כריתת שחלה, ציסטה שחלתית (Oophorectomy and ovarian cystectomy)
כריתת שחלה, ציסטה שחלתית (Oophorectomy and ovarian cystectomy)
השחלות הן חלק ממערכת הרביה הנקבית. הן ממוקמות בסמוך לרחם וגודלן כשקד. בשחלות מתפתחות הביציות והן מפרישות הורמוני מין נשיים.
מחלה בשחלה יכולה להופיע בכל גיל החל מהילדות ועד גיל הבלות. אחת המחלות השכיחות ביותר בשחלה היא ציסטה שחלתית, אשר עלולה להופיע בכל גיל. מרבית הציסטות אינן גורמות לסימפטומים והן נוטות לסגת באופן עצמוני. הסיבוך המרכזי של ציסטה שחלתית הוא מצב בו הציסטה מתפוצצת בחלל הבטן.
סימפטומים
מרבית הציסטות אינן גורמות לתסמינים ונעלמות ללא טיפול. ציסטות גדולות עלולות לגרום לתסמינים בשל הלחץ המוגבר בבטן או כאשר יש לחץ על איברים סמוכים כמו שלפוחית השתן.
בין הסימפטומים נכללים:
- אי סדירות של המחזור החודשי.
- כאבים באגן - כאב עמום וקבוע באגן עצמו או מקרין לגב התחתון או לירכיים. הכאבים יכולים להיות רק סביב תחילת או סיום המחזור, סביב קיום יחסי מין, או סביב התרוקנות בשירותים.
- בחילות, הקאות או רגישות בשדיים, בדומה לרגישות בזמן הריון.
- תחושת מלאות או כבדות בבטן.
- לחץ על הרקטום או על שלפוחית השתן, הגורם לצורך להתרוקן פעמים רבות ביום.
סיבוכים
פעמים רבות, ציסטה שחלתית היא ממצא מקרי המתגלה בבדיקה שגרתית אצל רופא הנשים. מסות בשחלה המופיעות לאחר גיל הבלות עלולות להיות ממצא סרטני, לכן חשוב לבצע בדיקה וגינלית שגרתית למעקב. גם כאשר הציסטה אינה נגרמת בגלל גידול סרטני, היא עלולה לגרום לסיבוכים, כאשר המרכזיים הם:
תסביב של השחלה: ציסטות גדולות עלולות לגרום לתזוזה של השחלה ממקומה הקבוע באגן, לכן השחלה מסתובבת על צירה. במצב זה, עלולה להיפגע אספקת הדם לשחלה ולהתפתח נמק רקמתי. מצב זה מאופיין בהופעת כאב עז פתאומי באגן.
קרע של הציסטה: כאשר הציסטה מתמלאת וגדלה, דופן הציסטה נהיית דקה יותר והיא עלולה להיקרע. מצב זה מוביל לכאב עז באגן בעקבות דימום פנימי אשר עלול להיות מסכן חיים.
אבחנה
כאשר רוצים לאבחן ציסטה בשחלה, יש להעריך את גודל הציסטה וההרכב שלה (נוזלית, רקמתית או מעורבת). הבדיקה נעשית על ידי בדיקת אולטראסאונד בנרתיק או על הבטן. בחלק מהמקרים, יש צורך בהסתכלות ישירה על הציסטה השחלתית בעזרת לפרוסקופ.
גם בדיקות דם שונות כמו בדיקת הריון או רמות של מרקר CA 125 עשויות לסייע בהבנת המקור לציסטה השחלתית.
טיפול
האפשרויות הטיפוליות הן רבות ומגוונות וניתנות בהתאם לגיל, סוג הציסטה, גודלה, הסימפטומים לה גורמת וההיסטוריה המשפחתית.
מעקב - במקרים רבים, ניתן להסתפק במעקב בלבד ולראות האם הציסטה נסוגה בצורה עצמונית. אפשרות זו מתאימה כאשר הציסטה אינה גדולה, ללא מרכיבים נוקשים ואינה גורמת לסימפטומים. המעקב נעשה על ידי בדיקות אולטראסאונד חוזרות.
תרופות - שימוש בגלולות למניעת הריון מסייע למניעה של היווצרות ציסטות שחלתיות וכן להפחתת הסיכון לסרטן בשחלות.
ניתוח - האפשרויות כוללות כריתה של הציסטה השחלתית בלבד או של השחלה כולה.
טיפול ניתוחי לציסטה בשחלה
לעתים, יש צורך בניתוח בשל גודל הציסטה, המאפיינים הרקמתיים שלה או מסיבות אחרות. באופן כללי, יש עדיפות לשימור השחלה וכריתה של הציסטה בלבד או הגידול עצמו. כאשר אין אפשרות לבצע כריתה של הציסטה בלבד או כשלא תישאר מספיק רקמת שחלה חיונית, מבצעים כריתה של השחלה (oophorectomy) בנשים בגיל הבלות, בהן השחלות אינן פעילות, לא נעשה ניסיון להציל את השחלה.
סיבות לכריתה מלאה של השחלה
- גידולים שפירים, כמו ציסטות, שאין אפשרות לטפל בהם בצורה אחרת
- נשים בעלות סיכון מוגבר בגלל מוטציה ידועה או היסטוריה משפחתית לחלות בסרטן השחלה
- נמק של השחלה בעקבות תסביב
- גידול ממאיר בשחלה
- אבצס בשחלה שאינו מגיב לטיפול אננטיביוטי
- גרורות סרטניות לשחלה ממקור שד, ריאה או מלנומה
הניתוח יכול להתבצע בגישה פתוחה באמצעות חתך בדופן הבטן דרכו מוציאים את השחלה או בגישה לפרוסקופית. הבחירה בין הגישות נעשית בהתאם לסיבה בגינה מבוצע הניתוח, רצון המטופל והיכולות הטכניות של המנתח.
לניתוח עלולים להיות סיבוכים, כמו פגיעות באיברי בטן סמוכים כמו שופכני השתן, המעי או שלפוחית השתן. אם מדובר בגידול ממאיר, יש סיכון שבזמן הניתוח תאי הגידול 'יישפכו' בבטן ויגרמו להתפשטות של הגידול.
מחלה בשחלה יכולה להופיע בכל גיל החל מהילדות ועד גיל הבלות. אחת המחלות השכיחות ביותר בשחלה היא ציסטה שחלתית, אשר עלולה להופיע בכל גיל. מרבית הציסטות אינן גורמות לסימפטומים והן נוטות לסגת באופן עצמוני. הסיבוך המרכזי של ציסטה שחלתית הוא מצב בו הציסטה מתפוצצת בחלל הבטן.
סימפטומים
מרבית הציסטות אינן גורמות לתסמינים ונעלמות ללא טיפול. ציסטות גדולות עלולות לגרום לתסמינים בשל הלחץ המוגבר בבטן או כאשר יש לחץ על איברים סמוכים כמו שלפוחית השתן.
בין הסימפטומים נכללים:
- אי סדירות של המחזור החודשי.
- כאבים באגן - כאב עמום וקבוע באגן עצמו או מקרין לגב התחתון או לירכיים. הכאבים יכולים להיות רק סביב תחילת או סיום המחזור, סביב קיום יחסי מין, או סביב התרוקנות בשירותים.
- בחילות, הקאות או רגישות בשדיים, בדומה לרגישות בזמן הריון.
- תחושת מלאות או כבדות בבטן.
- לחץ על הרקטום או על שלפוחית השתן, הגורם לצורך להתרוקן פעמים רבות ביום.
סיבוכים
פעמים רבות, ציסטה שחלתית היא ממצא מקרי המתגלה בבדיקה שגרתית אצל רופא הנשים. מסות בשחלה המופיעות לאחר גיל הבלות עלולות להיות ממצא סרטני, לכן חשוב לבצע בדיקה וגינלית שגרתית למעקב. גם כאשר הציסטה אינה נגרמת בגלל גידול סרטני, היא עלולה לגרום לסיבוכים, כאשר המרכזיים הם:
תסביב של השחלה: ציסטות גדולות עלולות לגרום לתזוזה של השחלה ממקומה הקבוע באגן, לכן השחלה מסתובבת על צירה. במצב זה, עלולה להיפגע אספקת הדם לשחלה ולהתפתח נמק רקמתי. מצב זה מאופיין בהופעת כאב עז פתאומי באגן.
קרע של הציסטה: כאשר הציסטה מתמלאת וגדלה, דופן הציסטה נהיית דקה יותר והיא עלולה להיקרע. מצב זה מוביל לכאב עז באגן בעקבות דימום פנימי אשר עלול להיות מסכן חיים.
אבחנה
כאשר רוצים לאבחן ציסטה בשחלה, יש להעריך את גודל הציסטה וההרכב שלה (נוזלית, רקמתית או מעורבת). הבדיקה נעשית על ידי בדיקת אולטראסאונד בנרתיק או על הבטן. בחלק מהמקרים, יש צורך בהסתכלות ישירה על הציסטה השחלתית בעזרת לפרוסקופ.
גם בדיקות דם שונות כמו בדיקת הריון או רמות של מרקר CA 125 עשויות לסייע בהבנת המקור לציסטה השחלתית.
טיפול
האפשרויות הטיפוליות הן רבות ומגוונות וניתנות בהתאם לגיל, סוג הציסטה, גודלה, הסימפטומים לה גורמת וההיסטוריה המשפחתית.
מעקב - במקרים רבים, ניתן להסתפק במעקב בלבד ולראות האם הציסטה נסוגה בצורה עצמונית. אפשרות זו מתאימה כאשר הציסטה אינה גדולה, ללא מרכיבים נוקשים ואינה גורמת לסימפטומים. המעקב נעשה על ידי בדיקות אולטראסאונד חוזרות.
תרופות - שימוש בגלולות למניעת הריון מסייע למניעה של היווצרות ציסטות שחלתיות וכן להפחתת הסיכון לסרטן בשחלות.
ניתוח - האפשרויות כוללות כריתה של הציסטה השחלתית בלבד או של השחלה כולה.
טיפול ניתוחי לציסטה בשחלה
לעתים, יש צורך בניתוח בשל גודל הציסטה, המאפיינים הרקמתיים שלה או מסיבות אחרות. באופן כללי, יש עדיפות לשימור השחלה וכריתה של הציסטה בלבד או הגידול עצמו. כאשר אין אפשרות לבצע כריתה של הציסטה בלבד או כשלא תישאר מספיק רקמת שחלה חיונית, מבצעים כריתה של השחלה (oophorectomy) בנשים בגיל הבלות, בהן השחלות אינן פעילות, לא נעשה ניסיון להציל את השחלה.
סיבות לכריתה מלאה של השחלה
- גידולים שפירים, כמו ציסטות, שאין אפשרות לטפל בהם בצורה אחרת
- נשים בעלות סיכון מוגבר בגלל מוטציה ידועה או היסטוריה משפחתית לחלות בסרטן השחלה
- נמק של השחלה בעקבות תסביב
- גידול ממאיר בשחלה
- אבצס בשחלה שאינו מגיב לטיפול אננטיביוטי
- גרורות סרטניות לשחלה ממקור שד, ריאה או מלנומה
הניתוח יכול להתבצע בגישה פתוחה באמצעות חתך בדופן הבטן דרכו מוציאים את השחלה או בגישה לפרוסקופית. הבחירה בין הגישות נעשית בהתאם לסיבה בגינה מבוצע הניתוח, רצון המטופל והיכולות הטכניות של המנתח.
לניתוח עלולים להיות סיבוכים, כמו פגיעות באיברי בטן סמוכים כמו שופכני השתן, המעי או שלפוחית השתן. אם מדובר בגידול ממאיר, יש סיכון שבזמן הניתוח תאי הגידול 'יישפכו' בבטן ויגרמו להתפשטות של הגידול.
שאלות ותשובות
- אני בת 45. התגלו אצלי ציסטות על צוואר הרחם. האם זו אותה מחלה כמו סינדרום שחלות פוליציסטיות, רק עם מיקום שונה, או שזה דבר אחר לגמרי?
- לפני 3 שבועות, בביקור שגרתי אצל הגינקולוג, נאמר לי שיש לי דרמואיד בשחלה הימנית, בגודל 2 ס"מ. הרופא לא היה מודאג ואמר לי לשוב אחרי המחזור. הדרמואיד עדיין שם. הרופא אומר שבינתיים אין צורך לגעת בדרמואיד, אבל מכיוון שאני רוצה להיכנס להריון, זה יכול
- אצל מי לא ניתן לבצע ניתוח כריתת שחלות לפרוסקופי?
- אני בת 27. עברתי לפני חודשיים וחצי הפלה באמצעות מפיג'ין. במשך כל התקופה יש לי דימום שנחלש ומתחזק לסירוגין. בשתי בדיקות אולטרסאונד שעברתי מאז ראו כל פעם קרישי דם. לאחר הבדיקה השלישית נקבע לי תור להיסטרוסקופיה. לא ממש הוסבר לי מה יש לי ברחם. קראתי באת
- אני בת 55, וחושבת על כריתה מניעתית של השחלות. אני אחרי הפסקת המחזור החודשי, ואינני נשאית של הגן, אך סיפור הסרטן במשפחה מזעזע: אמא, סבתא, דודה, ובת דודה חלו בסרטן השד, ודודה נוספת חלתה בסרטן השחלות בגיל 80. אנו נחשבות כנשאיות. האם יש מקום להתלבט? אני
- עברתי ניתוח של כריתת רחם ושחלות לפני כשבוע. ההחלמה היתה די מהירה ואני כבר מתפקדת כמעט כרגיל. הבעיה היחידה שמציקה לי היא נפיחות וגזים תמידיים בבטן, ורגישות ופעילות תמידית של הקיבה. יש לציין כי נושא היציאות סדיר. האם תופעה זו קשורה לניתוח, האם היא
- אני בת 45, לא משתמשת באמצעי מניעה. בחודש שעבר היה לי דימום בין-וסתי (כ-5 ימים לאחר המחזור, ודימום נוסף של כשבוע). החודש התחיל שוב דימום, ואני עדין מדממת (מעל 12 יום), דימום כבד יותר ממחזור רגיל, כולל עייפות וחולשה. בחודש שעבר נבדקתי על ידי רופא נשי
- אני בת 28, אם לתינוק בן חצי שנה. נמצאה אצלי בשחלה השמאלית ציסטה בגודל 7 ס"מ, והומלץ לי על ניתוח לפרוסקופיה. אני חשה כאבים בצד ימין ולא בצד שמאל. האם ייתכן שזה מקרין כאבים לאזור שממול? במסגרת מקצועי ועיסוקי עלי להיות בכושר גופני טוב. מהו זמן
- אני כשבועיים וחצי לאחר ניתוח לפרוסקופיה להוצאת שחלה וחצוצרה ופתיחת הידבקויות של האומנטום לדופן הבטן. אני מבקשת לדעת מתי אוכל לחזור לשחק באולינג.
- אני נשואה ומנסה להרות כבר 5 שנים. היה לי הריון אחד כתוצאה מטיפולי הפרייה, והוא הסתיים בשבוע ה-28 בלידת תינוק מת. עשיתי צילום רחם ובו נמצא שיש לי בעיה בשחלות: נוזל שמפריע לי להיכנס להריון. כעת אני צריכה לעבור ניתוח לפרוסקופיה, שבמהלכו יוציאו לי את ה
מאמרים בנושא כריתת שחלה, ציסטה שחלתית

מחזור לא סדיר: האם הוא יכול להעיד על סרטן השחלות?
מאת: מערכת אינפומד
11/06/2020

היא המחלה הממאירה החמישי בשכיחותו בנשים ומהווה את אחד מהגידולים הממאירים הקטלניים ביותר במערכת המין הנשית: אילו תסמ... לכתבה המלאה

הסרת שחלות מגבירה את הסיכון למחלת פרקינסון
מאת: מערכת אינפומד
01/06/2020

הסרת שחלות מגבירה את הסיכון למחלת פרקינסון לכתבה המלאה