הקול שבראש: האם קיים טיפול לתופעת הטינטון?

טינטון הוא תופעה בה אדם חווה צליל בראשו אשר יכול להישמע כמו שריקה, צפצוף, זמזום ועוד. צלילים אלו נחווים מבפנים, עקב פגיעה במערכת השמיעה. רבים מאתנו זוכרים מקרים בהם יצאנו החוצה לרחוב השקט ממועדון רועש, וחווינו מעין צפצופים או רחשים באוזניים כתגובה זמנית לרעש החזק. למעשה, הטינטון הינו אפקט מתמשך וטורדני של תופעה זו. 

קראו עוד: הראש מסתובב? כך תתמודדו עם סחרחורת בזמן אמת

למרות שתופעת הטינטון מופיעה אצל כ-13% מהאוכלוסייה, היא מהווה מטרד חמור רק בקרב אחוזים בודדים מהסובלים ממנה. אפקט זה עלול להיות ממושך ולהיגרם כתוצאה מסיבות מגוונות ורבות ביניהן; חשיפה לרעש, פגיעה בכלי הדם שבסביבת מערכת השמע, חבלות ראש ואף כתגובה לתרופות מסוימות. נראה כי גישה טיפולית חשובה ביותר לבעיה זו הינה טיפול המתמקד בשינוי דפוסי חשיבה והתנהגות (CBT). 

מפגיעה במערכות יחסים ועד לדיכאון: מדוע כה קשה לחיות עם טינטון?

טינטון מתמשך וטורדני, יכול לגרום לתופעות של מתח ועצבנות, חרדה ודיכאון תגובתי, הפרעות שינה, ופגיעה במערכות היחסים ובאיכות החיים. העובדה שמדובר במטרד שאחרים לא רואים, ולעתים קרובות גם לא מבינים את השפעתו, עלולה לגרום לתחושה של בדידות ותסכול. 

התאוריה המקובלת היא שכאשר המוח חווה צלילים או רחשים שאינם מגיעים ממקור חיצוני, הוא עובר למצב הישרדותי המתבטא במתח וחרדה, זאת כדי להביא את הגוף לכוננות חירום. דמיינו את עצמכם בחושך מוחלט. צלילים, רחשים או זמזומים מתחילים להישמע בקרבתכם. אינכם מסוגלים לראות מהו מקור הצלילים, אתם רק מבחינים שהם קרובים מאוד אליכם. סביר שתחוו עלייה ברמת המתח והדריכות.

כך גם בחוויית הטינטון, המוח חווה "עיוורון" למקורו של הצליל אשר מגיע מבפנים ונחווה קרוב מאוד; לכן החושים מתחדדים והכוננות עולה. עובדה זו מביאה לכך שהאדם הסובל מהתופעה נמצא בכוננות חירום באופן תמידי, ועל כן סובל ממתח, חרדה, קשיים בשינה וכדומה. 

כאשר מצב זה קורה, רבים מסובלי הטינטון נכנסים למעגל אכזרי של מתח: הטינטון יוצר באופן מידי מתח, ואילו המתח דורך את המערכת העצבית אשר מחריפה את הטינטון.

כיצד מטפלים בטינטון?

גישה נכונה להתמודדות עם טינטון צריכה להתחיל באבחון רפואי ושמיעתי מעמיק. הקשר בין המטפל למטופל הוא קריטי וצריך לבוא לידי ביטוי בהקשבה ובסבלנות רבה. במקרים מסוימים הרופא אפילו יפנה את המטופל למכון למכשירי שמיעה.

בשנת 2014 פרסמה האקדמיה האמריקאית לרפואת אף אוזן גרון מחקר המאגד את דרכי הטיפול בבעיה. הבולטת והיעילה שבהן, הינה הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי. טיפול זה יעיל בהתמודדות עם התופעה, ועשוי להביא להקטנה משמעותית של הסבל סביב המטרד. השיטה עוסקת בשינוי צורת החשיבה והתגובה ביחס לטינטון ולהיבטיו השונים בחיי היום-יום לרבות; קושי בשינה, השתתפות באירועים חברתיים ועוד. 

חלקו הקוגניטיבי של הטיפול ישלב בתוכו תרגולי הרפיה ושליטה בתשומת הלב, לצד טכניקות להחלפת המחשבות. כל אלה מאיצות את תהליך ההסתגלות לתופעה, כך המטרד ממוזער ואיכות החיים משתפרת.

למעשה, לא מדובר בכפתור קסם שמפסיק את צליל הטינטון, אשר זו מן הסתם שאיפתם של מיליונים ברחבי העולם; אך בהחלט ניתן לקבוע כי גישה זו מסייעת במזעור ולעיתים נטרול הסבל המלווה את  התופעה, ומאפשרת הסתגלות וחזרה לשגרת חיים נינוחה ואיכותית.

·  למידע והרשמה לסדנה קוגניטיבית התנהגותית להתמודדות עם טינטון ניתן ללחוץ כאן.

·  למידע וטיפול בצלילי מיסוך וכלים נוספים ניתן ללחוץ כאן.