בדיקת קפסולה (Video Capsule Endocopy, VCE)

אוכלוסיות בסיכון

בדיקת קפסולה אינה מומלצת באנשים הבאים:

· אנשים בעלי היצרות ידועה במערכת העיכול, פיסטולות או חסימת מעיים

· אנשים עם היסטוריה של מספר ניתוחי בטן (מעלה סיכון לחסימת מעיים)

· אנשים הסובלים מהאטה בפעילות המעיים (גסטרופרזיס) – לרוב על רקע סוכרת

· נשים בהיריון

· אנשים עם בעיות בבליעה

· אדם הנדרש לבצע MRI (יש לדחות את בדיקת הקפסולה עד לאחר ה-MRI, או לבצע את ה-MRI רק לאחר שבוצעה בדיקת הקפסולה ובטוחים שהיא יצאה מהגוף).

כאשר קיים חשש שהקפסולה עשויה להתקע, ניתן להשתמש בבדיקה מקדימה המשתמשת בקפסולה המכילה משדר בלבד ועשויה מחומרים המתפרקים מעצמם, ולכן אם היא נתקעת היא אינה מסוכנת. בדיקה זו מאפשרת לרופא לנבא אם קפסולת הוידאו עלולה להתקע במעיים.

מחלות קשורות

אנגידיספלזיה של המעי הדק (Angiodysplasia), דמם סמוי ממע' העיכול (Occult bleeding), מחלת קרוהן (Crohn Disease), גידולים של המעי הדק. 

מתי עושים את הבדיקה.

הסיבה העיקרית לביצוע הבדיקה הינה עדות לדמם ממערכת העיכול (בדרך כלל, ע"פ אנמיה של חסר ברזל) שעברה בירור באמצעות גסטרוסקופיה וקולונוסקופיה ללא ממצאים. סיבה נוספת הינה חשד למחלת קרון, שעברה את הבירור הרגיל (הכולל גסטרוסקופיה, קולונוסקופיה וצילום באריום) ללא ממצאים.

איך להתכונן לבדיקה..

· יתכן שתוצאות בדיקת הקפסולה יראו שעליכם לעבור ניתוח, לרוב לצורך כריתה של נגע מדמם מהמעי הדק. אם אתם מסרבים לניתוח, יתכן שהבדיקה לא תשנה דבר בטיפול הרפואי שתקבלו, ויש להתייעץ עם הרופא בנוגע לכך.

· קיימות כיום מספר סוגי קפסולות: למעבר במעי הדק, למעבר במעי הגס, ולמעבר בושט ובקיבה. סוג ההכנה שיש לבצע משתנה בין בדיקה לבדיקה.

· באופן כללי עליכם להקפיד על הדיאטה מסוימת, לרוב של נוזלים צלולים ביום שלפני הבדיקה. יש לוודא שהבנתם את הוראות הרופא, ולפנות ולהעזר בדפי המידע שתקבלו. 10 שעות לפני הבדיקה יש להיות בצום מוחלט.

· אם אתם לוקחים תרופות קבועות, התייעצו עם הרופא המטפל – יתכן והוא ישנה לכם חלק מהתרופות לצורך הבדיקה. אם נאמר לכם לקחת תרופות, יש לקחת אותן בזמן הרגיל עם לגימת מים, אולם אין לקחת תרופות שעתיים לפני הבדיקה, אלא אם כן נאמר לכם אחרת.

· אין למרוח קרם גוף או אבקה כלשהי על הגוף ביום הבדיקה

· יש להגיע לבושים בבגד המורכב משני חלקים (לא שמלה), לא צמוד ולא שקוף.

אופן ביצוע הבדיקה

תולבשו בחגורה המכילה את המכשיר הקולט ואת הסוללה שלו. המכשיר הקולט מחובר למספר אלקטרודות המודבקות על גבי הבטן. המכשירים מופעלים תתבקשו לבלוע את הקפסולה. לאחר שעתיים ניתן לשתות נוזלים צלולים חסרי צבע ולאחר 4 שעות ניתן לאכול ארוחה קלה. 

במהלך בדיקת קפסולה עליכם להיות ערניים ולבדוק אם אורות המכשיר ממשיכים להבהב, בהתאם להוראות שתקבלו. 

בדיקת קפסולה נמשכת כ-8 עד 9 שעות. אם במהלך הבדיקה אתם מרגישים כאב בטן כלשהו, בחילות או הקאות יש לפנות מיידית לרופא. הקפסולה אמורה לצאת בכוחות עצמה בצואה, והתהליך אינו אמור להיות כרוך בכאבים. יש להימנע מהסרת הציוד או הזזתו כנגד הגוף.

אחרי הבדיקה

אחרי כ-9 שעות ניתן לחזור לתזונה רגילה. אם אתם לא בטוחים שהקפסולה יצאה מגופכם, ואתם חשים בכאבי בטן, בחילות או הקאות עליכם לפנות מיידית לרופא. חל איסור מוחלט על ביצוע בדיקת MRI כאשר לא בטוחים אם הקפסולה יצאה מהגוף! זאת מכיוון שהשדה המגנטי של ה-MRI עלול לגרום לקפסולה לנוע מהירות לכיוונו ולהביא לניקוב המעי.

לאחר סיום בדיקת קפסולה יש להעביר את הציוד לרופא בהקדם האפשרי. יש להימנע מחשיפת הציוד למכות, קרינת שמש חזקה או ויברציות.

פענוח תוצאות

הרופא יפענח את סדרת התמונות המתקבלות מהמכשיר ויכתוב פענוח. פענוח תקין אומר שלא נראו מקורות לדמם, גידולים, היצרויות או הפרעות אחרות. לפעמים הקפסולה אינה מצליחה לתפוס נגעים מסוימים, במיוחד אם הם קטנים. 

במצב זה, אם הדמם או חסר הדם נמשך, יתכן שהנבדק יופנה לבדיקות אחרות, חודרניות יותר, כמו אנטרוסקופיה עם בלון כפול. פענוח לא תקין יצביע לרוב על סוג ההפרעה ומיקומה. 

אחת ההפרעות הנפוצות ביותר במקרה זה הינה אנגיודיספלזיה – גידול שפיר של כלי דם המופיע לרוב במעי הדק, וגורם לדמם כרוני. הטיפול באנגיודיספלזיה הגורמת לחסר דם משמעותי הינו כריתה ניתוחית.

המאמר נכתב על ידי ד"ר שי אופיר

רמת סיכון: