בדיקת צואה (Feces analysis)

תשובה: השילוב בין מתוטרקסאט לבין מוקסיפן (אמוקסיצילין) הוא אכן בעייתי, ועלול לגרום לרעילות של מתוטרקסאט. כך גם שילוב של מתוטרקסאט עם טטראציקלין, אשר דווקא מפחית את היעילות של מתוטרקסאט. הייתי נמנעת לפחות מהשילוב של מתוטרקסאט עם מוקסיפן. הליקובקטר פילורי הוא חיידק המצוי בקיבה בכ-50% מאוכלוסיית העולם. עם זאת, לרוב האנשים הנושאים אותו אין תסמינים. הטיפול בו בתרופה בודדת אינו יעיל, ויש ליטול כמה תרופות למשך שבוע עד שבועיים. ישנם 4 פרוטוקולים אפשריים לטיפול, וברובם משולב תכשיר נוגד חומצה ממשפחת ה- PPI, כדוגמת לוסק. הקו הטיפולי הראשון הוא PPI, מוקסיפן 1 גרם וקלאריתרומיצין 500 מ"ג (שלושתם פעמיים ביום למשך 14-7 יום. ניתן להמיר את המוקסיפן בתרופה אחרת שנקראת פלג'יל (500 מ"ג פעמיים ביום). אמנם ההמרה נועדה לאנשים שרגישים לפניצילין, אך גם הבעייתיות במקרה שלך יכולה להיות סיבה להחלפה זו. אפשרויות אחרות הן PPI, מוקסיפן ופלג'יל, ועוד כמה פרוטוקולים הכוללים מוקסיפן או טטראציקלין. למעשה, אם נרצה להימנע הן ממוקסיפן והן מטטראציקלין, אנו נותרים עם הפרוטוקול שציינתי לעיל, לאחר ההחלפה של מוקסיפן בפלג'יל. אגב, גם השילוב של לוסק עם מתוטרקסאט מעלה את רעילות המתוטרקסאט, ולכן כדאי להשתמש בסותר חומצה (PPI) אחר כגון Lansoprazole. עוד אוסיף, כי כ-20% מהמטופלים בהליקובקטר פילורי אינם נרפאים לאחר קורס טיפולי אחד, ואז מומלץ קורס טיפולי שני שבו מגוונים את האנטיביוטיקות. בתום הטיפול, בדרך כלל עורכים עוד תבחין נשיפה או בדיקת צואה כדי לוודא את הכחדת החיידק. בדיקות דם אינן מומלצות למעקב ריפוי. בהצלחה, ד"ר טלי צ’רנוביצקי - אינפומד

תשובה: מומלץ לפנות לרופא המשפחה לביצוע בדיקה מיקרוסקופית של הצואה.

תשובה: תסמונת המעי הרגיז מתבטאת בכאבי בטן המלווים בשלשול או בעצירות, המוקלים בדרך כלל לאחר יציאה. אין דרך ספציפית או בדיקה מסוימת לאבחן תסמונת זו. האבחנה ניתנת בדרך השלילה, כלומר, לאחר שנשללו מחלות אחרות של המעי, כגון מחלות מעי דלקתיות, צליאק, אי סבילות ללקטוז וכדומה. יכול להיות ששוב נדבקת באותו פרזיט, אם אחד מבני משפחתך נשא של הטפיל ולא קיבל טיפול. אם הכאבים נמשכים, אמליץ לך לפנות שוב לרופא גסטרואנטרולוג ולהמשיך בירור. רפואה שלמה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה: קמפילובקטר הוא חיידק הפוגע ברירית המעי, ויכול לגרום לכאבי בטן עזים, לשלשולים, וכן לשלשול דמי. הסימפטומים מופיעים עד 10 ימים לאחר ההדבקה. החיידק יכול לעבור לבני אדם דרך אכילת בשר שאינו מבושל היטב. למחלה זמן חיים מוגבל (3-5 ימים בדרך כלל) ולכן לא חובה לתת טיפול אנטיביוטי. במקרים קשים ניתן לתת ציפרופלוקסאצין. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

תשובה: אין ספק שכדאי לוודא שאין יותר ג'יארדיה במערכת העיכול ע"י בדיקה חוזרת או אפילו שתיים. שנית, מומלץ לצרוך יוגורט ביו או אצידופילוס לשיקום החיידקים המועילים של רירית המעי, ולהמעיט בצריכת חלב ומוצריו עד להחלמה מלאה. אם כל הנ"ל לא עוזר- תצטרך לחזור לגסטרואנטרולוג להערכה מחודשת.

תשובה: על מנת שלא תדאג וגם מפני שהמצב מצריך זאת, אני ממליצה לך לפנות לרופא לבירור. האם הצואה שחורה כמו זפת או כהה מאוד? צואה שחורה זיפתית מצביעה על דימום ממערכת העיכול ומצריכה בירור מיידי. טוב שבדיקות הדם בדצמבר היו תקינות, אך מאחר שכעת אתה חש חולשה ותסמינים נוספים, יש מקום לשקול חזרה על הבדיקות. בנוסף, הייתי ממליצה לך לדווח לאונקולוג על הצואה השחורה, כאבי הבטן והחולשה, על מנת לשלול קשר אפשרי למלנומה. לעיתים רחוקות, נטילת מוקסיפן עלולה לגרום לשלשול ולדלקת במעי הגס. חשוב לדווח על כך לרופא. כפי שציינתי בתחילה, יש מקום לגשת לבירור. כך גם לא תצטרך להמתין בבית בדאגה. בברכה, ד"ר מיכל רסנר - אינפומד

תשובה: נראה כי לקית בהרעלת מזון, שהתבטאה בכאבי בטן ובהקאות. ייצור מאסיבי של רוק עשוי להיות חלק מהרעלת המזון. כמובן שקיימות סיבות רבות לייצור מוגבר של רוק, ואם התופעה תימשך זמן רב - מומלץ לך להיבדק.

תשובה: בלסטוציסטיס הומיניס הוא אחד מטפילי המעיים הנפוצים. הטפיל מועבר מאדם לאדם בעיקר בתנאים של היגיינה ירודה. הידבקות בטפיל לא תמיד מתבטאת בתסמינים (סימפטומים) כלשהם, אך יכולה לגרום לטווח רחב של תסמינים, החל ביציאות רכות וכלה בשלשול חריף או כרוני ובכאבי בטן. הימצאותו של הטפיל מציגה בעיה אבחנתית, שכן לעתים קרובות הוא מאותר בצואה של אנשים הסובלים מסימפטומים של מערכת העיכול, רק משום שנערכה הבדיקה, בלא שהוא הגורם לסימפטומים הללו. לפני התחלת הטיפול בטפיל יש לוודא כי הטפיל הוא אכן הגורם לתסמינים, דבר שנעשה על ידי שלילת גורמים אפשריים אחרים. לא ידוע על נזק שעשוי להיגרם אם לא מטפלים בטפיל. אם מחליטים לטפל בו, הטיפול המומלץ הוא אנטיביוטיקה מסוג מטרונידאזול (פלג'יל) למשך שבוע. ניתן לבצע בדיקת צואה חוזרת לנוכחות טפילים לאחר הטיפול, אולם זה לא הכרחי. די אם התסמינים חולפים. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

תשובה: Blastocystis Hominis נחשב בעבר לשמר (פטרייה חד-תאית) שאינו פתוגני (אינו גורם למחלה). כיום מתייחסים אליו כאל פרוטוזואה (צורת חיים חד-תאית, כמו אמבה) שיכול לגרום למחלה במעי, למרות שאופן פעולתו אינו ברור לגמרי. אנשים יכולים לשאת את הפתוגן הזה גם ללא כל סימפטום או מחלה, בעוד לאחרים הוא גורם שלשול וסימפטומים אחרים במעיים. בחלק מאנשים אלה, אך לא בכולם, נמצא במעי פתוגן אחר, בנוסף, ולכן יתכן שהסימפטומים אינם בהכרח קשורים בבלסטוציסטיס הומיניס. מכיוון שכך, חולים עם סימפטומים במערכת העיכול צריכים לעבור גם בדיקות למציאותם של מזהמים נוספים. אם הבלסטוציסטיס הוא אכן הגורם לסימפטומים, ניתן להשתמש בתרופה פלג'יל (metronidazole) במינון של 750 מ"ג 3 פעמים ביום למשך 10 ימים. ספורנוקס הוא טיפול נוגד פטריות, אבל ה- Blastocystis Hominis אינו פטרייה. מידע נוסף נמצא כאן: http://www.cdc.gov/.../factsht_blastocystis_hominis.htm

תשובה: מומחה לכירורגיה כללית