דלג לתוכן

לחץ דם – האם סוכר גרוע יותר ממלח?

לצריכת נתרן יצא שם רע מאוד בטיפול ובמניעת מחלות לב, אך כעת טוענים חוקרים כי דווקא סוכר הוא האויב הגדול ומעלה את הסיכונים למחלות במערכת דם והלב

מאת: אמילי האודי זמן קריאה: 3 דקות

המומחים הכי מבוקשים לקרדיולוגיה:

פרופ' אלי זלצשטיין קרדיולוגיה

פרופ' אלי זלצשטיין

לשעבר מנהל יחידת לב ילדים - בית חולים סורוקה

ד"ר ירון סטנובסקי קרדיולוגיה

ד"ר ירון סטנובסקי

קרדיולוג

פרופ' ערן לשם קרדיולוגיה

פרופ' ערן לשם

מומחה להפרעות קצב וקוצבים, מנהל היחידה להפרעות קצב במרכז הרפואי הלל יפה חדרה

ד"ר אריה לורין שוורץ קרדיולוגיה

ד"ר אריה לורין שוורץ

רופא בכיר מנהל תחום קיצוב והפרעות קצב ביחידה להפרעות קצב, אלקטרופיזיולוגיה, המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב)

ד"ר יונתן קוגן קרדיולוגיה כללית והפרעות קצב לב

ד"ר יונתן קוגן

מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב, אסותא אשדוד, קרדיולוג מומחה במחלות לב והתמחות בהפרעות קצב

פרופ' שמחה מיזל קרדיולוגיה

פרופ' שמחה מיזל

קרדיולוג בכיר ומנהל המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי מעייני הישועה בני ברק

ד"ר אוריאל כ"ץ קרדיולוגיה

ד"ר אוריאל כ"ץ

מנהל מכון הלב לילדים, בית החולים לילדים אדמונד ולילי ספרא, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר

פרופ' אבישג לייש פרקש קרדיולוגיה

פרופ' אבישג לייש פרקש

מנהלת היחידה להפרעות קצב וקוצבים בבי"ח האוניברסיטאי אסותא אשדוד הציבורי  וסגנית מנהל המערך הקרדיולוגי בבית החולים

אלעד לוי יתר לחץ דם

אלעד לוי

דיאטן קליני B.Sc

ד"ר שירית כזום בייזר קרדיולוגיה

ד"ר שירית כזום בייזר

מנהלת שירות אבחון וטיפול בקרדיולוגית ספורט ביה"ח בילינסון

פרופ' שרה שמעוני קרדיולוגיה

פרופ' שרה שמעוני

מומחית בקרדיולוגיה וברפואה פנימית

ד"ר גבריאל גרינברג קרדיולוגיה

ד"ר גבריאל גרינברג

מומחה בקרדיולוגיה ובצינתורי לב, מנהל היחידה לקרדיולוגיה פולשנית בבי"ח השרון פתח תקווה

ד"ר אמנון איתן קרדיולוגיה

ד"ר אמנון איתן

מומחה לקדיולוגיה, סגן בכיר למנהל המערך הקרדיולוגי בביה"ח כרמל מצנתר בכיר בביה"ח כרמל, בעל התמחות בפנימית ובקרדיולוגיה בביה"ח רמב"ם

פרופ' תרצה פוקס קרדיולוגיה

פרופ' תרצה פוקס

מומחית בקרדיולוגיה, הפרעות קצב לב (אלקטרופיזיולוגיה)

פרופ' יהודה קמרי פנימית

פרופ' יהודה קמרי

מנהל "המרכז לטיפול רפואי בהשמנה - פרופ' קמרי"

ד"ר רוברט הפנר קרדיולוגיה

ד"ר רוברט הפנר

קרדיולוג מומחה בכיר המרכז הרפואי וולפסון - טיפול נמרץ לב | מערך הלב

ד"ר ניק טאודורוביץ קרדיולוגיה

ד"ר ניק טאודורוביץ

רופא בכיר ביחידה לאלקטרופיזיולוגיה וקיצוב בבית חולים קפלן

ד"ר אודי חורין קרדיולוגיה

ד"ר אודי חורין

מנהל השרות לאלקטרופיזיולוגיה פולשנית, במערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי תל אביב

פרופ' יורם אגמון קרדיולוגיה

פרופ' יורם אגמון

מנהל לשעבר של היחידה לאקוקרדיוגרפיה (אקו לב) והמרפאה למחלות מסתמי הלב במרכז הרפואי רמב"ם, חיפה.

ד"ר אהרון מדינה קרדיולוגיה

ד"ר אהרון מדינה

מנהל היחידה לאלקטרופיזיולוגיה במרכז הלב המשולב - המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי אסף הרופא.

ד"ר לואיז הנריקס קרדיולוגיה

ד"ר לואיז הנריקס

קרדיולוגית מומחית בהפרעות קצב וקוצבים

פרופ' מיכל לאופר פרל קרדיולוגיה

פרופ' מיכל לאופר פרל

קרדיולוגית בכירה, מנהלת מרפאות הלב ומנהלת שירות אי ספיקת לב באיכילוב, מומחית באי ספיקת לב, קרדיו-אונקולוגיה וקרדיולוגית נשים לגיל המעבר

פרופ' מעין קניגשטיין קרדיולוגיה

פרופ' מעין קניגשטיין

מנהלת יחידת הצנתורים, היחידה לקרדיולוגיה התערבותית, המרכז הרפואי איכילוב תל אביב

סאלוס פנימית

סאלוס

הבית לרפואה פרטית מתקדמת

פרופ' יעקב הנקין קרדיולוגיה

פרופ' יעקב הנקין

קרדיולוג בכיר, מנהל השרות למניעת מחלות לב וטיפול בשומני הדם בסורוקה. מומחה לקרדיולוגיה וטיפול בכולסטרול ושומני הדם.

המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא קרדיולוגיה. לקביעת תור עם המומחים שלנו:

לצריכת נתרן יצא שם רע מאוד בטיפול ובמניעת מחלות לב, אך כעת טוענים חוקרים כי דווקא סוכר הוא האויב הגדול ומעלה את הסיכונים למחלות במערכת דם והלב


דיאטות שמטרתן שליטה על רמות לחץ דם מתמקדות ברמות הנתרן (מלח) במזון, אך שני חוקרים שחקרו את השפעת המזונות אותם אנו אוכלים על מחלות כלי הדם והלב טוענים כי הסוכר אותו מוסיפים למזונות מעובדים עלול להיות תורם חשוב לרמות לחץ דם גבוהות אף יותר ממלח.

במחקר שפורסם במגזין Open Heart טענו חוקר מערכת כלי הדם והלב ד"ר ג'יימס דיניקולאנטוניו ורופא המשפחה המתמחה בתזונה ד"ר שון לוקאן, כי הדגש המושם על הורדת רמות הנתרן במטרה להוריד לחץ דם גבוה הינו מוטעה ולא נתמך כלל בהוכחות מחקריות.

"תוספי סוכר משפיעים הרבה יותר על לחץ הדם מאשר נתרן, בייחוד פרוקטוז שמעודד ליקויים תפקודיים במערכת חילוף החומרים, גורם לשינויים בלחץ הדם, לשוני בצריכת החמצן בשריר הלב, בקצב הלב וגורם לדלקות", טוענים החוקרים.

ד"ר דיניקולאנטוניו אף מוסיף כי האיסור לאכול נתרן הוא לא פחות מאשר "הרמאות הגדולה ביותר בהיסטוריית התזונה של האדם".

"המחקרים מראים כי צריכה של 3-4 גרם נתרן ביום מקושרת עם רמות הסיכון הנמוכות ביותר למחלות כלי דם ולב ותמותה, מדוע אם כך הכמות המומלצת לצריכת נתרן עומדת על 2.4 גרם נתרן ליום?" שואל ד"ר דיניקולאנטוניו.

הנחיות תזונתיות על פי ארגוני הלב האמריקנים


הנחיות ה-AHA (איגוד הלב האמריקני) וה-ACC (American College of Cardiology Lifestyle), שפורסמו בחודש יולי האחרון, מנחים מבוגרים, הסובלים מלחץ דם גבוה, להוריד את צריכת הנתרן ללא יותר מ-2.3 גרם ליום, ואף להוריד את צריכת הנתרן ל-1.5 גרם כדי להשיג ירידה גדולה יותר בלחץ הדם.

כמו כן מנחים ארגוני הבריאות לעבור לדיאטה ים תיכונית דלת-שומן הכוללת ירקות ופירות טריים, דגנים מלאים, קטניות, דגים, עופות, אגוזים ושמן צמחי מסוג מסויים ולהגביל מאוד את צריכת הסוכרים והבשר האדום.

לטענת ד"ר רוברט אקל, פרופסור לרפואה מאוניברסיטת קולורדו דנבר, אחד מכותבי ההנחיות ודובר ארגון הלב האמריקאי, הנחיות אלה מבוססות מחקרית. "במחקרים קפדניים נמצא כי כאשר כמות הנתרן בארוחות ירדה מ- 3.5-4 גרם נתרן ל-2.4 גרם ירד גם לחץ הדם."

ד"ר דיניקולאנטוניו וד"ר לוקאן טוענים שבעוד שההמלצה להוריד בכמויות המזון המעובד בהחלט הגיונית, הסיבה לעשות זאת אינה רמות הנתרן אלא רמות הפחמימות הגבוהות. ד"ר דיניקולאנטוניו טוען כי במחקר אחד בלבד נראתה ירידה בלחץ הדם, הירידה הייתה משנית וכלל לא ברור אם הקטנה בצריכת הנתרן היא שהביאה לירידה. יחד עם זאת ישנם מחקרים שהראו כי קיימת סכנה של ממש בירידה בצריכת נתרן, עד כדי סכנת חיים.

תוספי סוכר משפיעים הרבה יותר על לחץ הדם מאשר נתרן, טוענים החוקרים.

רמות הנתרן באוכלוסייה יציבות


במנהל המזון והתרופות האמריקני עומלים כיום על הנחיות המבקשות מתעשיית המזון להוריד את רמות הנתרן במוצרים. לטענת שני החוקרים, הייתה צריכת הנתרן בקרב האוכלוסייה האמריקאים בחמשת העשורים האחרונים יציבה (3.5-4 גרם ליום) וזאת למרות העלייה הדרמטית בצריכת מזון מעובד. לדעתם דבר זה מלמד על איזון ביולוגי של הגוף והם חוששים כי הורדה ברמות הנתרן במזון יגרמו דווקא לעליית רמות הנתרן בגוף בשל מנגנון פיצוי שייכנס לפעולה.

החוקרים כתבו כי קיימות ראיות ממדע בסיסי, ממחקרי אוכלוסייה ומניסויים קליניים שקושרים סוכר, ובייחוד פרוקטוז, להתפתחות יתר לחץ דם. יותר מכך, קיימות הוכחות כי סוכר באופן כללי ופרוקטוז בייחוד מעלים את הסיכונים למערכת דם והלב דרך שלל מנגנונים.

במחקרים שמטרתם הייתה לבדוק את המערכת הסימפתטית נמצא כי בקרב עכברים שאכלו סוכרוז נוצרו שלל תופעות הקשורות בקצב הלב, בכלי הדם ובכליות שהביאו לעלייה בלחץ הדם של העכברים. ד"ר דיניקולאנטוניו אומר כי "לפני כמאתיים שנים יתר לחץ דם לא היה קיים בכלל, אך ברגע שהחלה צריכת סוכר לעלות, עלה גם לחץ הדם, השמנת היתר והסוכרת".

הקשר בין סוכר ולחץ דם גבוה


החוקרים ציטטו מחקר שהראה שככל שצריכת הסוכר עולה, הסיכון למוות ממחלות לב וכלי דם עולה. על פי המחקר אנשים הצורכים 10%-24.9% מהקלוריות שלהם מסוכר הינם בעלי 30% סיכוי למות ממחלות לב וכלי דם, בקרב אלה הצורכים יותר מ-25% מהקלוריות שלהם מסוכרים הסיכון עולה בכמעט פי שלושה.

מידע ממכון הסקרים הלאומי לבריאות ותזונה בארה"ב הראה כי אדם אמריקני ממוצע צורך 83.1 גרם פרוקטוז ליום. בנוסף, מחקרים שנערכו על פני שמונה שבועות ויותר הראו כי צריכת סוכר גבוהה מעלה את לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי.

החוקרים טוענים כי ייתכן שפרוקטוז מזיק בצורה יוצאת דופן למערכת הדם והלב. מחקרים שנערכו בקרב צעירים בני 21-33 הראו כי בעת שצרכו הנחקרים תמיסת פרוקטוז נצפתה עלייה בלחץ הדם ובעת שצרכו גלוקוז באותה הכמות לא נראתה עלייה בלחץ הדם. יחד עם זאת, גם הפרוקטוז וגם הגלוקוז הביאו לעלייה בקצב הלב. מחקר אחר שבדק 74 אנשים מבוגרים שבמשך כשבועיים אכלו רמות גבוהות של פרוקטוז הראה כי לחץ הדם שלהם עלה, קצב פעימות הלב עלה וכן נרשמה עלייה בטריגליצרידים.

הנחיות האיגודים האמריקאים אינן מוטעות


ד"ר דיניקולאנטוניו וד"ר לוקאן טוענים שהנחיות ה-AHA והנחיות ה-ACC אינן מוטעות, גם הם, כמו ד"ר אקל מסכימים כי יש בהחלט לצרוך פחות מזון מעובד, אך הסיבות לכך הן הורדת כמות הסוכרים. גם הדיאטה הים תיכונית עליה ממליץ ד"ר אקל נראית כדיאטה הנכונה בעיניהם היות וכמעט אינה מכילה סוכר, אך הם מדגישים את הצורך לשים לב לכמות הסוכר, הוא האויב האמיתי לטענתם למחלות לב וכלי הדם ולא המלח.

האם המאמר עניין אותך?

הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

שאלות מתוך פורום קרדיולוגיה וצנתור לב

X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו