פצצת זמן נגיפית: בישראל 75 אלף חולי צהבת לא מאובחנים

בישראל מעריכים כי חיים כיום 100 אלף חולי צהבת מסוג הפטיטיס C, מתוכם רק רבע מאובחנים. "רוב החולים בישראל אינם מודעים לכך שבגופם נמצאת פצצה מתקתקת"

נכון להיום חיים בישראל כ-100 אלף איש עם נגיף ההפטיטיס C, מתוכם רק 25% מאובחנים ומטופלים. כך מגלה פרופסור זיו בן ארי, מנהלת המרכז למחלות כבד במרכז הרפואי "שיבא" בתל השומר ונשיאת עמותת "חץ" ארגון ישראלי לבריאות הכבד.  לדבריה, כשליש מכלל הנשאים עלולים לפתח בעתיד שחמד כבד, חלקם יתקדמו לכשל בתפקוד הכבד ואף יזדקקו להשתלת כבד.

"מדובר בנתונים בהחלט מדאיגים", אומרת בן ארי לרגל יום המודעות הבינלאומי לדלקת כבד נגיפית (הפטיטיס), אשר צוין השנה לראשונה בכנסת,"עם כניסתם של טיפולים חדשניים ופורצי דרך, ניתן להגיע לריפוי מוחלט מהמחלה אצל מרבית החולים, כך שמדובר במחלה הניתנת למיגור. ללא טיפול, עשויים החולים אף להפוך לנטל כלכלי כבד על מערכת הבריאות בישראל".

האבחון נעשה אקראית

קבוצות הסיכון בקרב האוכלוסייה אצלם נמצאת שכיחות גבוהה יותר של הנגיף  הן  כל מי שקיבל עירוי דם נגוע לפני 1992 (כשהתחילו לבדוק כל מנת דם לנוכחות הנגיף), יוצאי ברית המועצות לשעבר ומכורים לסמים המשתמשים בסם בהזרקה ישירה לווריד.

חשוב מאוד כי החולים במחלה יאובחנו, כדי שיוכלו למנוע הדבקות נוספות, לאמץ אורח חיים בריא (כמו הימנעות משתיית אלכוהול שיכול לגרום להחמרתה) וכדי שיוכלו לקבל את הטיפול האנטי נגיפי.

למרות תפוצת המחלה בישראל, אבחון המחלה נעשה לרוב באופן אקראי או לאחר יוזמה אישית של המטופל, שביקש להיבדק. מדובר בבדיקת דם פשוטה, הנמצאת בסל הבריאות, אך אינה מוצעת באופן קבוע לאנשים אשר נמצאים בקבוצות הסיכון ומגיעים לרופא המשפחה.

לאחרונה נרתם משרד הבריאות לנושא והחליט לפעול למען יישום התוכנית הלאומית למיגור המחלה, המבוססת על המלצות ארגון הבריאות העולמי. עד כה, מי שגילה כי הוא חולה במחלה עשה זאת באופן אקראי, וזאת למרות שמדובר במחלה המחייבת טיפול ושינוי באורח החיים והעלולה להתקדם לנזק משמעותי לכבד.

במשרד הבריאות הכירו בחשיבות הצורך בהסדרת האבחון המוקדם של החולים ואף הקימו צוותי עבודה מיוחדים, הפועלים למען גיבוש תכנית לאומית לסקירה של קבוצות באוכלוסייה בסיכון להידבק במחלה. יחד עם זאת, אומרים בעמותת "חץ" כי יש צורך בהקצאת משאבים ייעודיים, שיאפשרו יישום בפועל של התכנית למיגור המחלה.

הסכנה הגדולה הטמונה בהידבקות בנגיף היא היעדר התסמינים הנלווים להידבקות ולתחלואה. למעשה, ניתן להידבק בנגיף ולחלות במחלה ללא תסמינים במשך כ-20-30 שנה, עובדה המקשה על גילויה המוקדם.רוב החולים בישראל אינם מודעים לכך שבגופם נמצאת "פצצה מתקתקת". המחלה יכולה להימצא בגוף שנים רבות, מבלי שהיא "מודיעה" על נוכחותה.

"בשנים האחרונות, חלה התקדמות משמעותית באופן הטיפול במחלה", אומרת בן ארי. "הטיפולים האנטי נגיפיים החדשים הקיימים כיום וטיפולים נוספים, הצפויים להיות זמינים בשנים הקרובות, פועלים ישירות כנגד הנגיף ופוגעים במעגל החיים שלו. טיפולים פורצי דרך אלו, יכולים, ברוב המקרים, להביא לריפוי מלא של המחלה ולהביא למיגור המחלה ומכאן, החשיבות הרבה של אבחון המחלה בשלב מוקדם ככל שניתן והנגשת הטיפול. מדובר באירוע הנחשב להיסטורי בתולדות הרפואה בעולם, שבו נגיף שהוכר רק לפני 27 שנים, עומד היום בפני הכחדתו".

שיעור תמותה גבוה

הפטיטיס או "צהבת" בלשון העממית, פירושה דלקת של הכבד. דלקת כבד נגיפית מסוג  C (הפטיטיס C) מועברת בד"כ במגע של דם עם דם נגוע בנגיף (הנגיף מחולל המחלה). נגיף הפטיטיס C גורם לדלקת כרונית בכבד שעלולה לפגוע בתפקוד הכבד ולהוביל לשחמת.  הפטיטיס C הוא הגורם העיקרי לסרטן כבד ולצורך בהשתלת כבד.

מדובר על בעיה בריאותית ציבורית עולמית המשפיעה על מיליונים מדי שנה. לפי הערכה, ישנם כ-180 מיליון אנשים בעולם הסובלים מהמחלה ובכל שנה נדבקים ממנה כ-4 מיליון בני אדם.

למחלה זו מייחסים שיעור תמותה גבוה:  מחקרים עדכניים על חולי הפטיטיס C מראים עליה בתחלואה, שיעורי אשפוז גבוהים יותר, ושיעורי תמותה גבוהים פי שלושה מאלו של האוכלוסייה הכללית. בין 20% ל 30% מהחולים הכרוניים בהפטיטיס C מפתחים שחמת כבד, ו-1-4% מפתחים גם סרטן ראשוני בכבד. כשמדובר על סרטן הכבד, אחוז התמותה גבוה מאוד, מכיוון שתקופת ההישרדות עם סרטן כבד מוגבלת. כשמדובר על שחמת הכבד, 33% מהחולים עם הפטיטיס כרונית נפטרים תוך 10 שנים.

קיימות מספר אוכלוסיות עיקריות הנמצאות בסיכון להידבק במחלה:

מי שקיבל עירוי דם נגוע לפני 1992 

עולים ממדינות חבר העמים לשעבר

עקב הזרקת סמים, אפילו באופן חד פעמי

קבוצות סיכון נוספות כוללות:

חולי כליות המטופלים בדיאליזה, נשאי HIV

המבצעים קעקועי פירסינג באמצעות מחטים ומכשור לא סטרילי

מי שנולד לאם חולה במחלה