מדוע בני 14 צריכים חיסון לסרטן צוואר הרחם?

החלטת משרד הבריאות בארץ להתחיל לחסן בשנה הבאה בנים בכיתה ח' כנגד וירוס הפפילומה האנושי, הגורם לסרטן צוואר הרחם, הובילה לבלבול רב בקרב הורים. האם המטרה היא חיסון סביבתי בלבד, או שהחיסון אכן ימנע מהם לחלות בעתיד?

בתחילת השבוע הודיע משרד הבריאות כי החל משנה"ל הקרובה יקבלו כל הבנים בכיתה ח' חיסון נגד וירוס הפפילומה האנושי, הגורם לסרטן צוואר הרחם. ההחלטה התקבלה כשנה וחצי לאחר שהוחלט להכניס את החיסון לשגרת החיסונים לבנות, שגם כן מקבלות אותו בכיתה ח'. מפני מה מגן הנגיף אצל בנים ומדוע הוא חשוב במיוחד לגברים שמקיימים יחסי מין עם גברים? כל התשובות. 

מהו נגיף הפפילומה האנושי?

נגיף הפפילומה האנושי (HPV), הוא חלק ממשפחה של נגיפים המונה מעל 100 זנים, העלולים לגרום לסרטן צוואר הרחם אצל נשים ולסוגים נוספים של סרטן. הדבקה בנגיף בין גברים לנשים מתרחשת במיוחד בעת קיום יחסי מין.

עד כמה יעיל החיסון כנגד הנגיף?

החיסון נגד הנגיף נחשב ליעיל מאוד, ועל פי נתונים שפרסם המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית (CDC) בתוך ארבע שנים (2006-2010) בהן החל מתן החיסון לבנות צנח מספרן של הנדבקות בזנים המסוכנים האחראים לסרטן צוואר הרחם בחצי. 

הווירוס אמנם התקבע בתודעה הציבורית כגורם לסרטן צוואר הרחם, אך הוא מעורב גם ב- 90% ממקרי סרטן הרקטום, 40% ממקרי סרטן הפות והנרתיק, 40% ממקרי סרטן הפין, 12% ממקרי סרטן ראש-צוואר וב-3% ממקרי סרטן חלל הפה והגרון. מחקרים מצאו כי מתן החיסון לבנים מפחית משמעותית גם את אחוזי התחלואה ממחלות אלו.

כיצד ניתן החיסון?

החיסון כנגד וירוס הפפילומה האנושי ניתן ב-127 מדינות בעולם, בהן ישראל. הוא ניתן בסדרה של שלוש זריקות לאורך תקופה של חצי שנה.

כיום מאושרים לשימוש בישראל שני חיסונים כנגד הנגיף: גרדסיל וסרווריקס. גרדסיל מגן מפני ארבעה זנים: 6 ו-11, הגורמים ליבלות באיברי המין והחיסון נותן הגנה של כ-90% מפניהן, וכן 16 ו-18, אשר החיסון מעניק הגנה של 70% מהם. חיסון הסרווריקס מגן רק מפני הזנים 16 ו-18.  

את שני החיסונים מומלץ לתת לפני תחילת קיום יחסי המין, על מנת שלגוף יהיה מספיק זמן לפתח נוגדנים כנגד הווירוס, והם נותנים את ההגנה המלאה למי שמקבל את כל שלושת המנות. ההמלצה של המרכז לבקרת מחלות האמריקאי היא לתת את החיסון כבר בגילאי 11-12, אך בארץ, כאמור, הוחלט להכניס אותו לשגרת החיסונים לתלמידות ותלמידים בכיתה ח'.

האם החיסון בטוח?

לפני כשנה וחצי, זמן קצר לאחר שהוכנס החיסון בישראל לסל התרופות, קמה סערה גדולה הנוגעת לבטיחותו. הסערה התייחסה לפרסומים מדעיים, אשר הצביעו על תופעות לוואי קשות שהתגלו אצל בנות שקיבלו את החיסון.

כיום ידוע כי אותם פרסומים התייחסו לתשעה מקרים בלבד, בהם סבלו נערות מתסמונת כשל שחלתי או מלופוס (מחלה בה מערכת החיסון תוקפת את הגוף ועלולה לגרום לפריחה, דלקות מפרקים ועוד). אותן נערות שסבלו מלופוס היו בעלות היסטוריה משפחתית של מחלות אוטואימוניות, כך שקשה לקבוע האם המחלה התפרצה בעקבות החיסון או לאו. הקשר הסיבתי בין קבלת החיסון לבין התופעות שדווחו רחוק מלהיות ברור או מוכח וישנם מחקרים שמטילים בכך ספק.

חשוב להבין כי אלפי נשים מתות מדי שנה בעולם מסרטן צוואר הרחם. בישראל מאובחנות מדי שנה כ- 180 נשים החולות במחלה ומתגלים כ- 5,000 מקרים חדשים של נגעים טרום סרטניים ועוד כ- 17 אלף מקרים חדשים של קונדילומה (יבלות באיברי המין, מחלת המין השכיחה ביותר בעולם ובארץ) בקרב גברים ונשים. מחלות אלה נגרמות בעיקר כתוצאה מהידבקות בוירוס הפפילומה. את כל המחלות הללו מונע הווירוס באחוזים גבוהים ביותר.

האם רק נערים ונערות צריכים לקבל את החיסון?

ממש לא. על פי המלצות ה-CDC, נערות נערים, וכן נשים וגברים צעירות וצעירים, צריכים גם הם לקבל את החיסון, אם לא קיבלו אותו בבית הספר. הגיל המקסימלי שבו מומלץ שנערות יקבלו את החיסון הוא 26, ואילו הגיל המקסימלי שבו מומלץ לנערים לקבל אותו הוא 21. כולם צריכים לקבל שלוש מנות.

בנוסף ממליץ ה-CDC לגברים שמקיימים יחסי מין עם גברים לקבל את החיסון וכן לגברים עם מערכים חיסונים חלשה, כולל גברים הלוקים ב-HIV. במקרים אלו ניתן לקבל את החיסון עד גיל 26.