לא רק בעור: דלקת מפרקים פסוריאטית

היא מופיעה בשליש מחולי הפסוראזיס וגורמת לכאבי מפרקים קשים, דלקות עיניים חוזרות ותסמינים נוספים. אבחון מוקדם שלה מאפשר טיפול מיטבי ולהפחית את התסמיני המחלה. כל מה שצריך לדעת על דלקת מפרקים פסוריאטית

פסוריאזיס או בעברית "ספחת" הינה מחלה אוטואימונית דלקתית כרונית, בה מערכת החיסון של הגוף משתבשת ותוקפת את הגוף עצמו. מסיבות שאינן ברורות במלואן מזהה מערכת החיסון בגופו של חולה פסוריאזיס את תאי העור כאויב ונלחמת נגדם. 

כתוצאה מכך, מתחלפים תאי העור של חולה פסוריאזיס בקצב מוגבר ותאי עור שאינם בשלים עולים לשכבת העור העליונה והופכים לנגעים על פני העור (פלאקים) בצבעי אדום-סגול המכוסים קשקשת. 

הגורם הישיר למחלה אינו ידוע, אם כי נמצא כי יש קשר גנטי מסוים למחלה וכי היא מתפרצת לעיתים בעקבות טראומה או לחץ.  כיום חיים בישראל כ-120 אלף חולי פסוריאזיס, הסובלים מהמחלה בדרגות חומרה שונות. 

הנגעים הם רק קצה הקרחון

מרבית חולי הפסוריאזיס אינם יודעים שהביטוי העורי של מחלתם, אותם פלאקים, הם רק קצה הקרחון, שכן מדובר במחלה דלקתית סיסטמית, שהפעילות הדלקתית שלה מתקיימת גם באזורים אחרים בגוף ואף באיברים פנימיים. 

כך למשל, מעריכים כי 30% מחולי הפסוריאזיס יפתחו במהלך חייהם דלקת מפרקים ספחתית, או בשמה הלועזי (PsA) Psoriasis Arthritis, שהיא מחלה אוטואימונית רב-מערכתית, שעלולה לפגוע בנוסף לעור ולמפרקים גם באיברים נוספים, כגון עיניים (אוביאיטיס), מעי, ציפורניים, ועוד. 

ידוע כי לגנטיקה תפקיד בהעברת הנטייה לפתח את המחלה, אך נושא זה עדין נחקר. עם זאת יודע כי בנוסף לגורם התורשתי, יש צורך בטריגר להופעת המחלה, שיתכן שקשור לזיהומים או לגורמים סביבתיים. 

חשיבותו של האבחון המוקדם

ככל שחולף הזמן ועם התקדמות המחלה, עלול התהליך הדלקתי לגרום להרס הסחוס המפרקי והעצמות הסמוכות ולהגבלה בתנועה עד כדי פגיעה תפקודית משמעותית. ככל שהמחלה מתקדמת, כך מקשים הכאב, הנוקשות והנזק למפרקים על ביצוע הפעולות היומיומיות הפשוטות ביותר. קיימים כיום מגוון טיפולים, ביניהם טיפולים ביולוגיים, שמסייעים להאטת התקדמות המחלה ולהקלה על הסימנים והסימפטומים, ומכאן החשיבות הקריטית של אבחון מוקדם. 

שכיחות המחלה זהה בין גברים ונשים והיא פורצת לרוב בגילאי 25-50 ואף בנעורים. ב-70% מהמקרים, מקדימה מחלת הפסוריאזיס את התסמינים המפרקיים בעשר שנים. בניגוד לתפיסה הרווחת, לא קיים קשר בין חומרת מחלת העור לבין חומרת מחלת המפרקים. מכאן החשיבות הגבוהה למודעות למחלה, ולמעקב של חולי הפסוריאזיס אחר התסמינים המפרקיים וביטויי המחלה הנוספים, על-מנת לאפשר אבחון מוקדם, טיפול מיטבי ושמירה על איכות חיים.

סימנים וסימפטומים

הסימנים והסימפטומים של דלקת מפרקים ספחתית (PsA) משתנים, אומנם, מאדם לאדם ויכולים להופיע בנפרד ובסדר אקראי, אך כוללים לרוב נוקשות וקשיון בוקר - קושי בהנעת הגוף בבוקר שחולף תוך חצי שעה עד שעתיים מהקימה מהמיטה,  כאבי מפרקים לא סימטריים, המופיעים בדרך-כלל בגפיים התחתונות, גב תחתון ועמוד שדרה צווארי -  שמורגשים במנוחה ומשתפרים בעת פעילות, נפיחות כואבת לאורך אצבע שלמה המלווה באודם ניכר (דקטליטיס), כאבים בברכיים, בכפות הידיים, בעקב ובחזה (אנטזיטיס) וסימנים נוספים של דלקות עיניים חוזרות או כאבי בטן ושלשולים לאורך תקופה.

אבחן את עצמך: האם אני חולה בדלקת מפרקים ספחתית

לרגל כנס מיוחד לחולי פסוריאזיס שיערך בבית החולים "קפלן" ב-8 בדצמבר, להלן שאלון PEST המאפשר לבחון את הסיכוי לקיומה של מחלת מפרקים ספחתית, באמצעות סדרה בת חמש שאלות בלבד: 

האם סבלת פעם ממפרק (או מפרקים) נפוחים?

האם רופא אמר לך אי פעם שיש לך דלקת מפרקים?

האם יש חורים או גומות בציפורני הידיים או הרגליים שלך?

האם חשת כאב בעקב?

האם קרה לך שאצבע או בוהן הייתה נפוחה לחלוטין וכואבת ללא סיבה ברורה?

במידה ושלוש שאלות נענו בחיוב מתוך החמש, קיימת אפשרות לקיום מחלת מפרקים ספחתית ומומלץ לתאם תור עם רופא ראומטולוג.