אי פריון

הסימפטום העיקרי של אי פריון בפרט ושל בעיות בפוריות בכלל הוא קושי להיכנס להריון. כאמור, 

אי פריון מוגדר לאחר שנתיים של ניסיונות להיכנס להריון ללא הצלחה. מומלץ להתחיל את תהליך הבירור בשלבים מוקדמים יותר על מנת להגדיל את הסיכויים להצליח להרות. 

ישנם מקרים, כגון בעיות תורשתיות, חוסר איזון הורמונלי, נפיחות של וריד באשך וחסימה מכאנית במעבר הזרע או הביצית, שעלולים להוביל לסימנים או לתסמינים מקדימים.

הסימנים והתסמינים תלויים ומשתנים בהתאם לגורם לבעיית אי הפריון, והם יכולים להתבטא בשפיכה דלה, ירידה בחשק המיני , מחזור לא סדיר ועוד.

סיבות לאי פריון יכולות לנבוע מצד הגבר ומצד האישה.

כ-45% מהבעיות הפריון מתוארת כבעיות פוריות אצל האישה. חלק מבעיות הפריון הנפוצות בנשים הן:

• מחזור לא סדיר – שיבושים הורמונליים הפוגעים בביוץ עלולים לגרום למחזור לא סדיר ולהוביל לבעיות בפוריות. זהו תסמין אופייני בכשל שחלות מוקדם ובתסמונת השחלות הפוליציסטיות. 

• אנדומטריוזיס ופוריות – אנדומטריוזיס היא תסמונת שבה תאים הדומים לתאי רירית הרחם גדלים מחוץ לרחם, יוצרים נגעים וגורמים לכאבי מחזור קשים מאוד.  הנגעים עלולים להפחית את הסיכוי להתפתחות הריון תקין ולגרום לבעיות פוריות. כיום קיימים מגוון טיפולים הורמונליים וניתוחיים שיכולים לסייע בהתמודדות עם נושא הפריון באנדומטריוזיס. 

• רזרבה שחלתית נמוכה – מצב בו קיים מספר ביציות נמוך בשחלות. קיים קשר ישיר בין מספר הביציות לגיל האישה – ככל שעולה גיל האישה, יורדת כמות הביציות בשחלות והסיכוי להיכנס להריון קטן. עישון ותחלואה במחלות אוטואימוניות נמצאו גם הם כגורמים לרזרבה שחלתית נמוכה. 

• רירית רחם דקה – על מנת שהביצית המופרית תשתרש ברחם, יש צורך שרירית הרחם תהיה עבה דיה. ייתכן כי הקושי להיכנס להריון נעוץ בכך שרירית הרחם אצל האישה דקה מדי. כיום קיימים מגוון טיפולים המסייעים בעיבוי רירית הרחם - נטילת אספירין באופן מפוקח, תוסף ויטמין E, שימוש בתאי גזע ועוד. 

• חסימה בחצוצרות – חסימה בחצוצרה יכולה להיגרם כתוצאה ממחלות מין או מהריון בעבר, בפרט הריון חוץ רחמני. החסימה מקשה על המפגש בין הזרע לביצית ומונעת מהביצית המופרית להגיע לרחם ולהשתרש בו. 

• בעיות בצוואר הרחם – פגיעה בייצור הריר או חסימה מכאנית של צוואר הרחם עלולות למנוע את כניסת הזרע לרחם ובכך למנוע הריון. 

• בעיות ברחם – בעיות ברחם עצמו, כמו פוליפים, הידבקויות ושרירנים, עלולות להפריע להשתרשות הביצית המופרית ברחם ולהקשות על קליטת ההריון. 

אי פריון הגבר מהווה 40-45% מהסיבות לבעיות בפוריות. חלק מהסיבות הנפוצות הן:

• נפיחות של וריד באשך (וריקוצלה) – התנפחות הוריד גורמת לעליית הטמפרטורה באשך, החיונית לשמירה על איכות הזרעים.

• חסימה בצינוריות הזרע, המובילות את הזרע מהאשכים לאיבר המין הגברי.

• נוגדנים שמייצרת מערכת החיסון, הפועלים כנגד הזרע עצמו.

• תרופות או טיפולים הפוגעים בפוריות (לדוגמא כימותרפיה).

• הפרעות הורמונליות.

• בעיות גנטיות.

חלק מהסיבות לאי פוריות האישה או הגבר אינן ידועות, ולעיתים לא נמצאת סיבה ידועה לעקרות באדם ספציפי ואי הפריון מוגדר כאי פריון בלתי מוסבר.

במידה וקיים קושי להרות לאחר שנה של ניסיונות (או לאחר חצי שנה של ניסיונות במידה והאישה מעל גיל 35), מומלץ לפנות לבירור רפואי אצל רופאי נשים המתמחים בפריון לצורך בדיקת פוריות.

בשלב הראשון, לרוב יתבצע תשאול רפואי של בני הזוג, בדיקה גופנית של האישה והפניית הגבר לאורולוג או לבדיקת זרע (בדיקה כמותית ואיכותית של הזרע).

לאחר מכן, כתלות בתוצאות הבדיקות הראשוניות, יש לתכנן את המשך הטיפול הדרוש על מנת לאפשר כניסה להריון בדרך המהירה, הבטוחה, היעילה והמתאימה ביותר. 

הסיבוך העיקרי של בעיות פוריות ושל אי פריון הוא קושי או חוסר יכולת להיכנס להריון.

עם זאת, לעיתים בעיות הפריון מצביעות על בעיות אחרות, ולכן נדרש לבצע בירור מקיף.

כך, למשל, אין אונות בגברים צעירים עלולה להצביע על בעיות קרדיו-וסקולריות  ואי פוריות בנשים עלולה לנבוע מאנדומטריוזיס. 

במידה ואי הפוריות נעוצה באישה, הטיפולים המקובלים הם טיפולים תרופתיים מחוללי ביוץ, ניתוחים לפתיחת חסימות מכאניות בצוואר הרחם או בחצוצרות וטיפולי פוריות (IVF).  מקובל להעניק טיפולי פוריות לנשים מעל גיל 35, או לאחר אבחנת הבעיה. 

גם בגברים, הטיפול יהיה בהתאם לבעיה שממנה סובל הגבר. כך, למשל, במידה וקיימת הפרעה מבנית (כמו וריקוצלה), יתבצע ניתוח להסרת ההפרעה או ניתוח להפקת זרע מרקמת האשכים. 

 טיפולי ההפריה המקובלים הם:

• הזרעה תוך רחמית (Intra Uterine Insemination) – בתהליך זה הגבר תורם את זרעו. מבין הזרעונים ייבחרו הזרעים האיכותיים ביותר, שיוחדרו אל הרחם באמצעות צינורית פלסטיק דקה. 

כשבועיים לאחר ההזערה ניתן לבצע בדיקת הריון ולדעת את תוצאות התהליך.

התהליך מתאים למצבים שבהם הסיבה לאי הפוריות לא ידועה ובמצבים בהם נמצא כי הגבר סובל מאין אונות, מספירת זרע נמוכה או מזרע בעל תנועתיות נמוכה. אצל זוגות בעלי איכות זרע תקינה ושחלות תקינות, סיכויי ההצלחה של ההזרעה עומדת על כ-15%.

• הפריה חוץ גופית IVF ("הפריית מבחנה") – מתרחשת מחוץ לגוף האישה בתנאי מעבדה. בתחילת התהליך יש ליטול תרופות המעודדות את השחלות לייצר ביציות. הביציות מוצאות מגוף האישה ומופרות בצלוחית מיוחדת. לאחר מכן, הביציות המופרות מוחזרות לרחם, בתזמון הנקבע על ידי הצוות המטפל. 

כיום קיימות מספר טכניקות לביצוע הפרוצדורה: החזרת עוברים לחצוצרה (ZIFT – Zygote Intra Fallopian Transfer), החזרת עוברים דרך דופן הרחם (Sub Mucosal, Trans Mural) והזרקה של זרע לביצית בתנאי מעבדה (ICSI – Intra Cytoplasmic Sperm Injection). 

לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, הנחקק בשנת 1994, מדינת ישראל תספק טיפולי פוריות בסל השירותים מקופות החולים, עד לידת שני ילדים. 

חלק מהסיבות לבעיות בפוריות ולאי פריון ראשוני או שניוני נעוצות בגורמים שיש לנו שליטה מועטה עליהם – גורמים ביולוגים או גנטיים שאין לנו אלא לקבל. 

עם זאת, קיימות דרכים להפחתת הסיכוי ולמניעה של אי פוריות:

• הימנעות מעישון.

• הגבלה של צריכת האלכוהול לאורך החיים.

• הימנעות מסמים. מחקרים מסוימים מראים כי סמים כמו מריחואנה וקוקאין עלולים אף הם לגרום לירידה בפוריות.

• הקפדה על פעילות גופנית.

• שמירה על משקל גוף תקין (בנשים – עודף או תת משקל עלול לגרום להפרעות בביוץ, בעוד  בגברים השמנה פוגעת באיכות הזרע). 

• הקפדה על תזונה מאוזנת הכוללת צריכה של כל אבות המזון.