ניתוח מעקפים (Coronary Artery Bypass Surgery)

תשובה:

כאשר ניתן, מעדיפים להימנע מביצוע ניתוח מעקפים לבבי, אשר כרוך בתחלואה ותמותה, ומטפלים בחסימות עורקיות בעזרת צנתור טיפולי: כניסה אל כלי הדם ישירות דרך כלי הדם הגדולים ופתיחת החסימה באופן מכני באמצעות "בלון", תוך השארת תומכן מתכת לשמירת העורק פתוח. אולם, ישנם מטופלים שהתברר במחקרים כי מפיקים תועלת מרובה יותר מביצוע ניתוח מעקפים, למשל חולי סוכרת בעלי חסימה של שלושה כלי דם כליליים, כל חסימה בעורק הכלילי השמאלי הראשי (left main), חסימה בשלושה כלי דם כליליים או יותר, ועוד.

תשובה:

הבעייתיות הגדולה ביותר בשתלי המעקפים (כלי הדם בהם משתמשים לביצוע המעקף), היא שגם הם עלולים להיסתם לאחר תקופת מה מהניתוח. הסיבות לכך אינן ידועות לחלוטין, אולם סביר כי אם היו קיימים גורמי סיכון להיווצרות טרשת עורקים במטופל שהביאה לניתוח מלכתחילה, גורמי סיכון אלה עדיין משפיעים על כלי הדם המושתל (עישון, סוכרת, יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם ועוד). גורם נוסף אשר משפיע על משך חיי המעקפים הוא סוג כלי הדם שהושתל (קיים הבדל בין עורק לווריד, שכן עורק יכול לעמוד בלחצים גבוהים יותר).

תשובה:

תשובה:

ביצוע מעקפים באמצעות עורק דופן החזה השמאלי -LIMA (left internal mammary artery) או הימני- RIMA, נחשבים טובים יותר מאשר ביצוע מעקף מורידי הרגליים (saphenous vein). הסיבה העיקרית, היא כי לאורך שנים, המעקף העורקי מחזיק מעמד טוב יותר מהוורידי, ונמצא כי לאחר עשר שנים מהניתוח, כ-90% מהמעקפים העורקיים נותרים פתוחים לעומת רק כ-50% מהמעקפים הורידיים. בנוסף, לקיחת כלי דם מבית החזה חוסכת ביצוע של חתך ניתוחי נוסף ביד או ברגל, ואת הבעיות הנלוות לכך (זיהומים וכו'). לכן, כאשר ישנה אפשרות, ואין בעיה בלקיחת ה- LIMA/ RIMA (למשל בעיה באספקת הדם לדופן בית החזה), מעדיפים אותו על פני כלי דם פריפריים אחרים.

תשובה:

התשובה היא לא תמיד. מובן כי כאשר ניתן, מעדיפים להימנע מביצוע ניתוח מעקפים לבבי, אשר כרוך בתחלואה ותמותה רבים יותר, ומטפלים בחסימות עורקיות בעזרת צנתור ותרופות. אמנם במקרים מסוימים אין כלל אינדיקציה לניתוח, אולם במקרים אחרים, התברר במחקרים ארוכי טווח ורבי משתתפים, כי המטופלים מפיקים תועלת מרובה יותר מביצוע ניתוח מעקפים. מטופלים אלו הם למשל חולי סוכרת עם חסימה בשני כלי דם כליליים, מטופלים אצלם ישנה חסימה של שלושה כלי דם כליליים, כל חסימה בעורק הכלילי השמאלי הראשי (left main), חסימה בשלושה כלי דם כליליים או יותר, ועוד.

תשובה: כל מקרה לגופו, אין סטטיסטיקה בעניין זה.

תשובה: פתיחת בית חזה = תורקותומיה. מבצע את הפעולה כירורג כללי בסיטואציה של טראומה, או כירורג לב-חזה בניתוחי לב-חזה. הקרדיולוג מאבחן ומטפל במחלות לב בצורה שמרנית תרופתית, וכן ע"י צנתור, שהיא פעולה פחות חודרנית מניתוח. כירורג לב מטפל במחלות לב שניתן לנתח אותן - כמו למשל ביצוע ניתוחי מעקפים, החלפת מסתמים ועוד.

תשובה:

תשובה: אני מניח שהושתל לך סטימולטור לגירוי חוט השדרה (spinal cord stimulation) SCS

תשובה: ניתוח מעקפים משפיע באופן ישיר על התפקוד הגופני. הסיבות העיקריות לירידה באנרגיה ובתפקוד הן ניוון גופני כתוצאה מהאשפוז אנמיה בשל איבוד דם בזמן הניתוח נטילת תרופות מסוימות, כגון חוסמי בטא, המאטות את חילוף החומרים ואת קצב הלב ומשנות לחץ לחץ הדם חיבור המנותח למכונת לב-ריאה גם המצב הנפשי (אצל כ-50% מהמנותחים מתפתחים פחד ודיכאון) משפיע לרעה על התפקוד הגופני. מייד לאחר הניתוח, מומלץ לעשות הליכה ולעלות את הדופק ב- 25 פעימות יותר מהדופק הבסיסי שלך במנוחה. לדוגמה, אם הדופק הבסיסי שלך במנוחה הוא 70 פעימות לדקה, אזי אין חשש לצעוד בדופק 95. מומלץ להגיע ל-30 דקות הליכה תוך 3 שבועות מזמן הניתוח או תוך שבועיים מהיציאה ממרכז החלמה לשיקום הלב. זהו הזמן הסביר לחזרה לעבודה חלקית, לחיי מין, לנהיגה ולחיי חברה. כדי לחזור לתפקוד גופני טוב, כפי שהיית רגיל, עליך להירשם לתוכנית שיקום לב. בתוכנית זו תעבור בדיקת לב במאמץ (ארגומטריה), ופיזיולוג מומחה במאמץ ושיקום לב יתאים לך תוכנית פעילות מדוייקת ומבוקרת בהתאם למצבך. מאחר שבניתוח לא מטפלים בעורקים ורק עוקפים את האיזור החסום, מטרת תוכנית השיקום היא לרפא את העורקים, לשפר את זרימת דם, להפחית את גורמי הסיכון ולהגיע לכושר גופני אופטימלי מבלי לסכן את הלב או לגרום לו נזק. תוכניות שיקום הלב נכללות בסל הבריאות, וכל אדם שעבר התקף לב או ניתוח מעקפים זכאי להשתתף בתוכנית ללא תשלום. תוכניות שיקום לב מתקיימות במספר בתי חולים בארץ, במרכזי שיקום הלב של פרולייף בחולון, רעננה ונתניה, ובמרכז קרדיונגב בבאר שבע. הוכח שתוכנית שיקום הלב מפחיתה באופן משמעותי את הסיכוי להתקף לב או לניתוח מעקפים חוזרים, ומחזירה את הביטחון לעסוק בספורט. בברכה, ד"ר ירון גרשוביץ - פיזיולוג מומחה במאמץ, בשיקום לב ובאימון רפואי לבריאות הלב