סרטן האשכים נחשב לסרטן נדיר יחסית, המהווה רק 1% מכל סוגי הסרטן המתרחשים בגברים. מאידך, הוא נחשב ליוצא דופן בהשוואה לסוגי סרטן אחרים מכיוון שהוא נוטה להשפיע על גברים צעירים יותר, בעיקר בגברים בגילים 15-49, ומסיבות שאינן ברורות, לגברים לבנים יש סיכון גבוה יותר לפתח סרטן באשכים מאשר לגברים מקבוצות אתניות אחרות[1].
סרטן האשכים נגרם כתוצאה מצמיחה בלתי שגרתית של תאים שאינם נורמליים באשכים. הסיכויים לריפוי של סרטן האשכים הם גבוהים מאוד, בעיקר אם אורלוג/ית או המטופל מגלים את המחלה בשלב מוקדם.
האשכים הם שני איברי מין זכריים בצורת אליפסה, היושבים בתוך שק האשכים משני צידי הפין.האשכים הם חלק חשוב ממערכת הרבייה הגברית מכיוון שהם מייצרים תאי זרע והורמון טסטוסטרון, הממלא תפקיד מרכזי בהתפתחות המינית הגברית[1].
צילום: shutterstock | Kateryna Kon
סוגים של סרטן באשכים
סוגים שונים של סרטן באשכים מסווגים לפי סוג התאים שבהם הסרטן מתחיל. הסוג הנפוץ ביותר הוא גידול באשך של תאי נבט, המהווה כ-95% מכלל המקרים. תאי נבט הם סוג של תאים שהגוף משתמש בהם ליצירת זרע[1].
ישנם שני תתי סוגים עיקריים של סרטן באשכים של תאי נבט[1]:
סרטן סמינומה – גידול באשך שהפך לנפוץ יותר ב-20 השנים האחרונות וכיום מהוות 40-45% ממקרי סרטן האשכים.
סרטן שאינו סמינומה - גידול באשך המהווה את רוב שאר מקרי סרטן האשכים.
בדרך כלל סרטן באשכים הוא למעשה גידול באשך - מתרחש רק באשך אחד.במידה וכאב, נפיחות או גוש באשך או באזור המפשעה נמשכים יותר משבועיים, יש לפנות לרופא/ת המשפחה או לאורולוג/ית.
סיבות וגורמי סיכון
סרטן האשכים מתפתח כאשר תאים מתרבים מהר מהרגיל, ובסופו של דבר יוצרים גוש או גידול. כיום עדיין לא ברור מה גורם לתאים להתנהג כך. עם זאת, ידוע שהתאים שהופכים לסרטן באשכים הם בדרך כלל תאי נבט. גורמי הסיכון לסרטן האשכים כוללים[2]:
גיל - סרטן האשכים מופיע לרוב בגברים בגילאים 15 עד 35.
אשך טמיר - אשכים נוצרים בבטן העובר במהלך ההיריון ובדרך כלל צונחים לשק האשכים לפני הלידה. אשכים שאינם מגיעים למקומם בזמן הלידה נקראים אשך טמיר ועלולים להיות מטופלים באמצעות ניתוח. להיוולד במצב זה עלול להגביר את הסיכון לסרטן האשכים גם לאחר ניתוח.
היסטוריה אישית או משפחתית – קיים סיכוי גבוה יותר לפתח סרטן אשכים אם אבא או אח ביולוגי לקו במחלה בעבר. מצבים גנטיים תורשתיים מסוימים, כמו תסמונת קליינפלטר (ייצור מופחת או אי ייצור זרע), יכולים גם הם להגביר את הסיכון. גידול באשך אחד מגדיל את הסבירות לפתח סרטן באשך השני.
אי פוריות – אחד מהגורמים לאי פוריות יכול להיות קשור גם להתפתחות סרטן האשכים.
אבחון ובדיקות
סרטן האשכים הוא אחד מסוגי הסרטן הניתנים לטיפול יעיל. כאשר הוא מאובחן מוקדם, שיעור הריפוי קרוב ל-100%. במקרה של סרטן האשכים בשלבים מתקדמים יותר, שיעור הריפוי עדיין גבוה יותר משאר סוגי הסרטן.
גברים רבים מסוגלים לזהות בעיה באשכים שלהם על ידי ביצוע בדיקה עצמית.הזמן הטוב ביותר לעשות בדיקת אשכים עצמית חודשית הוא לאחר אמבטיה או מקלחת חמה, בעמידה. בדיקה עצמית באשכים נעשית באופן הבא[3]:
יש לבדוק כל אשך - לגלגל בעדינות כל אשך בין האגודל והאצבעות. יש להרגיש את כל פני השטח. המוצקות של האשך צריכה להיות זהה מסביב. זה נורמלי שאשך אחד גדול מעט מהשני.
למצוא את האפידידימיס וצינור הזרע – אלו הם מבנים דמויי צינור רכים מעל ומאחורי האשך. צינורות אלו אוספים ונושאים זרע. חשוב להכיר את מבנים אלו.
לחפש חריגות – יש לבחון שאין גושים, נפיחות או דברים שנראים לא בסדר. גושים או בליטות אינם נורמליים (גם אם אינם גורמים לכאב). גם כאב אינו מצב נורמלי.
בדיקה אחת לחודש – יש לבצע בדיקה לפחות פעם בחודש. תמיד חשוב לחפש שינויים בגודל, בצורה או במרקם. במידה וזוהו שינויים כלשהם לאורך זמן, יש לפנות לייעוץ רפואי.
בדיקות נוספות לאחר שיחה עם הרופא/ה בנוגע לתסמינים, להיסטוריה המשפחתית ולמצב הבריאות הכללית של המטופל. לאחר מכן תתבצע בדיקה גופנית, שבה ייבדקו שק האשכים, הבטן, בלוטות הלימפה וחלקים אחרים, וזאת כדי לחפש סימנים לסרטן. כמו כן, בבדיקה יהיה ניסיון לאתר גושים, מוצקות או סימני נפיחות. במידה ועולה חשד למשהו לא תקין, ייתכן ויהיה צורך לבצע בדיקות נוספות[3]:
אולטרסאונד אשכים - בדיקת הדמיה זו משמשת כדי לראות את תוך שק האשכים ולאתר גוש חשוד. סריקות אחרות כגון CT או צילומי רנטגן, יכולים להיעשות במידה ויש צורך לראות גם את החזה או הבטן של המטופל. המטרה בבדיקות אלו היא לראות אם הסרטן התפשט לבלוטות הלימפה, הריאות או הכבד. לעתים נדירות יש צורך בבדיקת MRI, ובמקרים אחרים יש צורך בבדיקת המוח וחוט השדרה.
בדיקת דם - בדיקת דם לבדיקת מרקרי (סמני) גידול. אלו הם חלבונים והורמונים המיוצרים על ידי כמה סוגים של סרטן האשכים. סמני הגידול של AFP, ACG ו-LDH עולים עם כמה סוגי סרטן, עם זאת, ישנם סוגים שונים של סרטן אשכים שלא מייצרים מרקר גידול. במילים אחרות, גם אם סמני הגידול תקינים, זה לא בהכרח אומר שהמטופל נקי מסרטן.
סיבוכים אפשריים
גידולים ממאירים משניים (גרורות) הם הסיבה השכיחה ביותר לתמותה בקרב שורדי סרטן האשכים, והם נוטים להופיע בקרב 1-2% מהחולים.מחקר מעקב של יותר מ-40,000 שורדי סרטן האשכים באירופה ובצפון אמריקה הראה שהסיכון לפתח גידולי משנה הוא בריאה, במעי הגס, בשלפוחית השתן, בלבלב, בקיבה, בקרום מזותליום ובוושט. חולי סרטן האשכים שטופלו בטיפולי קרינה בלבד היו בסיכון גבוה יותר ללקות בסרטן שלפוחית השתן, הקיבה, הלבלב והכליות[4].
טיפולים ותרופות
לאחר האבחון, ייקבע האם ועד כמה הסרטן התפשט. סרטן האשכים שלב 1 פירושו שהסרטן נמצא רק באשך; שלב 2 פירושו שהוא התפשט לבלוטות הלימפה בבטן או באגן; שלב 3 פירושו שהסרטן התפשט מעבר לבלוטות הלימפה לאזורים אחרים בגוף כמו הריאות והכבד[5].
כמעט בכל המקרים של סרטן האשכים, מתחילים את הטיפול בניתוח להסרת האשך שעליו נמצא הגידול. הליך זה מכונה ניתוח לכריתת האשך. באמצעות ניתוח ניתן לברר באיזה סוג של סרטן מדובר. כמו כן, בעקבות הניתוח ניתן לקבוע האם יש צורך בטיפול נוסף ובאיזה סוג של טיפול. לצורך כך יש להתייעץ עם אונקולוג/ית. הטיפול לאחר הניתוח יכול לכלול:
כימותרפיה.
הקרנות.
המתנה דרוכה.
ניתוח נוסף להסרת קשרי לימפה. ניתוח כזה מכונה בשם בתירה של בלוטות לימפה אחורי צפקיות.
כאמור, שיעורי הריפוי של סרטן האשכים גבוהים, במיוחד כאשר מגלים אותו בשלב מוקדם. גם כאשר הוא מתגלה בשלב מאוחר, הוא נחשב לסרטן עם שיעורי ריפוי גבוהים.
מניעה
לא מוכרות דרכים שיעילותן הוכחה למניעת סרטן האשכים. עם זאת, הצעדים הבאים עשויים לסייע בגילוי של סרטן האשכים בשלב מוקדם של המחלה, כאשר הסיכויים לריפוי גבוהים:
יש לבצע בדיקה עצמית של האשך באופן שגרתי. רוב מקרי סרטן האשכים מתגלים כתוצאה מבדיקה עצמית או במהלך בדיקה שגרתית אצל הרופא/ה.
יש לשים לב לכל כאב, אי נוחות בשק האשכים, באגן או בגב התחתון. במקרה של אי נוחות בכל אחד מהאזורים הללו, יש לפנות לאורולוג/ית בהקדם האפשרי.
שאלה: יש לי 2 אשכים , אחד, הימני - גדול מהשמאלי בהרבה. אני מרגיש גוש באשך הימני , ובנוסף גם בשמאלי - קטן יותר . זה לא ממש כואב , אך אני מרגיש אי נוחות. אין זה מפריע לי בחיי היום-יום. מידי פעם אני מרגיש שהאשך הימני מתנועע טיפה. האם מדובר בסרטן האשכים ?
תשובה: מומלץ להגיע לקופת חולים ולהיפגש עם אורולוג, ובמקביל לבצע בדיקת אולטרסאונד על מנת לראות במה מדובר. גוש באשך שאינו כואב יכול להיות גם גידול וגם התרחבות ורידית. ההבדל בגודל האשכים יכול לנבוע מהצטברות נוזל באשך אחד.
שאלה: האם ניתן לבצע ניתוח להורדת אשך טמיר בשני האשכים במקביל, באם ישנו צורך?
תשובה:
לרוב כן. במידה וישנם שני אשכים טמירים, אשר נמצאים במישוש במעלה התעלה המפשעתית, נהוג לבצע ניתוח פתוח פשוט דו צדדי, ע"י ביצוע חתך מעל שק האשכים, והורדת שני האשכים דרך שתי התעלות המפשעתיות, מכל צד בנפרד, עד לשק. אין בעייתיות מיוחדת בביצוע הניתוח בשני האשכים במקביל. הדבר מעט יותר בעייתי כאשר לא מצליחים לאתר את האשכים הטמירים לפני הניתוח, וישנו צורך בלפרוסקופיה על מנת לסרוק את חלל הבטן או האגן.
שאלה: האם ניתן לנסות טיפול שמרני לפני שפונים לניתוח להורדת אשך טמיר?
תשובה:
בהחלט כן. לרוב, מומלץ להורים להמתין עם ביצוע הניתוח בילדם, אשר נולד עם אשך טמיר, עד לפחות להגיעו לגיל חצי שנה-שנה. בזמן זה רואים לרוב ירידה ספונטנית של האשך בתעלה המפשעתית עד למיקומו התקין, ללא כל צורך בניתוח. לעיתים, עוזרים לתהליך זה להתרחש, ע"י מתן זריקות הורמונליות של ההורמון hCG, אשר הוכח כיעיל בגרימת נדידת האשך בכ-10% מהמקרים, וחוסך את הצורך בניתוח. יש לציין כי טיפול זה הינו יעיל רק במקרים ספציפיים, בהם האשך נמצא בקרבת מיקומו התקין.
יותר מ- 95% ממקרי סרטן האשכים מסווגים כגידולים של תאי נבט. תאי הנבט הם תאים פרימיטיביים, שנמצאים בעיקר בבלוטות המין הזכריות והנקביות (אשכים ושחלות בהתאמה). אצל הגברים תאי הנבט אחראים ליצור הזרע. גידולי תא נבט באשכים בדרך כלל מופיעים באחד משני אופנים: גידולי סמינומה וגידולים שאינם סמינומה (מכונים גם (NSGCT. שני סוגי הגידולים מלווים בתסמינים זהים וגם שיעורי הריפוי שלהם זהים. הם שונים זה מזה באופן בו הם מתפשטים, או שולחים גרורות ובתגובתם לטיפולים השונים. לכן, כדי שהטיפול יהיה מוצלח ויעיל חשוב שהאבחנה תהיה מדויקת. לימפומות וגידולים אחרים שאינם גידולי תא נבט, מהווים את חמשת האחוזים הנותרים של מקרי סרטן האשכים. לסוגים נדירים אלו של סרטן האשכים יש מאפיינים שונים מאלו של גידולי תא נבט, במיוחד העובדה שהם נוטים להופיע בגיל מבוגר יותר.
מי שחלה בסרטן הערמונית גליסון 7, קודם כל חשוב שיידע שסיכוייו להחלמה וחיים ארוכים טובים. סרטן הערמונית מתקדם לאט בשלביו הראשונים וגליסון 7 נחשב מתון, ולרוב מוגבל לערמונית. הטיפול תלוי בגיל החולה, בעוד גורמים הקשורים לשלב המחלה ובמצבו הגופני ותיפקודו . באופן כללי אם המחלה הוכחה כמוגבלת לערמונית – אז חולה צעיר מגיל 65 , בריא עם הפרעות במתן השתן נמליץ לו על ניתוח. הרף לביצוע ניתוח הוא יכולת החולה לעמוד בהרדמה כללית. חולה מבוגר מגיל 70 עם מחלות נוספות – בעיות לב, אחרי ארוע מוחי וכו' יילך לקרינה. פרופ' ג'ק בניאל
אני בן 70 עברתי ב 8/23 כריתת רדיקלית של הערמונית עקב סרטן. חודש לאחר הניתוח ה PSA עמד על 0.06 לאחר מכן ב 12/23 רמת ה PSA היה 0.15 ב 2/24 רמת ה PSA היה 0.16 ב 5/24 ה PSA היה 0.22. האם נראה בבירור כי הישנות מחלה ביוכימי ? כישלון ביוכימי ? ומה הטיפול המומלץ הקרנה מקומית או טיפול הורמונלי או שניהם יחד. הערה: השבוע הקרוב אעבור PET CT. בנוסף מאובחן אצלי לימפומה פולקולרית שלב LLA
אתה צריך לבחור אונקולוג שמתמחה באורולוגיה ולגשת אליו על מנת לקבל המלצה לטיפול ולבנות תוכנית טיפולית בהתאם. טיפול הורמונלי טיפול קרינתי וכו׳. במרפאת אורומדיק דר אלי רוזנבאום מתמחה לזה. שיהיה בהצלחה פרופ ג׳ק בניאל
הוסף תגובה
לאחר כריתת הערמונית PSA גבוה
קובי05/05/2024 | 12:01
רב תודות על המענה ד'ר נכבד. מה הם הטיפולים המשלימים ואיך ניתן לבחור את הטיפול הנכון למקרה שלי. בברכה.
שלום רב עליה של PSA מספר חודשים אחרי ניתוח היא משמעותית ומנבאת הישנות של הסרטן, בד"כ באזור שהיתה הערמונית או בבלוטות באגן. הגדרה של כישלון ביוכימי היא כאשר PSA מתמיד בעליה מעל 0.2 לגבי התיזמון של התחלת טיפול למצב כזה- ממחקרים שנעשו בעבר עצם זה שה PSA ירד לאפס לאחר הניתוח מנבא פרוגנוזה טובה. מחקרים נוספים הראו שאין צורך להיחפז בטיפול המשלים, ניתן לתת אותו בערכים עד PSA - 0.5 בתוצאה טובה. לגבי סוג הטיפול, זה בד"כ קביעה של האונקולוג על סמך הנתונים לפני הניתוח, תוצאות הפתולוגיה של הניתוח, קצב עלית ה PSA לאחר הניתוח וה PET CT הנוכחי. לכן לגבי המקרה הנדון - אם יש טיפול אקטיבי ללימפומה ניתן לעכב את הטיפול בחשד להישנות של סרטן הערמונית. לציין שהטיפולים להישנות יעילים וניתן לחיות בבריאות טובה עוד שנים רבות. פרופ ג׳ק בניאל מנהל מערך מרכז רפואי רבין
שלום אשמח לפענוח הבדיקה MRI אגן מכוונת לערמונית: בוצעו סריקות בשיקלולים: T2 במישור אקסיאלי, קורונלי וסגיטלי בשדה קטן רזולוציה גבוהה, T2FS ,T1 עם הזרקה דינאמית של גדוליניום, DWI. פרטים קלינים: ידוע על BPH ,עליה ב-PSA. ממצאים: ארטפקטים תנועתיים . בלוטת הערמונית בממדים של כ-4.5*6.3*4.4ס"מ נפח 44סמ"ק PSAD-0.25 zone Peripheral-בעלת עובי תקין. באזור mid אספקט לטרלי אחורי משמאל הודגם נגע בממדים של כ- 9*10מ"מ בעל אות נמוך ב-T2 המראה רסטריקציה ב-DWI ואות נמוך ב-ADC ,ללא האשרה בהזרקת חומר ניגודי. zone Transitional -היפרטרופיה קשרית ללא נגע חשוד. קפסולה- שמורה. .שמורים- Seminal vesicles .שמור- Neurovascular bundle שלפוחית השתן במילוי חלקי. לא הודגמו בלוטות לימפה מוגדלות . סיכום: נגע מתואר באזור פריפרי משמאל התכן 3 p
תשובת פט סי-טי - איזוטופ f18 , צוואר + חזה+עצמות = אין לראות קליטה פתולוגית של f18-psma , כל הפרמטרים הנלווים תקינים . בבטן ואגן הכבד, הטחול והכליות תקינים . אין עדות לבלוטות מוגדלות באגן ובמפשעות . מודגמות קליטה פתולוגית של psma הטרוגנית בערמונית בשתי האונות , מרביתה בעוצמה נמוכה מאוד ואילו באונה הימנית קיים איזור ב-mid gland פריפרי מימין עם קליטת psma בולטת ביותר . סיכום: קיים בערמונית תהליך המציג רצפטורים ל-psma (פוענח ע"י פרופ' גרושר דוד) אשמח עם תאמרו לי במילים פשוטות... מה המשמעות של הבדיקה . אגב , ה-psa שלי 5.38 בביופסיה כל הצנצנות מלבד שניים היו תקינות . באחד גליסון 6 (3+3) והשני 7 (4+3) השלוש ראשון . תודה .
בדיקת PET PSMA הינה בדיקה חדשה יחסית ומשמשת להגדרת שלב המחלה בחולים עם סרטן הערמונית בסיווג בינוני וגבוה. הבדיקה מסתמכת על נוגדן שניקשר לרצפטור שנימצא על תאים ממאירים של סרטן הערמונית ושמו PSMA. לנוגדן ניקשר איזוטופ רדיואקטיבי שיכול להיקלט במצלמת גאמא מזריקים את החומר לחולה ועושים בהמשך סריקה משותפת עי CT כל גופי ומצלמת גאמא שקולטת קרינה מהיכן שיש בגוף ומציגה את המקום על גבי הCT הקליטה תהיה כמעט תמיד בערמונית שהרי זה חולה שאובחן עם סרטן הערמונית אבל גם תתן אינדיקציה לגבי גרורות סמוך ומחוץ לערמונית, בבלוטות הזרע, בבלוטות לימפה באגן או בעצמות שהם האזורים השכיחים לגרורות בסרטן הערמונית. הדיוק של המיפוי של הגידול גבוהה – מעל90 פרופ ג׳ק בניאל מנהל מערך אורולוגי מרכז רפואי רבין