כאב אגני כרוני: ממה הוא נובע - ומה הטיפול

כאב אגני כרוני (Chronic Pelvic Pain) הוא כאב בבטן התחתונה והאגן הנמשך שישה חודשים או יותר. כאב אגני כרוני יכול להיות סימפטום של מחלה אחרת או מחלה בפני עצמו. לא תמיד קל או ניתן למצוא את מקר הכאב ובמידה ונמצא הטיפול מוכוון אליו.

גם במידה ולא נמצאת סיבה לכאב אין זה אומר כי הוא לא אמיתי או לא ניתן לטיפול. במידה והסיבה לא נמצאת הטיפול מתמקד בהפחתת הכאב.

מהם הסימפטומים של כאב אגני כרוני?

כאב אגני כרוני מתבטא במגוון סימפטומים אופייניים: כאב חמור וקבוע; כאב התקפי; כאב עמום; כאבים חדים או בעלי אופי של התכווצויות; לחץ או כבדות עמוק באגן; כאב בעת קיום יחסי מין; כאב בעת מתן שתן או יציאה; כאב  לאחר ישיבה ממושכת; הכאב עלול להחמיר לאחר עמידה ממושכת ומוקל בשכיבה; הכאב יכול להיות קל אך מטריד או חמור מספיק שיגרום לאבדן ימי עבודה, להפריע בשינה או בפעילות גופנית.

מתי יש צורך לפנות לרופא?

באופן כללי יש לפנות לרופא כאשר הכאב מפריע לשגרת היום-יום או כאשר קיימת מגמת החמרה בכאב.

מהן הסיבות האפשרויות לכאב מסוג זה?

ישנם מספר מצבים שעלולים להתבטא בכאב אגני כרוני, ולעתים הכאב מופיע לא סיבה נראית לעין. יש לזכור כי לגורמים פסיכולוגיים יש השפעה על הכאב - עוגמת הנפש הנגרמת מהתמודדות עם כאב לאורך תקופה ארוכה וללא הסבר מספק עלולה להחמיר את הדרך בה הוא נתפס ולגרום להחמרתו.

בין המצבים העלולים לגרום לכאב אגני כרוני נמצאים:

אנדומטריוזיס: מצב בו רקמת חלל הרחם גדלה מחוצה לו. רקמה זו מגיבה לגירוי ההורמונלי התקין והתהליך יכול להוביל להידבקויות, ציסטות בשחלות וגירוי עצבים באגן.

מתיחות יתר של שרירי רצפת האגן: מצב העלול לגרום לכאב התקפי באגן.

שארית רקמת שחלה: לאחר כריתת רחם ושחלות נשארת שארית רקמת שחלה הממשיכה להגיב להורמונים. בנוסף עלולות להיווצר ציסטות. מדובר בכאב מחזורי (ציקלי).

שרירנים: עלולים לגרום לתחושת כבדות ומלאות באגן ולגרום לכאב ואף לסימפטומים בדרכי השתן, הכוללים תכיפות ודחיפות. לרוב מדובר בכאב עמום, למעט במקרים בהם יש נמק (דגנרציה) של השרירן - ואז מופיע כאב חד.

תסמונת המעי הרגיז: גורמת לתחושת נפיחות, עצירות או שלשולים התקפיים. גורמת לכבדות ומלאות באגן.

Interstitial cystitis/painful bladder syndrome: מצב של דלקת לא זיהומית וכרונית של שלפוחית השתן. מתבטא בתכיפות ודחיפות במתן שתן וכן בכאב אגני כרוני, אשר מוקל במתן שתן.

גודש כלי דם אגני: מצב בו ורידי האגן מלאים ונפוחים מדם ועלולים לגרום לכאב כרוני.

מצבים פסיכולוגיים: כגון דיכאון, לחץ או היסטוריה של התעללות מינית או גופנית עלולים להחמיר או להעלות את הסיכון לכאב אגני כרוני. עצם העובדה שנשים נאלצות לסבול ולחיות עם כאב אגני כרוני עלולה להוביל למצבים הנ"ל - וכך נוצר מעגל מרושע.

כיצד מאבחנים ממה נגרמת הבעיה?

בכדי להגיע למקור הכאב לעתים יש צורך באבחנה על דרך השלילה. התהליך יתחיל בבדיקת ההיסטוריה הרפואית של מאפייני הכאב וכן היסטוריה רפואית אישית ומשפחתית. ניתן להיעזר ביומן המתעד את אירועי הכאב.

ייתכן ויחליט הרופא לעשות שימוש במספר בדיקות במהלך האבחון:

בדיקה אגנית/נרתיקית: הכוללת בדיקה ידנית ושימוש בספקולום (מפשק). בבדיקה זו ניתן לקבל מידע לגבי זיהום או נגעים באזור העריה וכן בנוגע למתח יתר בשרירי רצפת האגן.

תרבית נרתיקית: כולל בדיקות לאיתור מחלות מועברות מינית כמו כלמידיה וגונוריאה.

בדיקת אולטרסאונד: לזיהוי פתולוגיה אגנית כגון הידבקויות, שרירנים רחמיים, ציסטות שחלתיות ועוד.

בדיקות הדמיה נוספות: כגון צילום בטן, בדיקת CT או בדיקת MRI ואף קולונוסקופיה, לפי הצורך.

לפרוסקופיה: בבדיקה זו מבוצע חתך של עד 1 ס"מ דרכו מחדירים מצלמה וכלי ניתוח במטרה לאבחן ואף לטפל בפתולוגיות באגן, כגון הידבקויות, אנדומטריוזיס וכדומה.

תהליך האבחון ואיתור הסיבה לכאב עלול להימשך זמן רב ולעתים לא תמצא סיבה ברורה וודאית לכאב. למרות זאת יש לזכור כי עם סבלנות ותקשורת טובה עם הרופא המטפל ניתן להגיע לתוכנית טיפול אשר תשפר את איכות החיים ותאפשר חיים ללא כאב או כאב מינימלי, ברוב המקרים.

מהן אפשרויות הטיפול?

במידה וניתן להגיע למקור לכאב הטיפול יהיה ממוקד אליו במטרה להעלימו. לדוגמה, במקרה של אנדומטריוזיס יבוצע ניתוח להסרת הנגעים. במידה ולא ניתן להגיע למקור המדויק לכאב, הטיפול יתמקד בתרופות להקלה עליו, במטרה לאפשר אורח חיים תקין.

אפשרויות הטיפול נחלקות לטיפול תרופתי, טיפול משלים וטיפול ניתוחי.

טיפול תרופתי

תרופות מקלות כאב: מתרופות ללא מרשם כמו אקמול, אופטלגין, ו-NSAIDs (נורופן, אדביל, איבופרון וכדומה) ועד תרופות מרשם כגון טרמל וטרמדס ודומיהן. 

טיפול הורמונלי: במצבים בהם הכאב קשור למחזור החודשי ולשינויים ההורמונליים הקשורים אליו, כמו באנדומטריוזיס, יינתן טיפול הורמונלי. הטיפול כולל בעיקר גלולות למניעת הריון, אשר מונעות את השינויים ההורמונליים ויכולות להקל, ואף להעלים, את הכאב.

אנטיביוטיקה: במקרה ומדובר בזיהום הגורם לכאב.

נוגדי דיכאון: דיכאון, כאמור, מעלה את הסיכון לכאב אגני כרוני. הטיפול ייעשה באמצעות תרופות נוגדות דיכאון.

טיפול משלים

פיזיותרפיה: חימום או קירור האזור, מתיחות, עיסוי וטכניקות הרפיה. ניתן לשלב עם תרגילי רצפת האגן וכן שימוש ב-TENS.

נוירוסטימולציה: טיפול בגרייה חשמלית.

הזרקה ל-trigger points: במידה ומזוהה נקודה מסוימת של כאב ניתן להזריק למקום חומר מקל כאב ולהשיג הקלה לתקופה ארוכה.

ייעוץ וטיפול פסיכולוגי: בעיקר במקרים בהם קיים במקביל דיכאון או התעללות מינית או גופנית בעבר.

טיפול ניתוחי

ניתוח לפרוסקופי: להסרת המקור לכאב. הטיפול ייעשה במקרים כמו אנדומטריוזיס או ברחם שרירני ובמקרים בהם ציסטה שחלתית גדולה היא המקור לכאב.

כריתת רחם: מהווה טיפול לא שכיח, אך אפשרי. טיפול זה שמור למקרים בהם מקור הכאב רחמי, כמו ברחם שרירני גדול היוצר לחץ על אברים סמוכים.

כריתת שחלות: טיפול זה שמור למקרים בהם האישה סיימה את תוכנית הילודה ומוצו אפשרויות הטיפול האחרות לשליטה בשינויים ההורמונליים. יש לציין כי אפשרות זו נדירה ביותר ולכן לא מוצעת לרוב.

בפועל, לרוב משלבים שיטות טיפול שונות ולא אפשרות אחת בלבד. כך, למשל, ניתן טיפול תרופתי והתנהגותי בשילוב עם פיזיותרפיה או טיפול ניתוחי יחד עם תרופתי. התאמת הטיפול נעשית לפי המקרה והיא אישית לכל מטופלת.

שינויים באורח החיים ורפואה משלימה

שילוב של טכניקות הרפיה והפחתת הלחץ, כמו מדיטציה, פעילות גופנית ושיפור איכות השינה, יכולים להקל מאוד עם ההתמודדות עם הכאב ולשפר את איכות החיים. במסגרת הרפואה המשלימה ניתן לשלב אקופונקטורה ושיטות אחרות בניסיון להקל על הכאב.