הסיבה שבגללה קשה יותר לטפל בדלקת בדרכי השתן

אם את אישה ודאי חווית את זה יותר מפעם אחת: תחושת צריבה ותכיפות במתן שתן, שתן כהה, חום ותחושה כללית רעה. כל אלה הם הסימפטומים לדלקת בדרכי השתן (UTI), אחת המחלות השכיחות ביותר בעולם כיום, כשלפי הערכות כל אישה שנייה תסבול ממנה לפחות פעם אחת בחיים. 

קראו עוד: 10 סיבות שבגללן כדאי לכם לעשות יותר סקס

מה שאת כנראה לא יודעת הוא שמה שהיה פעם טיפול פשוט באנטיביוטיקה הולך ונהיה קשה יותר בשנים האחרונות. הסיבה העיקרית לכך היא העמידות הגוברת של חיידק ה-E.coli, שאחראי ליותר מ-80% ממקרי ההדבקה ב-UTI. והם לא לבד - יותר ויותר חיידקים גורמי מחלות מוגדרים כ"חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה" (resistant bacteria)  ומעמידים את הקהילה הרפואית בפני מצב בלתי אפשרי: זיהומים שהיה ניתן לטפל בהם בקלות עד לפני מספר שנים - עלולים היום לגרום למוות. 

האם תם עידן האנטיביוטיקה?

"זה לא כבר לא ניסיון לחזות את העתיד. זה ההווה": כך פרסם בשנת 2014 ארגון הבריאות העולמי (WHO) והוסיף: "ללא פעולה דחופה, מתואמת, העולם מתקדם לכיוון עידן הפוסט-אנטיביוטיקה, עידן שבו זיהומים נפוצים ופציעות קלות, אשר היו מטופלים בקלות במשך עשרות שנים, יכולים לשוב ולהרוג". 

אם כך, האם תם עידן האנטיביוטיקה? לפני כ-60 שנה נכנסה לשימוש האנטיביוטיקה הראשונה, פניצילין, ורופאים היללו את "תרופת הפלא" ואת "סוף עידן המחלות המדבקות". למרות שמאז כבר פותחו מאות סוגים אחרים והיא מיוצרת בקצב של 100 אלף טון בשנה – נראה כי אנחנו עומדים להפסיד בקרב לחיידקים. 

כוחם של החיידקים הוא בעיקר במספרם הגדול וביכולת שלהם לעבור מוטציות. זיהום על ידי חיידקים עמידים (MRSA, קלבסיאלה ופסאודומונס), הידוע גם כ"זיהום בית חולים", אחראי לאחוז גבוה של סיבוכים ותמותה בחולים מאושפזים, שגם כך סובלים מירידה בתפקוד מערכת החיסון. על פי הערכות ארגון הבריאות העולמי לחולים בחיידק עמיד יש סיכוי כפול למות מלחולים שנדבקו באותו חיידק ללא עמידות לאנטיביוטיקה. אותו ארגון דיווח בשנת 2013 על 480 אלף מקרים ב-100 ארצות של הדבקה בשחפת מזן עמיד לאנטיביוטיקה. במחלת הזיבה (גונוריאה) בקרוב לא ניתן יהיה לטפל מכיוון שהחיידק הגורם לה נמצא עמיד לכל סוגי האנטיביוטיקה הקיימים.

זיהומים הנגרמים כתוצאה מחיידקים עמידים, שאינם מגיבים לטיפולים קונבנציונליים, קשורים למחלה ממושכת יותר, הוצאות רבות יותר וסיכון מוגבר למוות. יש לזכור שפרוצדורות כמו כימותרפיה, השתלות איברים וניתוחים יהיו מסוכנים עשרות מונים ללא אנטיביוטיקה אפקטיבית, ויותר ויותר מחלות נכנסות לרשימה השחורה של "מחלות עמידות", משחפת, דרך HIV  ועד שפעת.

כיצד חיידק הופך להיות עמיד לאנטיביוטיקה?

המנגנון שבו נרכשת עמידות של חיידקים לאנטיביוטיקה הוא נגזרת של תורת "הברירה הטבעית": לשם המחשה, מושבת חיידקים (שמקורם בחיידק בודד שהתחלק) מטופלת באנטיביוטיקה. כל החיידקים מושמדים פרט לאחד ששורד, כיוון שהוא נושא מוטציה שגורמת לו להיות עמיד לסוג האנטיביוטיקה המסוים. 

החיידק הבודד, שאינו יכול לגרום למחלה בעצמו, מתחיל שוב בתהליך החלוקה, ועם הזמן נוצרת מושבה חדשה שבה כל החיידקים זהים מבחינה גנטית לחיידק העמיד - מה שאומר שכדי להשמיד אותם כבר לא ניתן להשתמש בסוג האנטיביוטיקה הישן ויש צורך להחליף את סוג הטיפול לאנטיביוטיקה אחרת. התוצאה: התהליך הזה, במידה ומתרחש יותר מפעם אחת ובמספר גדול של חולים, גורם להופעה של מחלה שבה החיידקים כבר לא מושפעים מהטיפול. 

קראו עוד: 6 טיפים שיתנו לכם אנרגיה מיידית

גם לאדם יש השפעה על פיתוח העמידות, בעיקר על ידי שימוש נרחב ובלתי אחראי באנטיביוטיקה שעוזרת "לברור" את הזנים העמידים. זו גם הסיבה שיש ליטול את האנטיביוטיקה עד לסיום הזמן שאותו קבע הרופא, למרות התחושה ש"כבר הכול בסדר". אם לא נסיים את הטיפול נעלה את הסיכוי לפיתוח עמידות עבור המחלה שבה אנו מנסים לטפל. 

מעבר לזה, לא רק אנטיביוטיקה שהאדם צורך כתרופה יכולה להיות פקטור, אלא גם אנטיביוטיקה שניתנת לבעלי חיים (עופות ובקר) המגודלים לצרכי מאכל: התרופה, שנמצאת במינונים קטנים בגופם של בעלי החיים (ואף במוצרים מן החי, כמו חלב), מגיעה בסופו של דבר לגוף האדם ועלולה להיות בעלת השפעות תורמות להתפתחות של חיידקים עמידים. 

הפסדנו בקרב - אבל לא במלחמה

יותר בני אדם מתו מזיהום מאשר מסרטן בשנים האחרונות. העובדה המטרידה הזו גורמת לכך שממשלות, ארגוני בריאות ורופאים ברחבי העולם משלבים כוחות כדי להלחם באיום המשמעותי ביותר ברפואה במאה הנוכחית - החיידקים העמידים לאנטיביוטיקה. 

אחד המכשולים הוא חברות התרופות, שלא ששות לפתח אנטיביוטיקות חדשות, מכיוון שהן נלקחות לתקופה קצרה ולכן נמכרות פחות (בניגוד לתרופות למחלות לב וכלי דם, לדוגמה). למעט מקרים בודדים - לא יצאו לשוק אנטיביוטיקות חדשות ב-40 השנים האחרונות. זהו מצב אבסורדי, שכן אנטיביוטיקה היא תרופה שבכוחה לרפא מחלה, בניגוד לתרופה למחלת לב שרק מונעת הדרדרות. 

העניין כה בהול עד שסאלי דייויס, הרופאה הראשית של אנגליה, המליצה להכניס את הנושא ל"רשימה הלאומית של מקרי חירום אזרחיים". היא תיארה "תסריט אפוקליפטי" שבו בעוד 20 שנה אנשים ימותו בעקבות ניתוחים פשוטים, פשוט "כי נגמרו לנו האנטיביוטיקות", כדבריה. כמעט כל אדם יקבל אנטיביוטיקה מתישהו בחייו, ולכן כל אדם עלול להוות פקטור בהגדלת העמידות של חיידקים. אם כך - האם זו המציאות שממתינה לנו או שעוד יש כיצד להתגונן?

קראו עוד: מה הציפורניים שלכם אומרות עליכם?

רופאים כיום נוקטים בגישות שונות כדי להילחם בתופעה: חזרה לאנטיביוטיקות "דור ישן" פחות אפקטיביות, מתן אנטיביוטיקה דרך הוריד ובמקרים קיצוניים אף מתן אנטיביוטיקות שטרם קיבלו אישור של ה-FDA. 

מדענים מהמרכז לבקרה ומניעת מחלות (CDC) סבורים שהדרך הטובה ביותר להתמודדות היא מניעה. למרות שהמצב כיום הוא תוצאה של התנהגות לא אחראית לפני שני עשורים ויותר - עדיין לא הכל אבוד וצעדי מנע ננקטים כל העת: מעקב אחר זנים חדשים המפתחים עמידות לאנטיביוטיקה, שיפור תהליך מתן האנטיביוטיקה והימנעות ממתן-שווא, הגנה על מטופלים מפני מחלות מדבקות (שייתרו את הצורך באנטיביוטיקה), הגבלת השימוש באנטיביוטיקה בבעלי חיים המגודלים לצרכי מאכל, ופיתוח אנטיביוטיקות ובדיקות חדשות לזיהוי הפתוגן. 

דוגמה לתרופה חדשה שפותחה לאחרונה היא טאיקסובקטין (teixobactin). החוקרים, מאוניברסיטת נורת'ווסטרן מאילינוי, סיפרו כי לא נמצא שום זן של חיידק השחפת או חיידק הסטפילוקוק העמידים לאנטיביוטיקה הזו, ויש תקווה גדולה שהיא תשמש כתרופה אפילו לחיידק ה-MRSA, הנפוץ מאוד בבתי חולים.

במקביל מנחה משרד הבריאות את הצוותים הרפואיים בישראל לנהוג באחריות על מנת למנוע העברת זיהומים בין מטופלים: העברת חולים עם זיהום עמיד לחדרים מבודדים, שטיפה וחיטוי של ידיים וציוד רפואי ודיווח במקרה של גילוי חולה עם חיידק עמיד. יש לציין שבני משפחה בריאים יכולים לבוא במגע עם החולה והם אינם בסכנת הדבקה, בתנאי שהם עומדים בכללים הנ"ל.