תרופות משתנות ממשפחת התיאזידים טובות יותר ליתר לחץ דם

תרופות משתנות ממשפחת התיאזידים (ידועות בשמות המסחריים: פמיד,
דיזותיאזיד, אקואדון), שהן התרופות הזולות יותר, נחשבות לטובות
ויעילות יותר מהתרופות היקרות והחדשות המשמשות לטיפול ביתר לחץ דם.
כך מגלה מחקר רחב היקף שנערך בארה"ב ומתפרסם בגליון האחרון של ה
JAMA.

המחקר שכלל יותר מ 33,000 מטופלים השווה בין טיפול בתרופה ממשפחת
התיאזידים לבין טיפול בתרופה ממשפחת מעכבי האנזים המפרק אנגיוטנסין
(ACE), וממשפחת בולמי הסידן.

החוקרים ממליצים כי התרופות המשתנות ממשפחת התיאזידים צריכות להיות
הטיפול הראשוני המועדף ליתר לחץ דם. הן היעילות ביותר בהורדת לחץ
דם, בהפחתת אירועים לבביים, והן גם הטיפול הזול ביותר. טיפול ראשוני
בתרופות ממשפחת מעכבי ACE או בולמי סידן, צריך להינתן רק לחולים
אשר אינם יכולים ליטול משתנים ממשפחת התיאזידים- דבר שהוא נדיר
יחסית. מאחר ורוב המשתתפים במחקר קיבלו יותר מתרופה אחת לשליטה בלחץ
הדם שלהם, יש להסיק כי את המשתן צריך לכלול בכל טיפול רב-תרופתי
ביתר לחץ דם.

המשתתפים במחקר זה היו בני 55 ומעלה. הם חולקו בצורה אקראית לשלוש
קבוצות אשר קיבלו את הטיפולים הבאים: 12.5 מ"ג עד 25 מ"ג ביום של
המשתן כלורתאלידון 2.5 (אקואדון), מ"ג עד 10 מ"ג ביום של בולם הסידן
אמלודיפין (נורווסק), 10 מ"ג עד 40 מ"ג ביום של המעכב ACE
ליזינופריל (טנסופריל). תקופת המעקב אחר החולים היתה בממוצע 4.9
שנים.

התוצאות הראו כי בסך-הכל כלורתאלידון היה טוב יותר מאמלודיפין
במניעה של אי-ספיקת לב, וכי כלורתאלידון היה טוב יותר מליזינופריל
בהפחתת לחץ דם ובמניעה של שבץ, אי-ספיקת לב ותעוקה (אנגינה). שיעור
המקרים של אוטם שריר הלב ושיעור מקרי המוות כתוצאה מאי-ספיקת לב, לא
היו שונים משמעותית בין קבוצות הטיפול השונות.

החוקרים מציינים כי אם החולים בארה"ב היו מקבלים את התרופות הזולות
יותר ממשפחת התיאזידים, במקום את התרופות החדשות והיקרות יותר, הדבר
היה יכול לחסוך יותר מ 3 מיליארד דולר בין השנים 1982 ל 1992. בזמן
שבאותה תקופה יצאו לשוק תרופות חדשות לטיפול בלחץ דם, צריכת התרופות
המשתנות ירדה מ 56% מסך כל התרופות להורדת לחץ דם ל 27% .

JAMA 2002;288:2981-2997
https://jama.ama-assn.org/cgi/content/abstract/288/23/2981 (למשתמשים רשומים)

[06/01/2003]