טיפול בשילוב צ'יפ: הכל על הטיפול החדשני במחלות חניכיים

מחלות החניכיים שכיחות מאוד באוכלוסייה ומשפיעות על הבריאות של החולים בהן – הרבה יותר ממה שחושבים. חשוב לדעת כי מחלות חניכיים עלולות להשליך על אזורים אחרים בגוף אשר מרוחקים מאוד מהפה. לדוגמא: נמצא קשר בין מחלת חניכיים למחלות לב וכן למצבים בעיתיים שונים בזמן הריון, מחלות נשימה ועוד. מסיבה זו, נודעת חשיבות מכרעת לטיפול נכון ומיידי במחלות חניכיים, בטרם הן משפיעות על מערכות נוספות בגוף. 

ממה נגרמות מחלות חניכיים? 

הפלאק (רובד החיידקים) אשר מצטבר בחיבור החניכיים אל השן הינו הגורם הראשי בגרימת מחלת החניכיים. 

כיצד מטפלים במחלות חניכיים?

מטרת הטיפול בחניכיים הינה שמירה על שיניים יציבות ובריאות, וזאת בראש ובראשונה באמצעות מניעת הזיהום והדלקות מלהגיע אל הרקמות אשר מחזיקות ומייצבות את השן אל העצם שבפה. מטרה זו מושגת על ידי הרחקה והסרה מכאנית של הצטברות ה"לכלוך", הפלאק והאבנית אשר מתאספים מעל וגם מתחת לקו החניכיים הנראה לעין.

הניקוי המכאני של החומר המזוהם הינו בעל חשיבות מכרעת בטיפול הפריודונטלי (פריו-סביב, דונטו-שן). החיידקים הפתוגנים (חיידקים מעוררי מחלות הנמצאים בפלורת הפה) הנמצאים ברובד(פלאק) ובאבנית, מביאים לגירוי ולהפעלת מערכת המובילה לתהליך דלקתי אשר יוביל להרס הרקמות המאחזות והמקשרות בין השן לעצם. לפיכך, הטיפול יתמקד בהסרת האבנית והפלאק מעל ומתחת קו החניכיים, כאשר המטרה העיקרית הינה הפחתת רמות החיידקים מעוררי המחלה וכן שינוי היחס לטובת "החיידקים הטובים". טיפול מוצלח מסוג זה, יוביל להפחתה קלינית נראית לעין ברמת הדלקת, צמצום בעומק הכיסים הפריודונטליים ושיפור באחיזה של השן.

מתי משתמשים בתרופות ואנטיביוטיקה במחלות חניכיים?

כאמור, מחלת החניכיים היא לא רק מחלה מקומית המוגבלת לאזור הפה אלא מחלה העלולה להשפיע גם על אזורים מרוחקים בגופנו כמו הלב. במצבים אגרסיביים מאוד, או במקרים שאינם מניבים תוצאה טובה לטיפול ולהסרה המכאנית של הרובד והאבנית, נדרש לשלב טיפול אנטיביוטי סיסטמי (בבליעה). אולם, קיים חסרון בשימוש סיסטמי באנטיביוטיקה והוא התפתחות עמידות של חיידקים לחומר האנטיביוטיקה. מסיבה זו, נהוג להקטין שימוש זה למקרים ספציפיים מאוד.

מהו טיפול בשילוב תרופות?

בשנים האחרונות פותחו תכשירים אנטי-חיידקיים להחדרה מקומית אל תוך הכיס המזוהם בחניכיים. אנו רואים יתרונות רבים בשיטה זו, היות וכאן נמנעת השפעתו של חומר התרופה על כל הגוף ואילו החיידקים לא מפתחים עמידות. באמצעות החדרת החומר ישירות אל מקור הזיהום אנו משיגים ריכוז גבוה מאוד של החומר הפעיל ותוצאות טובות יותר.

דוגמא לחומר מסוג זה הוא צ'יפ, שבב המשחרר חומר פעיל למשך 10 ימים בשם כלורהקסידין גלוקונט (Chlorhexidine Gluconate). חומר זה הינו אנטיספטי (אינו אנטיביוטי) ההורג את החיידקים מחוללי המחלה הנמצאים בעומק הכיס - ללא התפתחות עמידות של החיידקיים לחומר הפעיל. הצ'יפ מוחדר לכיסים הפריודנטלים שעומקם מעל 5 מ"מ על מנת לשפר את תוצאות ה"ניקוי העמוק" שבוצע מתחת לחניכיים וכדי לעזור בצמצום עומקו של הכיס. 

ישנם חומרים אחרים המוזרקים ומוחדרים אל הכיסים הפריודונטליים והמעודדים החלמת האזור, כגון חומצה היאלורונית (Hyaluronic acid).

מה היתרונות בטיפול בשילוב צ'יפ?

שילוב צ'יפ בטיפול במחלת חניכיים מביא לשליטה יעילה יותר בזיהום, וכך מוכפל מספר הפציינטים אשר זוכים לצמצום משמעותי בכיסים ומגיעים למצב המצריך תחזוקה בלבד. כמו כן, באמצעות השחרור המושהה של חומר התרופה, אנו שולטים טוב יותר על אוכלוסיית החיידקים התת חניכית, ושליטה זו לאורך זמן יכולה בהחלט לסייע לעצירת המחלה, בייחוד בכיסים עמוקים.

יתרון נוסף הוא שהכנסת הצ'יפ לכיס החניכיים היא פשוטה ומהירה, ואין צורך להגיע שוב למרפאה על מנת להסירו מאחר שהצ'יפ מתכלה מעצמו.

מה מרגישים לאחר הטיפול בצ'יפ?

לאחר הטיפול, לעתים תהיה תחושה קלה של רגישות באזור המטופל שנמשכת עד לשבוע ימים.

מהן ההוראות לאחר הטיפול בצ'יפ?

מיד לאחר הטיפול ניתן לאכול, לשתות ולצחצח שיניים כרגיל. יש להימנע משימוש בחוט דנטלי באזור שבו הוחדר הצ'יפ למשך 10 ימים.

לאחר כשבועיים יש להגיע לבדיקה במרפאת השיניים, ולאחר שלושה חודשים – יש להגיע לביקורת. במקרים מסויימים, נחדיר צ'יפ למקום הכיס כל מספר חודשים, על מנת לצמצם את אוכלוסיית החיידקים האלימים.

מאמרים נוספים של ד"ר יובל בר: