אצל גברים, מחלת הציסטיק פיברוזיס יכולה להשפיע על התפתחות צינור הזרע, אשר תפקידו לשנע את נוזל הזרע. צינור הזרע יכול להיחסם על ידי ריר. ייצור הזרע אמנם נמשך, אך נוזל הזרע אינו יכול להשתחרר בזמן השפיכה. דבר זה יכול להביא לידי חוסר יכולת להביא צאצאים לעולם (אי פוריות). למרות שמחלת הציסטיק פיברוזיס אינה משפיעה ישירות על התפתחותם של אברי הרבייה אצל נשים, עצם קיומו של הריר הצמיגי מקשה על תהליך הפריית הביצית. למרות זאת מרבית הנשים החולות בציסטיק פיברוזיס מצליחות להרות בסופו של דבר. בטרם התעברות אישה החולה במחלת הציסטיק פיברוזיס, מומלץ לה לשוחח עם הרופא המטפל בה, לגבי הסיכונים הכרוכים בכך, למה עליה לצפות, וסוגיות נוספות. נשים רבות אשר חולות בציסטיק פיברוזיס עוברות את שלבי ההיריון ללא בעיות מיוחדות, אולם הן זקוקות להשגחה צמודה עקב במצבן התזונתי הבעייתי ועקב המאמץ הנוסף המופעל על הריאות שלהן. במידה ואת חולה בציסטיק פיברוזיס ואת חושבת להיכנס להיריון, חשוב מאוד שתשוחחי על כך בצורה נרחבת ופתוחה עם רופא הנשים המטפל בך. ייתכן והרופא ימליץ לך ולבן זוגך לעבור בדיקות גנטיות על מנת לבחון את הסיכויים שלכם ללדת תינוק החולה במחלת הציסטיק פיברוזיס.
בבדיקת ההדמיה שביצע בעלך יש שני ממצאים עיקריים. האחד הגדלה של קשריות לימפה, תופעה שנקראת גם לימפאדנופתיה. גם הטחול הוא חלק ממערכת הלימפה. השני הוא הגדלה קלה של הלבלב. הסיבות ללימפאדנופתיה הן רבות מאוד, וכוללות מחלות דלקתיות, זיהומיות, גידוליות ועוד. תוכלי למצוא על כך מידע רב בפורטל אינפומד. הממצא השני הוא הגדלת הלבלב, והיא קלה בלבד. הסיבות העיקריות לכך יכולות להיות מצב אנטומי רגיל ותקין, דלקת או גידול. יתכן שיש קשר בין הגדלת הלבלב וקשריות הלימפה (דלקת או גידול), אך יתכן גם שלא. כדי להגיע לאבחנה יש לעשות בדיקות דם מקיפות, וכנראה שתידרש גם ביופסיה מבלוטת לימפה. ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד
תסמונת המעי הרגיז מתבטאת בכאבי בטן המלווים בשלשול או בעצירות, המוקלים בדרך כלל לאחר יציאה. אין דרך ספציפית או בדיקה מסוימת לאבחן תסמונת זו. האבחנה ניתנת בדרך השלילה, כלומר, לאחר שנשללו מחלות אחרות של המעי, כגון מחלות מעי דלקתיות, צליאק, אי סבילות ללקטוז וכדומה. יכול להיות ששוב נדבקת באותו פרזיט, אם אחד מבני משפחתך נשא של הטפיל ולא קיבל טיפול. אם הכאבים נמשכים, אמליץ לך לפנות שוב לרופא גסטרואנטרולוג ולהמשיך בירור. רפואה שלמה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד
השילוב בין מתוטרקסאט לבין מוקסיפן (אמוקסיצילין) הוא אכן בעייתי, ועלול לגרום לרעילות של מתוטרקסאט. כך גם שילוב של מתוטרקסאט עם טטראציקלין, אשר דווקא מפחית את היעילות של מתוטרקסאט. הייתי נמנעת לפחות מהשילוב של מתוטרקסאט עם מוקסיפן. הליקובקטר פילורי הוא חיידק המצוי בקיבה בכ-50% מאוכלוסיית העולם. עם זאת, לרוב האנשים הנושאים אותו אין תסמינים. הטיפול בו בתרופה בודדת אינו יעיל, ויש ליטול כמה תרופות למשך שבוע עד שבועיים. ישנם 4 פרוטוקולים אפשריים לטיפול, וברובם משולב תכשיר נוגד חומצה ממשפחת ה- PPI, כדוגמת לוסק. הקו הטיפולי הראשון הוא PPI, מוקסיפן 1 גרם וקלאריתרומיצין 500 מ"ג (שלושתם פעמיים ביום למשך 14-7 יום. ניתן להמיר את המוקסיפן בתרופה אחרת שנקראת פלג'יל (500 מ"ג פעמיים ביום). אמנם ההמרה נועדה לאנשים שרגישים לפניצילין, אך גם הבעייתיות במקרה שלך יכולה להיות סיבה להחלפה זו. אפשרויות אחרות הן PPI, מוקסיפן ופלג'יל, ועוד כמה פרוטוקולים הכוללים מוקסיפן או טטראציקלין. למעשה, אם נרצה להימנע הן ממוקסיפן והן מטטראציקלין, אנו נותרים עם הפרוטוקול שציינתי לעיל, לאחר ההחלפה של מוקסיפן בפלג'יל. אגב, גם השילוב של לוסק עם מתוטרקסאט מעלה את רעילות המתוטרקסאט, ולכן כדאי להשתמש בסותר חומצה (PPI) אחר כגון Lansoprazole. עוד אוסיף, כי כ-20% מהמטופלים בהליקובקטר פילורי אינם נרפאים לאחר קורס טיפולי אחד, ואז מומלץ קורס טיפולי שני שבו מגוונים את האנטיביוטיקות. בתום הטיפול, בדרך כלל עורכים עוד תבחין נשיפה או בדיקת צואה כדי לוודא את הכחדת החיידק. בדיקות דם אינן מומלצות למעקב ריפוי. בהצלחה, ד"ר טלי צרנוביצקי - אינפומד
זיהום בג'יארדיה נגרם עקב כניסת הציסטות של הפתוגן למערכת העיכול (על ידי שתייה או אכילה). מהציסטות במעי משתחררים הטרופוזואידים (זהו הטפיל באחד משלבי התפתחותו), אשר בסביבת המעי הופכים חזרה לציסטות בעלות מבנה מורפולוגי ייחודי. אלו הציסטות אשר נמצאות במעי ואשר מתגלות כאשר מתבוננים בדגימת צואה במיקרוסקופ. בנוסף לציסטות, גם הטרופוזואידים נמצאים במעי, ולכן בצואה. אבחנת גיארדיה נעשית על ידי מציאת ציסטות או טרופוזואידים בצואה. לכן, למציאת טרופוזואיד בצואה אין משמעות, ואין הדבר אומר שהפרזיט התפתח. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד
רוב הדלקות בדרכי השתן נגרמות על ידי החיידק E.COLI. חיידק זה שכיח בצואה ויכול לעבור מפי הטבעת לשופכה ומשם לשלפוחית השתן, ובמקרים מסוימים גם לכליות. גורמי הסיכון לזיהומים בדרכי השתן הם הרגלי ניגוב לא נכונים לאחר יציאה (ניגוב מפי הטבעת לכיוון השופכה) וקיום יחסי מין. הסיכון עולה בשימוש בקוטלי זרע ובדיאפרגמה, בנשים בהריון ובחולים כרונייםף ומעל גיל 65. התסמינים של זיהום בדרכי השתן הם כאב או צריבה במתן שתן, תכיפות ודחיפות, וכאב בחלק האמצעי של הבטן התחתונה. מים קרים אינם גורם סיכון לדלקת בדרכי השתן, אך אם את חוששת שיש לך זיהום בדרכי השתן או אם את סובלת מאחד התסמינים שהזכרתי, פני לרופאת המשפחה. בדיקת שתן פשוטה תוכל לגלות אם יש לך או אין לך זיהום בדרכי השתן. בהצלחה, ד"ר יצחק פרברוב - אינפומד
אין ספק שכדאי לוודא שאין יותר ג'יארדיה במערכת העיכול ע"י בדיקה חוזרת או אפילו שתיים. שנית, מומלץ לצרוך יוגורט ביו או אצידופילוס לשיקום החיידקים המועילים של רירית המעי, ולהמעיט בצריכת חלב ומוצריו עד להחלמה מלאה. אם כל הנ"ל לא עוזר- תצטרך לחזור לגסטרואנטרולוג להערכה מחודשת.
כל הכבוד על השינוי שעשית, אשר הביא לירידה ברמת הכולסטרול וברמת הטריגליצרידים. מאחר שעשית מגוון גדול של בדיקות, שכולן נמצאו תקינות, אני מסיקה שהירידה במשקל קשורה לשינוי שעשית בתזונה. איני יודעת אם אתה נמצא כיום במשקל תקין מאחר שלא ציינת את גובהך. תוכל לבדוק אם משקלך תקין במחשבון ה- BMI של אינפומד: http://www.infomed.co.il/BMI.htm
Blastocystis Hominis נחשב בעבר לשמר (פטרייה חד-תאית) שאינו פתוגני (אינו גורם למחלה). כיום מתייחסים אליו כאל פרוטוזואה (צורת חיים חד-תאית, כמו אמבה) שיכול לגרום למחלה במעי, למרות שאופן פעולתו אינו ברור לגמרי. אנשים יכולים לשאת את הפתוגן הזה גם ללא כל סימפטום או מחלה, בעוד לאחרים הוא גורם שלשול וסימפטומים אחרים במעיים. בחלק מאנשים אלה, אך לא בכולם, נמצא במעי פתוגן אחר, בנוסף, ולכן יתכן שהסימפטומים אינם בהכרח קשורים בבלסטוציסטיס הומיניס. מכיוון שכך, חולים עם סימפטומים במערכת העיכול צריכים לעבור גם בדיקות למציאותם של מזהמים נוספים. אם הבלסטוציסטיס הוא אכן הגורם לסימפטומים, ניתן להשתמש בתרופה פלג'יל (metronidazole) במינון של 750 מ"ג 3 פעמים ביום למשך 10 ימים. ספורנוקס הוא טיפול נוגד פטריות, אבל ה- Blastocystis Hominis אינו פטרייה. מידע נוסף נמצא כאן: http://www.cdc.gov/.../factsht_blastocystis_hominis.htm
שלום רב, לאימי בת 82 היו כאבים בבטן תחתונה , תסמיני זיהום (CRP \ WBC גבוהים) בתמונת הדם. חשדו שיש חור במעי, קיבלה אנטיביוטיה במשך שבועיים. לאחר מתן האנטיביוטיה, תמונת דם תקינה. בבדיקת CT כ חודש לאחר סיום טיפול: מעיים – באחוב ומיקום תקינים סעיפים מרובים לאורך הקולון, עיבוי דופן של הרקטום והסיגמואיד קולון. תהליך דלקתי באגן בקו האמצע, צמוד ומעל שלפוחית השתן, מכיל אוויר וחומר ניגוד פומי, בעל דופן מעובה. התהליך נמדד כ-2.6*1.9 ס"מ במנח אקסיאלי ואורכו של 3 ס"מ. מספר הסתעפויות מהתהליך עם תהליכים פיסטולריים המתחברים בשני מוקדים לסיגמא, ותהליך פיסטולרי המתחבר לפיתולי מעי דק צמודות, עם ח"נ פומי בתהליך דךקתי, ללא נוזל חופשי. קשרע לימפה – אין לימפאדינופתיה ברטרופריטונאום, במזנטריום או באגן. לסיכום: תהליך דלקתי באגן צמוד ומעל השלפוחית שתן, עם מספר פסטולות מהסיגמא ומעי דק המתחברות אליו. התהליך מכיל בועות אוויר וחומר ניגוד פומי והינו בכל דופן מעובה, ללא אוויר חופשי. עיבוי דופן של קולון יורד, הרקטום והסיגומא, כנראה תגובתי.ע"ר דלקת רצנטית. == רציתי לשאול מה בדיוק הבעייה בתיאור פשוט, האם ע"פ הפיענוח נחשב כבעייה חמורה ומה דרכי הטיפול המומלצות ? בנוסף, יש לה תור לבדיקת קולונסקופיה, האם היא בכלל הכרחית בהינתן תשובת ה CT ? והאם זאת הבדיקה המומלצת ?
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
תשובת מומחה מספר פסטולות מהסיגמא ומעי דק המתחברות אליו.
סביר להניח כי אמא שלך סבלה מדלקת סעיפים של המעי הגס עם סיבוך של פרפורציה ספונטנית (נקב במעי שנוצר כתוצאה מהדלקת ) . הטיפול הוא לרוב באנטיביוטיקה בלבד. לעיתים ישצורך לבצע ניקוז של אבצס ולעיתים נדירות יש צורך בניתוח להוציא את המקטע החולה באבחנה המבדלת גם מחלת קרוהן אך בדרך מחלה כזו לא מתחילה בגיל 80 אלא הינה מחלה שמתגלה בגיל צעיר והופכת למחלה כרונית . במידה ולא בוצעה קולונוסוקפיה בשנים האחרונות יש לבצע לאחר סיום התהליך הדלקתי בכדי לשלול שלא מדובר בגידול שעלול לעיתים נדירות מאוד לגרום למראה דומה . יש להמתין לפחות 4-6 שבועות ולוודא כי התהליך הדלקתי הסתיים
לאחר תלונות מתמשכות על כאבים ברום הבטן הומלץ לי על גסטרוסקופיה וקולונוסקופיה ממצאים בגסטרו: ושט תקינה סרעפת בגובה 40 בקע( 2 סמ).בגובה המעבר אורזיות עדינות וטבעת דלקתית בלתי חוסמת. קיבה כולל היפוך- אודם, בצקת, כתמים אדומים ולבנים בעלי מראה אופייני של GIM דגימות פרוקטוול OLGA' פילוריס בצל וחלק שני תקינים. הומלץ לי לקחת נקסיום 20 מג אחד ליום. הכאבים עדיין נמשכים למרות נטילת הנקסיום שכעת לוקחת פעמיים ביום. האם יש משהו נוסף שאני יכולה לעשות להפסקת הכאבים?
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
כאבים ברום הבטן שורף
Shani06/06/2025 | 12:31
לאחר שנטלתי כמה כדורים בודדים ממשפחת nsaids עם נקסיום פעמיים בודדות התחיל לשאוף לי בקיבה ומר לי מאוד שאני בולעת רוק מסה יכול להיות.הלכתי לרופא והסברתי לו שנקסיום כתמיכה עשה לי מאוד רע נתנן לי אומפרקדס . איך נותנים ישר סוצרי חומצה ללא בדיקה מה הגורם אולי בדרכי המאה אולי חיידק
הוסף תגובה
תשובת מומחה דיספפסיה
ד"ר אייל הירש29/09/2021 | 13:33
שלום דרורית, לכאבים בבטן עליונה יכולות להיות סיבות רבות ולערב איברים מרובים. כאבים ברום הבטן יכולים להיות קשורים לקיבה עם זיהום בחיידק בשם הליקובקטר פילורי, שימוש בתרופות נוגדות כאבים, דלקת בקיבה או רגישות למרכיבים במזון. מקורות אחרים לכאב יכולים להיות דרכי המרה, הלבלב ואף הקרנה מאיברים סמוכים. על מנת לנסות להבין מהיכן נובעים הכאבים הרופא ישאל אותך מספר שאלות: סיפור משפחתי של מצבי מחלה, תזמון הכאבים במהלך היום, קשר למזון או יציאות, תופעות נלוות כמו בחילות\הקאות\שינוי ביציאות\ירידה במשקל, הרגלים כמו שימוש במשככי כאבים או עישון. כמו בהרבה מצבים, גם בכאבים אלו יש מקום למצב הנפשי. בבדיקות שבוצעו לך הודגמה דלקת במעבר בין הושט לקיבה שמעידה על ריפלוקס חומצי, ובקיבה על מראה לא ברור שיכול להיות קשור לדלקת (לא פירטת את תוצאות הביופסיות). נקסיום אמור לעזור לריפלוקס על ידי הפחתת הפרשת חומצה בקיבה. במידה והטיפול לא עוזר, זו ככל הנראה לא סיבת הכאב, יש צורך בהרחבת הבירור לשלול סיבות אחרות (שפירטתי למעלה) עם בדיקות דם והדמיה. הטיפול הוא בהתאם לממצאים ויכול להיות שינוי תזונה, טיפול תרופתי ולעיתים אף ניתוח. בריאות שלמה, אייל הירש
בבדיקת סיבו נמצא חיובי לחיידקים מייצרים מימן הרופא רשם לורמקס 4ליום ל24 ימים אבל אני לא מרגיש טוב ואפילו יותר גרוע האם יש טעם להחליף את האטיביוטיקה לסוג אחר והאם פלגל גם מתאים לבעיה הזאת הוא הורה לי לקחת וויומיקס רק אחרי גמר הטיפול האם יש טעם להתחיל מוקדם יותר תודה צבי
שלום צבי לצערי תלונתך מאוד שכיחה ומעידה לרוב כי חיידקי המעי הדק שנמצאו בבדיקה הם קרוב לוודאי לא הסיבה לתלונותיך ולכן הטיפול לא שינה את הרגשתך. (לורמיקס הוא טיפול הבחירה ואין מקום לנסות טיפול אחר) . רק דבר אחד שיש לשים לב הוא האם נמצאו בבדיקה גם חיידקי מייצרי מתאן.( שני סוגי החיידקיים נבדקים בבדיקת SIBO) . במידה וכן יתכן שזו הסיבה שלא הגבת ויש צורך להוסיף לטיפול בלורמיקס אנטיביוטיקה נוספת (נאומיצין)
שלום, יש לי שאלת המשך (בהתאם לתוצאות בדיקה חדשות) לשאלה ששאלתי כאן לפני כחודש וחצי ושענית לי עליה תשובה מצוינת ומלמדת. לפני כשנה וחצי אח שלי (בן 42) עשה קולונוסקופיה (בגלל בעיות מעיים שכרגע נראה שנובעות ממעי רגיז) שיצאה תקינה לחלוטין. לפני כחודש וחצי, בגלל שהוא חשב שהתפתחו לו טחורים, הוא נבדק על-ידי פרוקטולוג, שמצא, באמצעות בדיקת אנורקטוסקופיה, "ממצא פוליפואידי עבה בגודל כ-1 ס"מ על 'הגבעול', מראה סדיר, לא מדמם", שהיה "בעומק 6-7 סנטימטר מפי הטבעת בדופן הימנית". הפרוקטולוג הפנה אותו לקולונוסקופיה על-מנת להסיר את הפוליפ. הקולונוסקופיה היתה אתמול ולהפתענו, אמנם התגלה פוליפ קטן במקום אחר לחלוטין ("ממול ל-ICV"), אבל באזור שעליו דיבר הפרוקטולוג לא נמצא פוליפ אלא הגסטרואנטרולוג שעשה את הבדיקה אמר שמה שיש שם זה טחור גדול ומדמם (בסיכום הוא רשם: "בדיקה קפדנית של הרקטום כולל היפוך – ללא עדות לפוליפ. טחורים גדושים"). הוא לא לקח ביופסיה משם בגלל שאמר, אם הבנתי נכון, שזה יגרום לדימום ושאין הגיון לקחת ביופסיה משם. הגסטרו סיים את הסיכום עם: "קולונוסקופיה חוזרת בעוד 5 שנים". יש לי שתי שאלות בנושא: 1. האם זה הגיוני – כלומר, משהו שקורה פה ושם – שברקטוסקופיה פרוקטולוג רואה משהו שנראה לו כמו גידול (הוא היה מאוד חד-משמעי בנושא במהלך הפגישה עם אחי), אבל בקולונוסקופיה מסתבר שזה בכלל טחור? 2. האם לדעתך אפשר להרגע, או שאולי כדאי לעשות קולונוסקופיה (או רקטוסקופיה, או סיגמואידודסקופיה) נוספת במקום אחר (מעין "חוות דעת שנייה")? אני מניח שאתה לא יכול לתת עמדה נחרצת (כי לא ראית את הפציינט וכו'), אז אני רק שואל לדעתך באופן יותר כללי. תודה מראש, עומר.
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
המון תודה
עומר02/06/2025 | 20:15
המון תודה על התשובה המהירה והשימושית!
הוסף תגובה
תשובת מומחה ממצאים הפוכים בין רקטוסקופיה לקולונוסקופיה
הי עומר לשאלותיך - קולונוסקופיה היא הרבה יותר מדויקת מרקטוסקופיה מאחר ומאפשרת סריקה יותר קפדנית ומדוקדקת ולכן לדעתי אתה יכול להרגע ולסמוך על תוצאות הקולונוסקופיה מבלי צורך לחזור עליה.
שלום, בת 46. בריאה , בשלושה שבועות האחרונים תחושת שריר תפוס ( בישיבה ) בבטן העליונה ( מימין) פניתי לרופא משפחה. בוצע בדיקת דם מקיפה כולל תפקודי לבלב וכבד ויצא תקין . תשובות מצויינות. עשיתי אולטרסאונד בטן עליונה ותחתונה . תקין מלבד 2 המנגיומות קטנות בכבד ( נצפו גם באולטרסאונד בטן לפני שנה ) - ידוע עליהן. אני עושה ספורט , פעילה , אך עדיין תחושה של שריר תפוס מידיי פעם . זה לא ממש כאב בטן . חייבת לציין שבלחץ בחיי האישיים .. אולי זה נפשי ? האם להמתין ולראות האם חולף ? מה היית ממליץ לבדוק ?
מאחר ובדיקות הדם תקינות ואולטרסאונד תקין, נותר לבדוק האם ישנו חיידק הליקובקטר בקיבה - מבוצע בתבחין נשיפה בקופת החולים. אם שלילי ניתן פשוט להמתין ולראות לאיזה כיוון זה מתפתח. ברוב המקרים התלונות הללו חולפות מעצמן. יתכן באמת שמדובר בלחץ נפשי. אם זה לא משתפר ניתן לשקול ביצוע גסטרוסקופיה או לחילופין התחלת טיפול אמפירי בנוגדי חומצה דוגמת נקסיום