מה קורה למפרק בעת דלקת פרקים שגרונית ?

דלקת פרקים שגרונית היא מחלה אוטואימונית. פירושו של דבר הוא שהיא נגרמת על ידי מתקפה מצד המערכת החיסונית של הגוף כנגד רקמות הגוף עצמן. 

בדלקת פרקים שגרונתית, תאי מערכת החיסון נמצאים במספרים גדולים בתוך המבנים הפנימיים של המפרק. כאשר התאים החיסוניים הראשונים חודרים אל המפרק, הם שולחים דרך מחזור הדם מסרים כימיים המזעיקים תגבורות. 

הכימיקלים הללו מחוללים שינויים ברקמות סביב המפרק המקלים על תגבורות תאי החיבון להגיע למפרק. כימיקלים אלה מגבירים את זרימת הדם אל האזור שסביב המפרק וגורמים לכלי הדם לדלוף יותר כדי שנוזלים (ותאי חיסון) יוכלו לעזוב את כלי הדם ולעבור לתוך הרקמות. 

התגובה מכונה תגובה דלקתית והיא משאירה את המפרק חם ונפוח בשל הצטברות הנוזלים. הדבר גם גורם לכאב במפרק בשל ההרס הנגרם לעצם ולרקמת הסחוס שבמפרק ובגלל שכימיקלים גורמי כאב משוחררים כתוצאה מן התהליך.

הכימיקלים המשוחררים על ידי המערכת החיסונית ממלאים

תפקידים נוספים. הם מעודדים את תאי החיסון החדשים שהוזעקו להתפצל, דבר המגדיל עוד יותר את מספרם. כימיקלים אלה גם גורמים לתאים אחרים להתפצל ולהגדיל את אוכלוסייתם. 

אחד המאפיינים הבולטים ביותר של המפרק הלוקה בדלקת מפרקים שגרונתית הוא גידול היתר של התאים המצפים את פנים הקופסית (קפסולה) המקיפה את המפרק, אשר נוטפים את הנוזל הממלא את המפרק.

באופן רגיל, ציפוי המפרק (סינוביום) הוא בעובי שכבה בודדת או שכבות ספורות. במצב של דלקת מפרקים שגרונית, הסינוביום מלא בתאי חיסון, כלי דם, ותאים סיביים היוצרים מבנה המכונה פאנוס. 

הפאנוס לא רק ממלא את חלל המפרק על גם גדל באופן כה תוקפני עד שכאשר נגמר לו המקום בתוך המפרק הוא שוחק את דרכו מבעד לסחוס ולעצם המקיפה על מנת להתרחב. הפאנוס אחראי גם לחום המפרק, לנפיחות ולכאב המקושרים לדלקת המפרקים השגרונתית.

תאי החיסון, המגיבים כלפי רקמת המפרק כאילו היתה חומר זר שיש לנטרל, תוקפים ומשמידים את הסחוס והעצם כאחד. בניסיון לרפא את הפצעים שגרמה מתקפה זו, תאי הסחוס והעצם מנסים בתחילה לתקן את הנזק על ידי חלוקה וגדילה, היוצרים רקמה חדשה. 

אולם רקמה חדשה זו אינה נבנית כהלכה, ולעתים קרובות היא מתפתחת בצורה לא נכונה או שהיא מתפקדת פחות טוב מן המפרק המקורי.