סובלים מכאבים כרוניים? כך תתמודדו ללא תרופות

כאבים כרוניים נחשבים מבחינה רפואית לסוג של מחלה. על פי הנתונים, בין 17-30% מהאוכלוסייה יחוו כאב כרוני במהלך חייהם. אם בעבר הגישה הייתה שכאב הוא דבר בלתי נמנע שצריך לדעת לחיות אתו, היום כבר ברור לכל: כאב הוא סבל שניתן למנוע ולנסות להפיג.

בעשור האחרון פותחו לא מעט אמצעים להפגת כאבים, בטכניקות פולשניות כאלה ואחרות, אך עדיין, עיקר הטיפול בכאב הוא באמצעות תרופות, נרקוטיות ושאינן נרקוטיות. אולם לאחרונה נשמעים קולות חדשים, המציעים הפגת כאבים באמצעים שאינם רפואיים, אינם תרופתיים, ושמתייחסים לכאב לא רק מבחינה עצבית, אלא גם מבחינה רגשית, חווייתית, תנועתית וחשיבתית. כיצד והאם ניתן להתמודד עם כאבים כרוניים ללא תרופות? 

קראו עוד: סוגי כאבי בטן ודרכי הטיפול בהם

"כאב זו חוויה אישית, חושית וסובייקטיבית. לאנשים שונים יש סף כאב שונה וסבילות שונה לכאב. לכן, המטרה של הטיפול היא ללמד את הסובלים מכאב טכניקות שמשנות דפוסי החשיבה במטרה להעלות את סיבולת הכאב. חשיבה יוצרת רגשות, והיא שמובילה להתנהגויות ולתגובות", מסביר ד"ר יגאל גליקסמן, (Ph.D) פסיכותרפיסט, מומחה ל- CBT ולשיטת ביופידבק, ומטפל ביחידה להעצמה גופנית בבית החולים איכילוב.

"CBT היא שיטת טיפול מהתחום הפסיכולוגי, באמצעותה אדם לומד לשנות דפוסי חשיבה מכשילים, ביו פידבק הוא תחום טיפולי שמבוסס על רפואה, ביולוגיה, פסיכולוגיה וטכנולוגיה. שיטת ביו פידבק מאפשרת לנו כמטפלים להעריך נתונים שונים לגבי חווית הכאב האישית של המטופל ובמקביל, לתפור תכנית טיפולים שתסייע בשינוי דפוסי החשיבה. השילוב בין CBT וביו פידבק הוא שילוב מנצח, שמאפשר מלבד שינוי דפוסי החשיבה גם יישום ותרגול של טכניקות לפי התכנית הטיפולית, בבית, בעבודה, ואפילו תוך כדי נהיגה. מדובר בטיפול אקטיבי, שזה יתרונו וזה חסרונו, משום שלא לכל אחד יש מוטיבציה לתרגל. יש שיעדיפו שהתרופה תעשה את שלה". 

קראו עוד: כאב אגני כרוני: ממה הוא נובע - ומה הטיפול

ללמד את הסובלים מכאב טכניקות שמשנות דפוסי החשיבה במטרה להעלות את סיבולת הכאב

אם כאב הוא תוצאה של גירוי עצבי, כיצד ניתן להשפיע עליו באמצעות מחשבה? 

"כאב הוא תגובה תחושתי, לא נוירולוגית. יש אנשים שיכולים להכניס את עצמם לטראנס, כלומר מסוגלים לשלוט בנשימות, בהעברת חמצן לתאי הגוף, בכיווץ והרפיה, עד כדי הכנסת חפצים חדים לגוף, מבלי שהם חשים כאב או זולג להם דם. כל נקודת כאב בגוף היא תוצאה של כיווץ. כשלומדים להרפות, לנשום נכון יותר, להעביר אספקת חמצן טובה יותר, אפשר להשפיע על הכאב. אנחנו מטפלים בחולים שעברו מדורי גיהינום, טיפולים חודרניים ופולשניים ולא הצליחו להיפטר מהכאב. השיטות שלנו מאפשרות לסובלים להתמודד עם הכאב, לשפר את איכות החיים והתפקוד", מסביר ד"ר גליקסמן ומוסיף שרוב המטופלים שמגיעים אליו נמנעים מדברים רבים בגלל הכאב שמנהל את חייהם: "המטרה שלנו היא לא רק לרפא את הסימפטום, אלא את האדם עצמו ואת מערכות חייו ויש לנו הצלחות רבות".

שיטת פאשיקום

"כאב מבחינתי זה סוג של רגש. אנטומית, אין חיישני כאב על שרירים, זה המוח הרגשי – האמיגדלה – שמפעיל את מערכת העצבים האוטונומית, מגביר או מפחית פעילות, נכנס ויוצא ממצבי סטרס. לאורך השנים הפך הכאב ממנגנון הישרדותי, חיוני וחיובי, למשהו שהוא בחזק רע ומזיק. זה השיח בחברה המערבית אודות כאב ובעיני זהו שיבוש של הבנת המנגנון. אנחנו גם נוטים לקשר כאב עם תנועה ומתוך פחד מפני הכאב מפסיקים לזוז. אבל כאב לא קשור לתנועה, כאב הוא תוצאה של פעילות האמיגדלה ולכן בתפיסה שלי לכל תנועה ולכל כאב יש מרכיב רגשי", מסביר טל זיו, מפתח שיטת פאשיקום -  מנגנון ריפוי התנועה.

פאשיקום, מונח שטבע זיו, מאגד שני מושגים: את המילה פאשיה – היא רקמת החיבור העוטפת כל שריר וגיד בגוף, ואת המילה שיקום. זיו, ספורטאי מקצועי בעברו, יודע מהי תנועה ומהם כאבים. לאחר שחרורו מצה"ל למד בארצות הברית שיקום ספורטאים ובהמשך  התפתח לכיוונים אנוספים והשתלם, בין השאר, בטיפול בשיטות מנואליות ופסיכולוגיות. 

"לפני כ-8 שנים נחשפתי  לעולם הפאשיה, שהיא המפתח לעולם המנואלי והתחושות הפנימיות שהיו לי לאורך שנים קיבלו אישור. כאב כרוני נגרם בשל תבניות תנועה שאדם מסגל ולא מצליחים להיפטר מהן. מרבית המטופלים מגיעים אליי לאחר אינספור טיפולים תרופתיים ואחרים, ללא תוצאות. ודווקא השינוי התנועתי הוא שמביא להקלה".

אז מה בעצם עושים בשיטה שלך? 

"על פי שיטת פאשיקום מערכת התנועה עובדת כיחידה אחת. השיטה מכוונת לשינוי דפוסי ההתנהגות המנוהלים על ידי המוח השורד והבאים לידי ביטוי בתנועה או חוסר תנועה. מה שמנהל את הקיום שלנו הם מיליוני צמתים עצביים שנמצאים על סיבי השריר. כשיש שיבוש – רקמת חיבור "מתייבשת" ואינה מאפשרת מעבר של פולסים עצביים, של זרימת דם ולימפה. בתגובה המוח מייצר דלקת במטרה לפתוח את רקמת החיבור ולאפשר את חידוש הזרימה. כלומר, המוח הוא שמייצר את הכאב. כך נוצרים "טריגר פוינטס" שאחראים על התנועה ועל הכאב. הטיפול מתחיל באבחון תבניות התנועה, והמדד להצלחתו הוא שיפור התנועה. משחררים במגע את הצמתים העצביים והשריריים האחראיים על התנועה ועל הכאבים ובאמצעות סוגסטיות – עובדים על שינוי התנהגותי". 

האם זה כואב?

"אכן. אנחנו מטפלים בנקודות רגישות, המוח צועק, וכשנוגעים – זה כואב. גם על העור יש חיישני כאב שמשפיעים. כדי להוריד כאב צריך לייצר כאב, אך המטרה היא לא להכאיב אלא לשחרר את הטריגר פוינטס. התגובה לכאב תלויה בסף הכאב האישי של המטופל. במהלך הטיפול מקבלים "שיעורי בית" כך שלמעשה מי שאחראי וקובע את קצב ההחלמה הוא המטופל ולא המטפל. המטופלים מתקשרים אליי בימים שלאחר הטיפול, משקפים את תחושותיהם בין הטיפולים, כדי שאבין את התהליכים והדפוסים, וביחד אנחנו מחליטים מתי וכיצד להמשיך את הטיפול".  

לדבריו של זיו השיטה עשויה להועיל ממגוון מצבי כאב כרוניים ואחרים, כגון ורטיגו, וכל בעיה שנובעת או משפיעה על המערך התנועתי.

 ד"ר יגאל גליקסמן וטל זיו השתתפו בכנס "כאב, אפשר גם אחרת" שנערך על ידי הוצאת הספרים פוקוס ופורטל התזונה הבריאה  Eatwell