בת 35 ומעלה ומנסה להיכנס להריון? כל מה שאת חייבת לדעת

כיום יותר ויותר נשים נוטות לדחות את מועד הקמת המשפחה, בעיקר עקב רצונן להתבסס כלכלית ומקצועית. כתוצאה מכך נדחה נושא תכנון המשפחה וההורות נדחה לגילאי ה-30 ומעלה. תופעה זו של כניסה להריון בגיל מאוחר הפכה נפוצה מאוד ונמצאת במגמת עלייה בכל העולם בשני העשורים האחרונים. 

קראו עוד: חיסון שעלת בהריון: למה צריך את זה?

אך דחיית הגיל לא עולה בקנה אחד עם רמת פריון האישה, אשר נמצא בשיאו בגילאי ה-20 ויורד בהדרגה החל משנות ה-30, כאשר מגיל 35 רמת הפריון של האישה יורדת באופן דרסטי. הירידה ברמת הפריון נובעת בעיקר עקב דילול במאגר הביציות שבשחלות וכן בשל הירידה באיכות הביציות. מסיבה זו נשים רבות בגילאי 35 ומעלה נזקקות לטיפולי פריון. 

מה הסיכויים להריון תקין אחרי גיל 35?

הריון ולידה בגילאי 35 ומעלה כרוכים ביותר סיכונים באופן יחסי, כמו הפלות, הולדת ולד מת, מומים בעובר וכן מצבים בריאותיים של היולדת שעלולים לסכן את העובר, כמו סוכרת ולחץ דם גבוה. בנוסף נמצא אישוש לכך שבקרב נשים בגיל 40 ומעלה הסיכויים להריון תקין נמוכים מאוד: סיכוייה של אישה בגילאי 44-43 להביא ילד לעולם נעים סביב 2%-3% בלבד, הן בשל הירידה בגיל הפריון שלהן, והן משום שבגיל זה שכיחות ההפלות וההריונות הלא תקינים גבוהה. מסיבה זו קופות החולים אינן מאפשרות לנשים לעבור טיפולי פוריות אחרי גיל 45 ואילו טיפולים בין הגילאים 44-45 דורשים בדרך כלל אישור מיוחד.

מתי מומלץ לפנות לביצוע בירור אי פריון?

מקובל להתחיל להגדיר את הקושי להיכנס הריון כ"בעיית פוריות" כאשר זוג אינו מצליח להשיג הריון לאחר פרק זמן של שנה, אשר במסגרתה קיים יחסי מין באופן סדיר ללא שימוש באמצעי מניעה. כאשר גיל האישה הוא 35 ומעלה, תוגדר בעיית פוריות לאחר פרק זמן של חצי שנה, אשר במסגרתו התקיימו יחסי מין סדירים ללא אמצעי מניעה וללא השגת הריון. במידה ועולה החשד שקיימת בעיה בנושא הפוריות מומלץ להתייעץ עם מומחה לפריון קודם לכן.

מה כולל תהליך טיפולי הפוריות?

לפני שמתחילים את הטיפולים, על האישה לעבור הערכה כוללנית של התפקוד השחלתי שלה, כולל פרופיל הורמונלי, בעזרתו ניתן להעריך את הרזרבה השחלתית שלה, וכן בדיקת אולטרסאונד של השחלות, אשר משמשת כמדד נוסף לתפקוד השחלתי. 

במקרים של קושי להיכנס להריון אצל נשים אחרי גיל 40, לרוב נהוג להתחיל בטיפולים סטנדרטיים של השראת ביוץ: טיפול הורמונלי-תרופתי, המגביר את ביוץ האישה, והזרעות תוך רחמיות. אם לאחר מספר טיפולים (שלושה-ארבעה) לא מושג הריון, עוברים בדרך כלל לטיפולי הפריית מבחנה. 

כיצד מתבצעת הפריית מבחנה?

הפריית המבחנה מתחילה בטיפול הורמונלי לגירוי השחלות. בהמשך נעשית שאיבת ביציות תחת הרדמה כללית והפרייתן במעבדה עם הזרע של בן הזוג. כעבור יומיים-שלושה הביציות המופרות מושתלות ברחם האישה. פעולה זו אינה כרוכה בהרדמה ודומה באופייה לפעולה של ההזרעה. 

חשוב לציין כי במידה ומתברר שהרזרבה השחלתית של האישה אינה מאפשרת השגת הריון עם ביציות משלה, עומדת בפניה האפשרות של הריון מתרומת ביצית, הנשאבת מרחמה של אישה צעירה יותר.