תירוץ להפסיד בי"ס? כאבי בטן בילדים

הילד שוב מתלונן על כאבי בטן? מדובר בתופעה ממנה סובלים עד כרבע מהתלמידים, וחשוב שלא לזלזל בה. מתי מדובר בכאב הנובע ממחלה ולמה חשוב לעזור לילד עד כמה שניתן להמשיך בשגרת החיים? 

כאבי בטן חוזרים בילדים היא תופעה ממנה סובלים שבעה עד 25% מילדי בית הספר והם מהווים כשניים עד ארבעה אחוזים מהסיבות לביקורים אצל רופא הילדים וכן הם אחת מהסיבות השכיחות לפנייה לגסטרואנטרולוג. הם מוגדרים כשלושה או יותר אירועים של כאבי בטן, החמורים מספיק בכדי להפריע לפעילותו של הילד והנמשכים לתקופה של שלושה חודשים ויותר.

ישנם שני סוגים של כאבי בטן חוזרים: אורגניים ופונקציונליים. מה ההבדלים ביניהם, כיצד מאבחנים אותם ומהן הבדיקות שעל הילד יהיה לעבור? 

כאבי בטן אורגניים: לא חייבים אינספור בדיקות

שכיחותם של כאבי בטן חוזרים עולה בגיל ההתבגרות, והיא שכיחה יותר בקרב בנות. עד גיל שנתיים לערך כאבי בטן חוזרים עלולים לנבוע מהפרעות מבניות או ביוכימיות, ולכן חשוב לחפש ביסודיות את הגורם להם. בכל מקרה, בכל גיל נעשה הבירור על דרך השלילה, כלומר הרופא מעלה סברה לסיבה שבגינה נגרמים הכאבים – ושולל אותה.

במסגרת הבירור למקור כאבי הבטן ניתן לבצע שורה של בדיקות ובירורים, אך גדולתו של רופא טוב היא דווקא בהימנעות מביצוע בדיקות מיותרות (שחלקן כואבות ופולשניות) והגעה לאבחנה על סמך שיחה עם ההורים ועם הילד. באותה שיחה יחפש הרופא "דגלים אדומים" כגון ירידה במשקל, הקאות או שלשולים חוזרים, דלקות פרקים, פצעים בפה (אפטות), כאבי בטן המעירים משינה, הפרעה בגדילה, דימום ממערכת העיכול, חום, תסמיני מחלה פסיכיאטרית, עבר משפחתי של מחלות מעי דלקתיות או ניתוח בטן בעבר.

אולם  לעתים, כאמור, לא ניתן להימנע מביצוע בדיקות, וישנן רבות שמסייעות להבין ממה נובעים כאבי הבטן החוזרים. בין הבדיקות ניתן למצוא בדיקות מעבדה השוללות אנמיה או סימני דלקת, בדיקה גופנית השוללת רגישות ממוקדת בבטן הימנית, התחתונה או העליונה, מלאות או מסה, הגדלת כבד או טחול, מחלה פריאנלית כגון פיסורה, רגישות של עמוד השידרה או הפרקים ועוד. 

ראוי לציין כי לא כל כאבי הבטן הנובעים מסיבה אורגנית הם כאבים המבשרים רעות. יתכנו כאבי בטן קשים ביותר הנובעים מבעיה שכיחה כמו עצירות, הניתנת לטיפול בקלות בדרך כלל. יתכנו גם כאבי בטן מסיבות שאינן קשורות למערכת העיכול, כגון מערכת השתן או הרבייה בבנות. בנוסף, חשוב שהרופא יברר באילו תרופות טופל הילד לאחרונה, כיוון שלעתים טיפול תרופתי שגרתי יחסית (כמו, למשל, נורופן הניתן בשל מחלת חום או אמינוציקלין הניתן לטיפול באקנה) יכול לגרום לתחלואה ממשית. 

כאבי בטן פונקציונליים: להוריד את מפלס החרדה

כאבי הבטן החוזרים הפונקציונליים אינם מתרחשים רק בדמיונו של הילד, אלא הם כאבים ממשיים הקיימים לפי תפיסתו על סמך חיבור של גירויים תחושתיים, רגשיים וקוגניטיביים. המונח "פונקציונלי" במקרה זה מטעה, היות והוא נועד לשלול מחלה אורגנית, אך לעתים הוא מופיע יחד או לאחר מחלה אורגנית וימשיך אחרי שהיא תחלוף, כיוון שהסימפטומים של המחלה שימשו "מודל" לסימפטומים הפונקציונליים, וכך למעשה נוצר מצב של הפרעה  במערכת העצבים האוטונומית, מעין "קשר" לקוי בין מערכת העיכול למוח, הגורם לגירוי יתר של האיברים הפנימיים לכאב ומודעות יתר של החולה לגירויים ממערכת העיכול. 

הלחץ הנפשי, אישיותו של הילד ו"החיזוקים" של מחלתו על ידי התנהגות המשפחה תורמים לתגובת הילד לכאב. כתוצאה מכך לעתים דווקא ילד ללא מחלה אורגנית נעדר מבית ספרו, בעוד שילד עם מחלה קשה ממשית בוחר ללמוד. אציין כי ישנם ילדים הסובלים ממחלה פונקציונלית, המבריאים ממנה בזמן חופשה מבית הספר, למשל. 

במידה  ואובחנו כאבי בטן פונקציונליים תפקידו של הרופא קודם כל להבטיח לילד ולהוריו שאין מחלה אורגנית. לעתים יש צורך להסביר במפורש שאין זו מחלה מסוכנת ושהחרדה הנוצרת סביב התסמינים גורמת להעצמתם על ידי כך שהסף לכאב או אי נוחות יורד. ברוב המקרים מיד לאחר קבלת האישור לכך שלא מדובר במחלה מסוכנת יורד מפלס החרדה והילד מבריא - או לפחות תסמיניו הופכים קלים יותר.

בנוסף, על הרופא וההורים לנסות לאתר גורמי לחץ גופניים ונפשיים מהם סובל הילד, ובמידת האפשר לטפל בהם. כמו כן, חשוב להסביר להורים שצריך להימנע ככל שניתן מהפקת הנאות משניות מכאבי הבטן, כגון היעדרות מבית הספר. לעתים ניתן לעשות שימוש בטיפולים שונים, כגון שינוי הרגלי האכילה, ביופידבק, טיפולים תרופתיים שונים ותמיכה פסיכולוגית.