בדיקת צואה (Feces analysis)

תשובה: זהו פרזיט שנמצא לעיתים במעי וקשור לכאבי בטן ושלשולים כרוניים. מתגלה בבדיקת צואה. לפרטים נוספים- http://www.cdc.gov/ncidod/dpd/parasites/blastocystishominis/factsht_blastocystis_hominis.htm

תשובה: דימומים יומיומיים וריר בצואה לתקופה של מספר חודשים הינם מצב המחייב בירור. עלייך לבצע בדיקת צואה נוספת (לעיתים בדיקת צואה אחת אינה מספיקה לצורך אבחנה), ולהמשיך את הבירור אצל גסטרואנטרולוג (מומחה מחלות דרכי העיכול). פוליפים הינם גידולים שפירים במעי, אשר במקרים נדירים מובילים לדימום וריר המלווים את הצואה באופן קבוע, ועל מנת לאבחן אותם יש לבצע קולונוסקופיה. סיבות אחרות לדימומים הן מחלת מעי דלקתית, זיהומים (אמבות, חיידקים, פרזיטים), טחורים ועוד. כאמור עלייך לפנות לגסטרואנטרולוג לבירור שיכלול תשאול מלא, בדיקה גופנית, בדיקות דם וצואה, ובדיקות הדמיה לפי הצורך.

תשובה: תסמונת המעי הרגיז מתבטאת בכאבי בטן המלווים בשלשול או בעצירות, המוקלים בדרך כלל לאחר יציאה. אין דרך ספציפית או בדיקה מסוימת לאבחן תסמונת זו. האבחנה ניתנת בדרך השלילה, כלומר, לאחר שנשללו מחלות אחרות של המעי, כגון מחלות מעי דלקתיות, צליאק, אי סבילות ללקטוז וכדומה. יכול להיות ששוב נדבקת באותו פרזיט, אם אחד מבני משפחתך נשא של הטפיל ולא קיבל טיפול. אם הכאבים נמשכים, אמליץ לך לפנות שוב לרופא גסטרואנטרולוג ולהמשיך בירור. רפואה שלמה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה: ריר וחתיכות בהירות בצואה יכולים להיגרם על ידי מספר סיבות, ביניהן זיהומים של מערכת העיכול, בעיות תפקודיות שונות של מערכת העיכול ומחלות מעי דלקתיות. לא ציינת אם את סובלת מתסמינים נוספים, כגון שלשול או עצירות, כאבי בטן וכדומה. אם אין תסמינים נלווים, יכול להיות כי אין שום מחלה מאחורי תסמינים אלו, אך בכל זאת אמליץ לך לפנות לרופא גסטרואנטרולוג לבדיקה. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה: מומלץ לפנות לרופא המשפחה לביצוע בדיקה מיקרוסקופית של הצואה.

תשובה: כל הכבוד על השינוי שעשית, אשר הביא לירידה ברמת הכולסטרול וברמת הטריגליצרידים. מאחר שעשית מגוון גדול של בדיקות, שכולן נמצאו תקינות, אני מסיקה שהירידה במשקל קשורה לשינוי שעשית בתזונה. איני יודעת אם אתה נמצא כיום במשקל תקין מאחר שלא ציינת את גובהך. תוכל לבדוק אם משקלך תקין במחשבון ה- BMI של אינפומד: http://www.infomed.co.il/BMI.htm

תשובה: אין ספק שכדאי לוודא שאין יותר ג'יארדיה במערכת העיכול ע"י בדיקה חוזרת או אפילו שתיים. שנית, מומלץ לצרוך יוגורט ביו או אצידופילוס לשיקום החיידקים המועילים של רירית המעי, ולהמעיט בצריכת חלב ומוצריו עד להחלמה מלאה. אם כל הנ"ל לא עוזר- תצטרך לחזור לגסטרואנטרולוג להערכה מחודשת.

תשובה: השילוב בין מתוטרקסאט לבין מוקסיפן (אמוקסיצילין) הוא אכן בעייתי, ועלול לגרום לרעילות של מתוטרקסאט. כך גם שילוב של מתוטרקסאט עם טטראציקלין, אשר דווקא מפחית את היעילות של מתוטרקסאט. הייתי נמנעת לפחות מהשילוב של מתוטרקסאט עם מוקסיפן. הליקובקטר פילורי הוא חיידק המצוי בקיבה בכ-50% מאוכלוסיית העולם. עם זאת, לרוב האנשים הנושאים אותו אין תסמינים. הטיפול בו בתרופה בודדת אינו יעיל, ויש ליטול כמה תרופות למשך שבוע עד שבועיים. ישנם 4 פרוטוקולים אפשריים לטיפול, וברובם משולב תכשיר נוגד חומצה ממשפחת ה- PPI, כדוגמת לוסק. הקו הטיפולי הראשון הוא PPI, מוקסיפן 1 גרם וקלאריתרומיצין 500 מ"ג (שלושתם פעמיים ביום למשך 14-7 יום. ניתן להמיר את המוקסיפן בתרופה אחרת שנקראת פלג'יל (500 מ"ג פעמיים ביום). אמנם ההמרה נועדה לאנשים שרגישים לפניצילין, אך גם הבעייתיות במקרה שלך יכולה להיות סיבה להחלפה זו. אפשרויות אחרות הן PPI, מוקסיפן ופלג'יל, ועוד כמה פרוטוקולים הכוללים מוקסיפן או טטראציקלין. למעשה, אם נרצה להימנע הן ממוקסיפן והן מטטראציקלין, אנו נותרים עם הפרוטוקול שציינתי לעיל, לאחר ההחלפה של מוקסיפן בפלג'יל. אגב, גם השילוב של לוסק עם מתוטרקסאט מעלה את רעילות המתוטרקסאט, ולכן כדאי להשתמש בסותר חומצה (PPI) אחר כגון Lansoprazole. עוד אוסיף, כי כ-20% מהמטופלים בהליקובקטר פילורי אינם נרפאים לאחר קורס טיפולי אחד, ואז מומלץ קורס טיפולי שני שבו מגוונים את האנטיביוטיקות. בתום הטיפול, בדרך כלל עורכים עוד תבחין נשיפה או בדיקת צואה כדי לוודא את הכחדת החיידק. בדיקות דם אינן מומלצות למעקב ריפוי. בהצלחה, ד"ר טלי צ’רנוביצקי - אינפומד

תשובה: בלסטוציסטיס הומיניס הוא אחד מטפילי המעיים הנפוצים. הטפיל מועבר מאדם לאדם בעיקר בתנאים של היגיינה ירודה. הידבקות בטפיל לא תמיד מתבטאת בתסמינים (סימפטומים) כלשהם, אך יכולה לגרום לטווח רחב של תסמינים, החל ביציאות רכות וכלה בשלשול חריף או כרוני ובכאבי בטן. הימצאותו של הטפיל מציגה בעיה אבחנתית, שכן לעתים קרובות הוא מאותר בצואה של אנשים הסובלים מסימפטומים של מערכת העיכול, רק משום שנערכה הבדיקה, בלא שהוא הגורם לסימפטומים הללו. לפני התחלת הטיפול בטפיל יש לוודא כי הטפיל הוא אכן הגורם לתסמינים, דבר שנעשה על ידי שלילת גורמים אפשריים אחרים. לא ידוע על נזק שעשוי להיגרם אם לא מטפלים בטפיל. אם מחליטים לטפל בו, הטיפול המומלץ הוא אנטיביוטיקה מסוג מטרונידאזול (פלג'יל) למשך שבוע. ניתן לבצע בדיקת צואה חוזרת לנוכחות טפילים לאחר הטיפול, אולם זה לא הכרחי. די אם התסמינים חולפים. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

תשובה:

אצל גברים, מחלת הציסטיק פיברוזיס יכולה להשפיע על התפתחות צינור הזרע, אשר תפקידו לשנע את נוזל הזרע. צינור הזרע יכול להיחסם על ידי ריר. ייצור הזרע אמנם נמשך, אך נוזל הזרע אינו יכול להשתחרר בזמן השפיכה. דבר זה יכול להביא לידי חוסר יכולת להביא צאצאים לעולם (אי פוריות). למרות שמחלת הציסטיק פיברוזיס אינה משפיעה ישירות על התפתחותם של אברי הרבייה אצל נשים, עצם קיומו של הריר הצמיגי מקשה על תהליך הפריית הביצית. למרות זאת מרבית הנשים החולות בציסטיק פיברוזיס מצליחות להרות בסופו של דבר. בטרם התעברות אישה החולה במחלת הציסטיק פיברוזיס, מומלץ לה לשוחח עם הרופא המטפל בה, לגבי הסיכונים הכרוכים בכך, למה עליה לצפות, וסוגיות נוספות. נשים רבות אשר חולות בציסטיק פיברוזיס עוברות את שלבי ההיריון ללא בעיות מיוחדות, אולם הן זקוקות להשגחה צמודה עקב במצבן התזונתי הבעייתי ועקב המאמץ הנוסף המופעל על הריאות שלהן. במידה ואת חולה בציסטיק פיברוזיס ואת חושבת להיכנס להיריון, חשוב מאוד שתשוחחי על כך בצורה נרחבת ופתוחה עם רופא הנשים המטפל בך. ייתכן והרופא ימליץ לך ולבן זוגך לעבור בדיקות גנטיות על מנת לבחון את הסיכויים שלכם ללדת תינוק החולה במחלת הציסטיק פיברוזיס.