחזור. כל התרופות שיש להן השפעה מרגיעה על מערכת העצבים המרכזית עלולות להגביר את התכונות המדכאות את מערכת העצבים של אלפריד. לכן יש מגוון תרופות שיש להיזהר בנטילתן בשילוב עם אלפריד, ביניהן תרופות נגד דיכאון. איחולי בריאות ד"ר אורלי שניידר - אינפומד

תשובה: כל תהליך טראומטי (כמו למשל שבר), תהליך זיהומי, דלקתי או ניווני או תהליך גרמי אחר, יכול לתת קליטה מוגברת במיפוי עצמות. במקרה שלך הודגמו מוקדי קליטה בחוליות עמוד השדרה הצווארי, חוליה מותנית L4 - ממצאים שעשויים להתאים לממצאים טראומטיים או לשינויים ניווניים שהינם חסרי משמעות מיוחדת ושאינם מצריכים טיפול, בייחוד אם צילום מכוון לא הדגים שברים. לגבי הברך, הסימפטומים בשילוב עם המיפוי מעלים חשד שיש נזק מקומי, ולכן נשלחת לארתרוסקופיה להסתכלות ישירה על מרכיבי המפרק מבפנים, עם אפשרות של תיקון קרע ברצועות או סחוסים, אם ישנם.

תשובה: מטרת בדיקת המיפוי, בין היתר, היא לנסות לאפיין את מיקום התהליך הפתולוגי ולאפיין את תבנית הקליטה. אזורים שנראית בהם קליטה במיפוי הם לרוב אזורים שבהם מתקיים תהליך בניית עצם או תהליך דלקתי כלשהו. על תנאי זה עונים מצבים דלקתיים, זיהומיים, גידוליים ומחלות מטבוליות שונות. במקרים רבים נגרמת קליטה על ידי שינויים ניווניים המתרחשים בחלק גדול מן האוכלוסייה המבוגרת, והגורמים למצב דמוי דלקת, שמרכזו במשטחים הסחוסיים במפרקים. אם הממצאים המתוארים מקורם אכן בשינויים ניווניים, האורתופד יפנה אותך לטיפולים מתאימים, בהתאם לבעיות שמהן אתה סובל. בהצלחה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

תשובה:

החלמה מלאה וחזרה לתפקוד לאחר ניתוח להחלפת ברך הינה אינדיבידואלית, ותלויה בגיל המנותח, מצבו הבריאותי וחוזקו הפיזי לפני הניתוח, ומידת הכאבים שהיו לפני הניתוח. לרוב כבר כיום אחרי הניתוח ניתן לדרוך על הרגל, ויש לשוב לדריכה מלאה והליכה הדרגתית כבר בימים הראשונים אחרי- תחילה בעזרת בר מקבילים, ולאחר מכן בעזרת מכשירי הליכה מסייעים- מקל, קביים או הליכון. מרבית האנשים הולכים ללא עזרה כבר לאחר 6 שבועות, כאשר הברך החדשה חזקה דיה על מנת לשאת את משקל הגוף. למרות זאת, ריצה או קפיצה על המפרק אינם מומלצים

תשובה:

התשובה היא כן. כיום קיימות מספר אלטרנטיבות טיפוליות ניתוחיות כחלופה לניתוח להחלפת מפרק שורש כף היד במפרק מלאכותי, ע"י ביצוע ניתוחים בסדר גודל קטן יותר, בהתאם למצבו הבריאותי של המטופל, גילו וסוג הפגיעה. האלטרנטיבה הטיפולית העיקרית הינה ניתוח לאיחוי שורש כף היד (wrist fusion). ניתוח זה מפחית את הכאבים המפרקיים ע"י מתן אפשרות לעצמות המרכיבות את המפרק לגדול ולהתאחות יחד, כעצם יחידה. בצורה כזו פוחתים משמעותית הכאבים בעת הנעת המפרק, אולם החיסרון הגדול של השיטה הוא שאינה מאפשרת תנועה של המפרק. לרוב משתמשים בניתוח זה כניתוח ביניים עד להשתלת מפרק שורש כף יד מלאכותי.