הבעיה שגורמת ל-5,000 מקרי מוות מדי שנה בישראל

כ-5,000 אנשים מתים מדי שנה כתוצאה מהדבקה בחיידקים עמידים במהלך אשפוזם בבית החולים. החדשות המעודדות: הקפדה על מספר נהלים פשוטים יכולים לצמצם הבעיה באופן משמעותי. אז למה זה בכל זאת קורה ומי דואג לחולים? בדקנו

מאת: מיכל הלפרין, מערכת אינפומד

תאריך פרסום: 11/01/2016

4 דקות קריאה

אחת הבעיות המרכזיות העומדות כיום בפני בתי החולים בארץ היא בעיית הזיהומים הנרכשים תוך כדי אשפוז. בדוח מבקר המדינה מ-2013 נקבע כי בין 4,000 ל-6,000 חולים מתים מדי שנה בישראל כתוצאה מזיהומים בבתי החולים, וכי כ-1,000 עד 4,500 ממקרי המוות היו יכולים להימנע לו המוסדות הרפואיים היו מקפידים על תנאים וכללי בטיחות הולמים.

קראו עוד: מה להביא ועם מי להתייעץ? המדריך למתאשפז

"הסיבה העיקרית לבעיה היא חשיפת החולים לחיידקים שלא מגיבים לטיפול אנטיביוטי", אומר פרופ' שלמה מעין, מנהל המערך לזיהומים במרכז הרפואי "ברזילי" אשקלון. לדבריו, הבעיה, שהתפתחה בעשורים האחרונים בעולם המערבי בהדרגה, פרצה אל פני השטח בישראל בשנת 2007, בסדרת זיהומים קשים בבתי חולים שרובם נגרמו על ידי חיידקים שהיו עמידים למספר רב ביותר של סוגי אנטיביוטיקה, אשר עברו בין החולים כתוצאה מהיגיינת ידיים לקויה.

"בעקבות ההתפרצות והמודעות הציבורית הגוברת לבעיית העמידות של החיידקים, התארגנה במשרד הבריאות היחידה למניעת זיהומים, שהחלה לבנות מערך ארצי למניעת זיהומים בפיקוח קפדני וליישם נהלים של אמצעים שגרתיים כגון היגיינת ידיים", מסביר פרופ' מעין. "היה ניתן למנוע חלק ממקרי המוות אם בתי החולים היו שומרים על רמת היגיינה גבוהה יותר".

חיידקים עמידים: מועברים בעיקר על ידי הצוות הרפואי

פרופ' מעין מסביר שרוב מקרי המוות נובעים מזיהומים המועברים על ידי הסגל הרפואי במהלך הטיפול בחולה. "רופא שלא מחטא ידיים או לא משתמש בכפפות בעת הטיפול בחולה בפירוש מסכן אותו. גם מכשור רפואי שלא עובר חיטוי בהתאם לנהלים נחשב לאחד מגורמי הסיכון להעברת זיהומים בין חולה לחולה".

מעבר לכך, הוא מסביר, חיידק עמיד לא מתפתח ללא סיבה, וכדי לפתח עמידות מפני אנטיביוטיקה על החיידק להיות חשוף למינון לא מספק של אותה תרופה. "סביבת בית החולים, מעצם היותה סביבה בה נעשה שימוש רב באנטיביוטיקה, היא סביבה אידיאלית להתפתחות עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה. אם נוסיף לכך את העובדה שלעתים קרובות הטיפול האנטיביוטי ניתן, לפחות בתחילה, באופן אמפירי כשיש חשש לזיהום, הרי הסיכוי לכך שהאנטיביוטיקה הנבחרת לא תקלע למטרה הינו גבוה".

דוגמה אחרת היא מתן אנטיביוטיקה לאבחנה שגויה, למשל כטיפול בזיהום ויראלי. לדברי פרופ' מעין, כאשר החיידקים בגוף התינוק, למשל, נחשפים לאנטיביוטיקה שניתנת שלא לצורך, הם עשויים לפתח כנגדה עמידות, העלולה לפעול כנגדו בשלב מאוחר יותר.

-מה נעשה כיום כדי למנוע את המצב?

"עקב מורכבות בעיית העמידות והעובדה שהיא נפוצה מאוד בבתי חולים בישראל הוקמו בשנים האחרונות יחידות למניעת זיהומים במרבית בתי החולים בישראל", מסביר פרופ' מעין. "תפקידן בראש ובראשונה להטמיע נהלי היגיינת ידיים נכונה. היגיינה שכזאת, בטיפול החולים ובמעבר הסגל המטפל בין חולה לחולה, יכולה למנוע את מרבית העברת החיידקים העמידים בין החולים, גם אם הם קיימים".

קראו עוד: הסיבה שבגללה קשה יותר לטפל בדלקת בדרכי השתן

לדבריו, היחידות למניעת זיהומים מתמקדות בפיקוח על הפצתם של חמישה חיידקים הנחשבים לעמידים ביותר. הדבר נעשה באמצעות "סיקור אקטיבי" לחיידקים אלה, במהלכו מתחקרים את החולה לגבי מצבו הרפואי ונערכות בדיקות לגילוי חיידקים עמידים. סיקור זב נערך בקרב כל החולים המגיעים ליחידה לטיפול נמרץ ולמחלקות אחרות בבית החולים בסיכון זיהומים גבוה, זאת גם כאשר האדם מתאשפז ללא חשד לזיהום. כתוצאה מהסיקור מתקבל מידע חשוב על נשאיות חיידקים עמידים, המאפשר ליחידה למניעת זיהומים להורות על בידוד החולה בזמן, דבר שמונע התפשטות חיידקים עמידים לחולים אחרים.

צורות נוספות של מאבק בחיידקים העמידים ברמת בית חולים הן פיקוח על מתן בלתי מבוקר של אנטיביוטיקה ועל הפסקתה בזמן וכן הקפדת יתר על נהלי חיטוי מכשירים רפואיים. "ברמת הקהילה, יש להפחית שימוש באנטיביוטיקה במצבים שלא מצריכים טיפול כזה", אומר פרופ' מעין ומציע להפחית גם שימוש באנטיביוטיקה לבעלי חיים המיועדים למאכל כ"זרזי גידול" על מנת להפחית היווצרות חיידקים עמידים ברמת הקהילה.

משרד הבריאות: "ניתן להתגבר על העניין באופן חלקי בלבד"

פרופ' ארנון אפק, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, מסביר שחלק מהבעיה נובע מהעובדה שמדובר בחולים קשים הסובלים ממערכת חיסונית חלשה, אשר תמיד יהיו חשופים יותר לבעיית החיידקים העמידים. בהמשך לדבריו של פרופ' מעין, הוא מציין כי היחידה למניעת זיהומים בהנהלתם של פרופ' יהודה כרמלה ופרופ' מיץ' שוובר, עושה מאמצים רבים כדי לשפר את המצב הנוכחי.

"כיום מתבצעות בדיקות רבות בבתי החולים בארץ, דו"חות מופקים ונעשה מעקב אחר אכיפת הנחיות המשרד", קובע פרופ' אפק. "לשמחתי, כבר בימים אלה אנו עדים להצלחות הודות לאותן פעולות: שעורי הבידוד גדלים וכמות הזיהומים מצטמצמת.

"אך למרות השיפור המתמשך, חשוב לציין שמדובר בתופעה שעליה לא ניתן להתגבר באופן מלא. כל עוד יהיו חולים במצב קשה הסובלים ממערכת חיסונית בעייתית, וכל עוד אנטיביוטיקה היא חלק בלתי נפרד ממערך הטיפולים, אנו חשופים לבעיה של אותם חיידקים עמידים, שעליהם ניתן להתגבר רק באופן חלקי".

פרופ' אפק מוסיף כי בתחום ההיגיינה קל יותר לטפל ולשלוט, ולכן חשוב לטפל בכך בכל האמצעים האפשריים. "נעשה מאמץ להגדלת המודעות לעניין בקרב הצוות הרפואי ולשיפור התנאים בשטח שמאפשרים הקפדה טובה יותר על העניין, כגון הצבת עמדות של אלכוהול לחיטוי ידיים לצד מיטות החולים".

בעניין שקיפות הנתונים לעיני הציבור מוסיף פרופ' אפק כי המשרד עמל בימים אלה על מנגנון מדידת זיהומים אחיד בבתי החולים, שבעקבותיו ניתן יהיה לפרסם בקרוב ממצאים שקופים לציבור, בכל הנוגע לכמות הזיהומים בבתי החולים בארץ. לדבריו, מדובר בצעד מהפכני שעתיד להוות מנוף לשיפור השירות הרפואי בישראל.

פרופ' מעין מסכם וטוען שלמרות מגמת השיפור המסתמנת באופק, המלאכה עדיין רבה. "נושא מניעת זיהומים בבית חולים הפך, ובצדק, למדד איכות טיפול חשוב ביותר", הוא אומר. "שקיפות בדיווחים ממשרד הבריאות לציבור על שיעורי זיהומים בבתי החולים תהיה פועל יוצא של המאמץ הניכר למניעת זיהומים בישראל. חשוב להדגיש כי גם החולה אינו פטור מאחריות וזכותו לבקש מהצוות הרפואי המטפל בו לשמור על תנאי היגיינה ולשטוף ידיים לפני הטיפול בו ולאחריו, למשל".