המדריך המלא: איך מטפלים בדליפת שתן

דמיינו לעצמכם שכל עיטוש, צחקוק, או מאמץ פיזי קל הוא תמרור אזהרה לפני דליפת שתן, שבעקבותיה מגיעות מבוכה ורצון עז להסתיר את הבושה. על פי הנתונים, אחת מתוך שלוש נשים תחווה במשך חייה בריחת שתן לא רצונית - ובישראל מדובר על אוכלוסייה של כ-400 אלף נשים בנות 40 ומעלה. למרות שכיחותה, נשים נוטות שלא לדבר עליה ומרביתן מעדיפות להסתירה, אפילו מהרופא המטפל ומבן הזוג, על פני קבלת עזרה  וטיפול. אותן נשים, שאיכות חייהן נפגעת בצורה קשה, פונות לקבלת עזרה מגורם רפואי רק לאחר חמש עד שמונה שנים בממוצע.

מהי דליפת שתן וממה היא נובעת?

דליפת שתן יכולה להופיע כתוצאה ממספר גורמים, כשהעיקרי הוא רפיון של שרירים ורקמת חיבור ברצפת האגן, תהליך המתרחש באופן טבעי עם הגיל וההפסקה ההדרגתית בייצורו של הורמון האסטרוגן בתקופת גיל המעבר, אבל לא רק. עם זאת, דליפת שתן אינה שמורה רק לנשים בוגרות. היא מופיעה גם בנשים עם גנטיקה משפחתית, לאחר הריונות ולידות טבעיות או "מכשירניות" (ואקום, מלקחיים). בסיכון גבוה יותר להופעת דליפת שתן נמצאות נשים הסובלות מזיהומים חוזרים בדרכי השתן ומאבנים בכליות, נשים עם מחלות ריאות כרוניות, עצירות מתמשכת ועוד.

קראו עוד: המדריך המלא: כל מה שאת צריכה לדעת על גלולות למניעת הריון

שלושת הסוגים העיקריים של דליפת שתן הם דליפת שתן במאמץ, דליפת שתן בדחיפות ודליפת שתן משולבת בין השתיים. בדליפת שתן במאמץ כל לחץ תוך בטני עלול לגרום ל"תקלות" - החל מעיטוש מקרי, וכלה באינספור פעילויות יומיומיות כמו ספורט, נשיאת מזוודה או שקיות מהסופר, הליכה, ריקוד, קיום יחסי מין ועוד. מדובר בתופעה שנפוצה במיוחד בנשים צעירות ובנשים בגילאי הביניים.

דליפת שתן בדחיפות (המוכרת גם בשם "תסמונת השלפוחית הרגיזה") נפוצה יותר בקרב נשים מבוגרות. תופעה זו נגרמת בשל התכווצויות בלתי מבוקרות של שלפוחית השתן מסיבה שאינה ברורה, ומצביעה על ליקוי בבקרה העצבית של כיס השתן. תסמונת זו גורמת לדליפת שתן בלתי רצונית, אשר מתרחשת עם או לפני תחושת דחיפות למתן שתן. נשים הסובלות מהתסמונת "ירוצו" לשירותים באופן תכוף גם בלילה וגם ביום.

על דליפת שתן משולבת, מתוך דחיפות ובמאמץ, יתלוננו כשליש מהסובלות מדליפת שתן.

למי פונים על מנת לטפל בבעיה?

איכות חייהן של הסובלות מדליפת שתן נפגמת, כאמור, בצורה משמעותית. דליפת שתן, גם כשהיא קלה יחסית, גורמת לסובלות ממנה להימנע מפעילויות רבות, החל מפגישות עם חברים ועד לחופשות משפחתיות. במקרים מסוימים דליפת שתן עלולה להוביל להסתגרות בבית ואף לדיכאון.

חשוב לזכור כי יש טיפולים רבים ויעילים לתופעה, והזנחת הטיפול בה עלול לגרום להחמרה במצב הפיזי והמצב הנפשי של הסובלת. כדי לטפל בדליפת שתן מומלץ לפנות לאורו-גניקולוג. לרוב מדובר ברופאים גניקולוגיים שעברו הכשרה נוספת בתחום רצפת האגן. 

אילו טיפולים קיימים כנגד דליפת שתן?

כיום קיימים טיפולים רבים לנשים הסובלות מדליפת שתן, ביניהם תרגילים פיזיותרפיים לחיזוק רצפת האגן (המתאימים בעיקר למקרים של דליפת שתן במאמץ אך גם לדליפה מתוך דחיפות), תרופות והליכים כירורגיים. 

קראו עוד: 10 תרופות שפוגעות בחשק המיני

הטיפול התרופתי מוצע לנשים שסובלות מתסמונת השלפוחית הרגיזה. תרופות אלו מרגיעות את פעילות היתר של השלפוחית, שהיא הסיבה לתסמונת, ומקלות על התסמינים - אך אינן מביאות לריפוי. בנוסף, תרופות אלו גורמות לכ-20% מהנשים לתופעות לוואי ביניהן יובש בריריות ועצירות. לכן חלק מהסובלות מאותן תופעות לוואי מעדיפות לזנוח את הטיפול. 

טיפול נוסף לנשים הסובלות מתסמונת השלפוחית הרגיזה הוא באמצעות הזרקת בוטוקס לשלפוחית השתן. הבוטוקס משתק את שריר השלפוחית ועל ידי כך מונע התכווצות בלתי רצונית שלה. הניתוח, הנעשה באופן שגרתי במרכזים רפואיים שונים, מתבצע תחת הרדמה מלאה ואורך דקות ספורות. לטיפול זה 70% הצלחה, אך לרוב יש צורך לחזור עליו כעבור תקופת מה. בנוסף, הטיפול אינו כלול בסל הבריאות.

בדליפת שתן במאמץ מטפלים ביעילות ובהצלחה על ידי ניתוח זעיר פולשני (TVT) קצר, שאינו כרוך באשפוז ברוב המקרים ובאמצעים ניתוחיים אחרים.  

"חבל שסבלתי ולא טיפלתי. הייתי צריכה לעשות זאת כבר לפני שנים", הוא משפט שגור אצל  נשים שבחרו לטפל בדליפת השתן אחרי הזנחה בת שנים. הגיע הזמן להפסיק להתבייש ולפנות לרופא מומחה אשר יבצע תהליך אבחנה וימליץ על הטיפול המתאים ביותר, בהתחשב במהות הבעיה, אורח חייה של המטופלת, גילה ופרמטרים נוספים.