אני? סרטן? כל מה שאתן חייבות לדעת על וירוס הפפילומה

כרופאה גינקולוגית-אונקולוגית אני נאלצת, לא פעם, לבשר את הבשורה המרה: "כן, האבחנה היא גידול ממאיר, סרטני". למשמע הבשורה היושבת מולי מרגישה כי עולמה חרב עליה באותו הרגע ושהאדמה נשמטת מתחת לרגליה. אמנם החשד הועלה, נלקחה ביופסיה, אבל עד לקבלת התשובה הסופית כל אחת עוד אוחזת בתקווה שיתברר כי מדובר בטעות: "לא אני, לא סרטן". ומיד אחר כך  עולה השאלה: "מה עכשיו?".

לפעמים העובדות מכות בהפתעה גמורה וללא הכנה. רבות המטופלות שתוהות "מה פתאום אני?". הרי הן שמרו על אורח חיים בריא: התעמלו, אכלו נכון, שמרו על משקל תקין, נמנעו מלחץ בחיי היום יום ועוד. אך למרבה הצער, אף אחת לא חסינה ואין אוכלוסייה שלא נפגעת: נשים מכל הדתות, הגילאים, העדות, המקצועות ורמות ההשכלה עלולות לחלות. במחלקה מאושפזות לעתים באותו חדר תל אביבית בת 28 אם חד הורית לילד בן שלוש לצד חרדית בת 66 אם לשמונה - שתיהן בעלות אותה אבחנה. 

וירוס הפפילומה: ניתן למניעה במקרים רבים

כאמור, אין "ביטוח" כשזה מגיע לסרטן וזה עלול לקרות לכולנו, אבל פה ושם, לעתים נדירות ויקרות, דווקא יש מה לעשות כדי למנוע. דוגמה לכך היא סרטן צוואר הרחם, אחד הגידולים הבודדים שידוע מקורם: וירוס (נגיף) הפפילומה האנושי (HPV). וכן ידוע כי ההדבקה היא באמצעות יחסי מין. הוירוס נפוץ יותר ממה שנהוג לחשוב: באוכלוסיות נערות בקולג' בארצות הברית, למשל, נמצא כי כ-80% מהתלמידות נושאות את הנגיף. 

אך לוירוס זה תת סוגים (זנים) מרובים (מעל 200 ידועים) ורק מעטים מהם יכולים לגרום לסרטן. יתר על כן, גם אם נדבקת בוירוס פפילומה מזן "בסיכון גבוה", לרוב ניתן לזהות את השינוי הטרום-סרטני בצוואר הרחם, ולטפל בו לפני התפתחות סרטן.

איך מאבחנים את וירוס הפפילומה?

זיהוי הימצאות הנגיף היא באמצעות משטח פאפ, מבחן סקר לאוכלוסיה בריאה ללא תלונות. מטרתו לגלות את השינויים בצוואר הרחם אשר עלולים להתעורר עקב הדבקה בוירוס הפפילומה. שינויים אלה נקראים "שינויים טרום סרטניים" או CIN (cervical intraepithelial neoplasia). 

בדיקת הפאפ נעשית בישיבה על כיסא גינקולוגי והיא אינה כואבת. הרופא מחדיר מפשק (ספקולום) לנרתיק ונוטל משטח במברשת ייעודית מצוואר הרחם. 

כל אישה יכולה לבצע את הבדיקה מרגע שהחלה לקיים יחסי מין, ומקובל לבצעה אחת לשנה עד אחת לשלוש שנים, כתלות בגורמי הסיכון של האישה (כגון בני זוג לא קבועים) ולהמלצות הרופא המטפל. 

חשוב לציין כי הבדיקה אינה מדויקת במאה אחוז, אך אם היא מבוצעת מספר פעמים (למשל אחת לשנה במשך שלוש שנים רצופות) והתוצאה תמיד תקינה, אחוז הניבוי שלה מתקרב ל-100.

מה עושים במקרה שבדיקת הפאפ אינה תקינה?

"לא תקין" משמעו שהייתה הדבקה בווירוס הפפילומה, וכי הווירוס גרם לשינויים בצוואר הרחם. על מנת לאבחן את היקף השינוי יש לבצע בדיקה קולפוסקופית. זה אולי נשמע מאיים, אך בסך הכול מדובר בהסתכלות במיקרוסקופ מגדיל מיוחד תוך הספגת הצוואר בחומרים מיוחדים על מנת שניתן יהיה לזהות את מקומות השינוי. בדיקה זו מבוצעת על ידי רופאים שהוכשרו לכך, ואינה כואבת. 

במקרה בו מזוהה שינוי חשוד, המקום נדגם בביופסיה בעת הבדיקה (ללא הרדמה). המטופלת תרגיש כאב (מעין צביטה חזקה) והמקום עלול לדמם, אם כי לרוב זהו דימום קל ונשלט. 

למה נועדה הביופסיה?

קיימות שלוש דרגות לשינויים שגורם וירוס הפפילומה בצוואר הרחם, כתלות במספר שכבות הצוואר הנגועות: CIN1, CIN2, CIN3.

CIN1 היא דרגת שינוי קלה, לרוב חולפת, וניתן להסתפק במעקב בלבד, הכולל בדיקות תקופתיות של פאפ וקולפוסקופיה. ניתן גם לשלוח את דגימת הפאפ לבדיקת תת הסוג של הווירוס, ואם מדובר בסוג "מסיכון נמוך" המעקב יהיה צמוד פחות, מאחר והסיכון להשתנות ממארת הוא נמוך מאוד. 

לעומת זאת, אם יימצא בביופסיה CIN2-3, יש לבצע פעולה שתרחיק את התאים שהשתנו מהצוואר, וגם תאבחן הימצאות של נגעים נוספים מהם לא נלקחה ביופסיה (שדגמה חלק קטן מצוואר הרחם). פעולה זו נקראת קוניזציה.

מה ההליך הטיפולי לוירוס הפפילומה?

כאמור, כדי להרחיק את התאים שהשתנו מהצוואר, ולאבחן הימצאות של נגעים נוספים מהם לא נלקחה ביופסיה, יש לבצע קוניזציה, הליך שבמהלכו נעשה חיתוך של החלק החיצוני של צוואר הרחם על ידי סכין או לולאה חשמלית. החיתוך הוא בצורת קונוס (ומכאן שם הפעולה). הקונוס נשלח לבדיקה פתולוגית. 

נשמע כואב? לצערי הבדיקה אכן כואבת. מסיבה זו הפעולה הניתוחית הקצרה הזו מבוצעת תחת הרדמה כללית או מקומית (בזריקות הרדמה לצוואר עצמו) בחדר ניתוח. לאחר הפעולה חווים דימום קל (תקין), אך ללא כאב. תחושת כאב, חום או הפרשות דורשות פניה לרופא. ניתן לחזור לשגרה לאחר הניתוח, ולקיים יחסי מין לאחר אישור הרופא המנתח. 

לאחר הקוניזציה, רוב הסיכויים שהאזור שעבר שינוי בצוואר הרחם הורחק. אך הסיכון להישנות המצב הטרום סרטני עומד בעינו, ולכן יש לבצע מעקב קולפוסקופי, אשר מפחית את הסיכון לסרטן. במקרים של הישנות טרום סרטנית ניתן יהיה לחזור על הקוניזציה. 

האם ההליך עלול לפגוע בהריון עתידי?

נדיר ביותר שחיתוך כזה יביא לקיצור תעלת צוואר הרחם, ולכן בהריון הבא יש לעבור בדיקת אולטראסאונד בשליש הראשון להריון, על מנת לוודא שאין קיצור משמעותי. במידה ויימצא קיצור, יהיה על הרופא לשקול תפר צווארי במהלך ההריון. זהו סיכון שקורה באופן נדיר לאחר קוניזציה. 

לא רבים הגידולים הממאירים שבידינו למנוע, אולם יש כאלה שניתן. לצערנו, גילוי מאוחר, בשלב הסרטן, כרוך בניתוח כריתת צוואר או רחם רדיקלית, ולעתים גם קרינה וכימותרפיה. לעתים קרובות מדובר בנשים בגיל הפריון, וההשלכות של גילוי מאוחר עלולות להיות בין היתר אבדן היכולת להרות, כמו גם תופעות לוואי לא קלות של הטיפולים. גידול שמתגלה מאוחר יכול להיות גרורתי. את כל אלה אפשר למנוע על ידי גילוי מוקדם ופעולות נכונות ולא מסובכות.

אז מתי לקחו לך פאפ בפעם האחרונה?