לאכול כדי לגדול: איך להאכיל ילדים בררנים באוכל?

שעת הארוחה מתקרבת, והמתח גובר. האם גם הפעם שולחן האוכל יהפוך לשדה הקרב? האם שוב תתנהל ביניכם לבין הילדים מלחמת מוחות ותופעל סחיטה רגשית שתזכיר את הילדים הרעבים באפריקה ובכל אזור אסון בעולם הרחב? ולמה בכלל זה צריך להיות ככה, אתם תוהים, ומנסים להיזכר אם גם אתם הייתם סרבני אכילה כילדים

התעלומה הגדולה ביותר בעיני הורים רבים היא, כיצד הילדים גדלים בלי לסבול מחוסרים תזונתיים, כאשר כל מה שהם מוכנים לאכול זה חטיפים, ממתקים ומטוגנים למיניהם, המרכיבים את תפריטי המזון המהיר המסחריים. המסתורין מתעצם עוד יותר כשמתברר שהילדים כלל לא מתלוננים על רעב, והם אנרגטיים מתמיד, כאילו הותקן בהם מנוע פנימי המזין את עצמו מהאוויר.

אם יש לכם ילדים סרבני אוכל, יש לנו חדשות טובות בשבילכם: יש הצלחות ויש ניצחונות קטנים בדרך לתזונה בריאה ומאוזנת, המפצה במשהו על הפחמימות הריקות שהילדים מצליחים למצוא בכל זאת, כדרכם של ילדים, השד יודע איך. היום אנחנו חולקים אתכם סודות שעברו מפה לאוזן, בתקווה שמשהו מזה יצליח לכם בקרב על הצלחת.

הגישה הוויזואלית: לאכול עם העיניים

לא נעים להודות בכך, אבל המטרה מקדשת את האמצעים. יכול להיות שתצליחו להאכיל את הילדים אם תרמו אותם קצת בכך שתקטינו את המנות ותפחיתו את הרתיעה הטבעית שלהם מהמנות שהם לא אוהבים. כך, יש סיכוי שתוכלו לשכנע אותם לטעום לפחות כמה ביסים.

אם אתם הורים סמכותיים שהילדים שומעים להם, נסו לקבוע חוק שמותר להם לסרב לאכול, אבל רק אחרי שאכלו שלושה או ארבעה ביסים. עד שינצלו את זכות הסירוב החוקית שהענקתם להם, כבר תיגמר המנה, ותוכלו תמיד לומר להם: "נכון שזה לא היה כזה נורא?"

דרך נוספת למשוך אותם לאוכל היא להשקיע כמה דקות נוספות בעיצוב המנה כדי להראות להם שאוכל יכול להיות מעניין או מצחיק, ובכך לנסות לפתות אותם . טעם הוא דבר נרכש, במיוחד אם הוא נקשר עם צורה. אם הירקות יתווספו כעיטורים ללחם, זה יצחיק אותם לאכול את העניבה ואת הכובע של הפרוסה שעיצבתם להם כליצן. להם החביתה היא צעצוע ולכם היא חלבון זמין שנספג בזמן, ובדרך נוספו כמה ויטמינים ומינרלים מהירקות שעיצבתם.

בנוסף, היו דוגמה אישית ואכלו מזון בריא ומגוון. הראו להם שאתם לא מפצים עצמכם בג'אנק פוד, כדי שיבינו את החשיבות של הרגלי אכילה נכונים.

חינוך גלוי וסמוי לבריאות מהגיל הרך

ילדים אוהבים לדעת ולהראות שהם יודעים המון. אם תספרו להם על היתרונות הבריאותיים ותקשרו זאת ישירות לאיברים שלהם ולפעילותם, הם ילמדו גם על גופם, גם על מדע, וגם יפתחו מודעות מבורכת לבריאות שלהם.

לדוגמא, גזר מצוין לעיניים. אם אתם רואים מצוין, תוכלו לספר להם על כך וליצור קשר ישיר בין מה שנכנס לגופם לתחושות שלהם, או להיפך – איך יותר מדי גלידה או מזון תעשייתי יגרום להם לכאבי בטן ולקלקול קיבה.

דרך נוספת להרגיל אותם למזון בריא היא לוותר מראש על המריבה הנצחית ולהחליף אותה בפתרון סמוי: המרה של חלק ממרכיבי המזון ברכיבים בריאים. למשל, אפשר להוסיף רסק פירות במקום חלק ממרכיבי עוגות, תפוחים במקום סוכר, טחינה במקום חמאה, שמן קוקוס במקום שמנים רוויים אחרים, ירקות מרוסקים לפשטידות שלא ממש אפשר לזהות את המרכיבים שלהן בבירור, אבל עדיין הן טעימות מספיק לילדים. אתם יודעים שהם שם, הם לא מרגישים בטעם – עסקה לא רעה.

יצירתיות במטבח

שתפו אותם בבישול, למדו אותם איך לעבוד עם החומרים השונים ולמדו אותם על הכימיה והפיזיקה שלהם, ואם תוך כדי כך נאלצתם גם ללמוד משהו, הרווחתם.

סמכו על היצירתיות והתבונה של הילדים והמציאו תכנית בישול ביתית משלכם, בה הילדים ממציאים מנות ובונים תפריטים ותוך כדי כך מפתחים מיומנות וכישורי עבודה, שלא לדבר על כללי בטיחות ומשמעת עצמית. הם ישמחו גם לעזור לכם לבשל לאירועים משפחתיים, או שיציעו ליזום אירועים כאלה בעצמם כדי להפתיע אנשים שהם אוהבים במעשה ידיהם, לגאוות כולם.

אל תחששו מהבלגן, מהלכלוך, מחדוות היצירה ומהבישול, אבל הקפידו על כללי בטיחות אש ועבודה במכשירים מסוכנים. אל תשאירו את הילדים לעולם לבד במטבח, ועשו את הפעולות המסובכות בעצמכם.

אם התמזל מזלכם ויש לכם גינה, גדלו ירקות ועשבי תיבול. הראו להם את דרכו היפה של האוכל משקית הזרעים עד לצלחת, דרך שלבי הצמיחה שלו בגינה. אם אין לכם גינה, גם עציץ תבלינים או אדנית במרפסת, בה תוכלו לגדל כמה ירקות כמו פלפל ועגבניות, יספיקו להלהיב אותם ולהתחיל לחבב ירקות.

משמעת וסמכות: איפוק וריסון מול שעשוע בצלחת

נשמו עמוק ואל תתנו למתח להכניס אתכם למגננה, שהיא מתקפה. נסו להישאר אדישים ולא להגיב לניסיונות שלהם לנסות את הגבולות שלכם, משום שברוב המקרים סרבנות אכילה היא בעצם התנסות בשליטה מלמטה. טבעי בגיל צעיר, הם לא עושים לכם 'דווקא'.

אל תדאגו, הם לא יישארו רעבים לאורך זמן. הם יפצו עצמם ויאכלו בארוחה הבאה, כך שאם הם לא רוצים לאכול ומושכים בכתפיים לשלילה עקשנית, ותרו פעם אחר פעם, עד שיבינו שהמהלך שלהם לא משיג את התוצאות הרצויות. אבל לפני כן, רק כדי לוודא שיהיו רעבים מספיק בזמן הארוחה, קצצו את מכסת הנשנושים שלהם בין הארוחות, כדי לוודא שיגיעו לארוחה רעבים מכדי להתווכח אתכם או להתפנק מול הצלחת.

כדי לנטרל את המתח והכעס, נסו לעודד אותם לשחק עם האוכל, בניגוד לפתגם הידוע "עם אוכל לא משחקים". אולי אם הילדים ישחקו קצת באוכל ויחליפו בין המזון בצלחת שלהם לצלחת שלכם או של אחיהם, בהסכמה כמובן, החידוש והעניין יפחיתו את החשק שלהם לריב אתכם על הביס הבא.