לא נותנת מנוח: מהי הפרעת טורדנות כפייתית ׁ(OCD)?

מכירים את הסצנה הידועה מהסרט 'הכי טוב שיש', שבמהלכה ג'ק ניקולסון מקפיד שלא לדרוך על הקווים, מדליק ומכבה את האור מספר פעמים בכל פעם שמגיע לביתו, לא מוותר על הסכום החד פעמי בכל ארוחה, שוטף ידיים במשך זמן רב ולאחר מכן משליך את הסבון?  יש שיגחכו על האיש המוזר והנרגן ואחרים, אשר מכירים מישהו שלוקה בתופעה, או שסובלים ממנה בעצמם, יבינו לליבו והמציאות המורכבת אתה הוא מתמודד תהיה מוכרת להם מאוד. ניקולסון, הגיבור, מתמודד עם 'הפרעה טורדנית כפייתית'
(OCD- Obsessive Compulsive Disorder). מקורה הינו בחרדה שבאה לידי ביטוי במחשבות טורדניות ובהתנהגות כפייתית הנובעת מהן. 

"כ- 2.5 אחוזים מהאוכלוסייה מאובחנים כסובלים מהפרעת 'טורדנות כפייתית'. אמנם בקרב נשים וגברים היא קיימת בשכיחות דומה, אך התופעה נפוצה בקרב בנים בגיל צעיר יותר (6-15)  ואצל נשים תתפרץ לרוב בגיל 30 ומעלה" מסביר אופיר תשובה, פסיכותרפיסט קוגניטיבי-התנהגותי המטפל בהפרעות חרדה ואכילה.

"למעשה, לכל אדם יש טקסיות מסוימת, הבאה לידי ביטוי בתחומים שונים בחייו" מוסיף תשובה. "עוצמת ושכיחות המחשבות והטקסים הן שתקבענה את מידת הסבל של האדם והאם יאובחן כלוקה בהפרעת OCD. קיימת אפשרות שטריגר מסוים יגרום להתנהגות הכפייתית לחזור בעוצמה ותדירות רבה יותר".

קראו עוד: כיצד מתח משפיע על הגוף שלנו? 

ככלל, OCD יכול לפרוץ ללא תנאים מקדימים. יש הטוענים כי התנאים הסביבתיים של ילדים או מבוגרים אשר מספקים יציבות ובטחון, יכולים להוביל למצב בו קיים חוסן נפשי מול משברים ובעיות נפשיות באופן כללי ובפני טורדנות כפייתית בפרט.  

"קיים אלמנט גנטי בהיווצרות התופעה אך עדיין לא ידוע עד כמה הוא בעל השפעה על מידת המחשבות הטורדניות וההתנהגות הכפייתית. באופן כללי אדם שחווה משבר בילדות או בבגרות המאוחרת עלול לפתח OCD, זאת במידה והיה לו רקע חרדתי. מדובר על שילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים וטריגר אחד שיוביל לפרוץ המחלה".

מהו הרציונל שעומד מאחורי התופעה?

כאשר אדם נתקף מחשבה שמעלה אצלו חרדה, הוא חש צורך עז להוריד את מפלס הלחץ באופן מידי. באותו רגע עוברת במוחו מחשבה, שאם יעשה פעולה מסוימת רמת החרדה תרד. כלומר, קיום טקס מסוים באופן שגרתי, יכול להפחית באופן משמעותי את החרדה, עד לפעם הבאה. למעשה, העיסוק נסוב סביב אובססיה וקומפולסיה- מחשבות טורדניות אשר מעלות את רמת הלחץ, וכתוצאה מכך ביצוע מעין ריטואל באופן כפייתי, שמוריד את המפלס. המחשבות וההתנהגות שבאה בעקבותיהן, עלולות לגרום למצוקה בשל התדירות והזמן שהן גוזלות ועקב כך, לפגוע באורח חיים התקין ובמערכות היחסים עם הסביבה הקרובה והרחוקה. 

ניקח כדוגמה אדם שחייב לבדוק שוב ושוב כי נעל את הדלת (הרבה מעבר לפעמיים שלוש). טקס זה, עלול להקשות על מהלך חייך באופן משמעותי. הוא עשוי לאחר לכל פגישה או אירוע בשל החזרה על הפעולה במשך עשרות או מאות פעמים. באופן דומה, גם אישה הסובלת מצורך מוגבר בניקיון, עלולה להעיב על הדינמיקה המשפחתית בשל הרגליה ולאסור על דברים בסיסיים שיפגעו בצרכיהם של שאר חברי הבית, כמו על הכנסת אורחים.

רוב בני האדם הסובלים מ- OCD מודעים לחוסר ההיגיון שנעוץ במחשבות הטורדניות שעולות באופן קבוע ושכיח. יחד עם זאת, הם חשים צורך בלתי נשלט לעשות את הפעולה שכביכול נכפית עליהם, שוב ושוב.  

"החלק הכפייתי (קומפולסיבי) הוא חלק התנהגותי, הנובע מתוך המחשבות הטורדניות המעוררות חרדה. האדם עסוק במציאת התנהגויות אשר לרוב מצליחות להוריד את מפלס החרדה, רק עד רמה מסוימת ולזמן קצר.  המחשבות האובססיביות חוזרות תמיד ושוב מעלות את הצורך בהתנהגות מפחיתת חרדה" מוסיף תשובה." ברמה העקרונית לכל אדם יש OCD, כל אחד שואל את עצמו האם סגר את הכפתור של התנור, האם הבית נקי והאם נעל את דלת הבית. הבעיה נוצרת כאשר ישנה פגיעה באדם עצמו או בסביבתו".

רוב הסובלים מ-OCD מודעים לחוסר ההגיון הנעוץ במחשבות הטורדניות, אך יחד עם זאת חשים צורך לביצוע הריטואלים שוב ושוב

מפחד מזיהומים ועד לחשש סומטי: אילו סוגי OCD קיימים?

קיימים סוגים שונים של OCD וחומרתם נקבעת על פי מידת הכפייתיות. הנפוץ ביותר הוא הפחד מזיהומים (אנשים אשר נמנעים מלחיצת יד כדי לא להדבק בחיידקים), אחריו הפחד מפגיעה בעצמי או באחר (נפוץ אצל הורים החוששים לפגוע בילדיהם), הצורך בסימטריה (אלה החשים צורך תמידי לארגון וסידור הבית, החדר או המשרד באופן בו צד אחד יהיה זהה לצד השני) , חשש סומטי, גופני (הקשור לבדיקות גופניות וטקסים גופניים, כמו תלישת שערות, גירוד עור הגוף),אגרנות (חוסר היכולת להיפרד מחפצים), חשש מלעשות טעויות ועוד.

הטקסיות עלולה לבוא לידי ביטוי במגוון דרכים של התנהגות כפייתית, כמו רחצה חוזרת של הגוף והידיים, ביצוע בדיקות רבות שוב ושוב, שמירה על סדר מסוים וקבוע של פעולות, חזרה על מילים או צלילים או הימנעות מחשיפה לגורם המעלה את החרדה כמו יציאה מהבית. 

מהי השפעת ה-OCD על ילדים ?

ילדים בגילאים מוקדמים נוטים לעשות פעולות קבועות אשר מסדרות את עולמם. הכנת הפיג'מה, וצחצוח שיניים, הן פעולות אשר מהוות דוגמה לטקסיות קבועה ומתמשכת המטיבה עמם ועוזרת להם לקחת חלק בשגרת היום יום. מאידך, ריטואלים מוגזמים עלולים להירקם כאשר רמת החרדה אצל הילד נשארת גבוהה זמן ממושך ומשכך גם פוגעת באורח חייו, בתפקודו או בגופו.

זיהוי מוקדם של נטייה לחרדה, דיווח על מחשבות טורדניות וטקסיות מרובה אצל ילדים ומבוגרים כאחד, הוא חשוב מאוד לאופן הטיפול ולדרך ההתמודדות של האדם שאובחן.

הקו הדק מופר כאשר מתרחשת פגיעה בתפקוד בסביבה. לדוגמה, ישנם מקרים בהם בני נוער המאובחנים כבעלי הפרעת קשב וריכוז, בפועל סובלים מחרדת מבחנים ומהפרעת OCD.  אותם ילדים המנהלים טקסיות שלמה סביב מילוי המבחן, מרגישים חובה למלא אחר הוראות כתיבה מסוימות שהגדירו לעצמם ושאינן עולות בקנה אחד עם המציאות ודרישות המסגרת החינוכית. הדבר גורם לחוסר יכולת לסיים את הבחינה בזמן, אם בכלל.

מהן דרכי הטיפול ב-OCD?

אדם הסובל מ- OCD עלול לפתח רגשות אשם, ובשל כך לנסות ולהסתיר עד כמה שניתן את הטקסים וההתנהגות הכפייתית. הסביבה הקרובה הינה אחד הגורמים המרכזיים אם לא החשובים ביותר, בהתמודדות של האדם עם ההפרעה. חשוב שההורים, בן הזוג, הילדים או החברים הקרובים יכירו את התופעה, יכילו אותה ואף יגיעו לייעוץ כדיי להבין כיצד הם יכולים ללוות, לעזור ולתמוך.

ישנן מגוון דרכים לטיפול בתופעה, כמו תרופות, טיפול פסיכולוגי (כמו טיפול קוגניטיבי התנהגותי- CBT), קבוצות תמיכה, מדיטציה ועוד.

"מחקרים הוכיחו כי המענה הטוב ביותר הנו שילוב של טיפול תרופתי עם טיפול פסיכולוגי" מסביר תשובה " בשלב הראשון של הטיפול הפסיכולוגי, מבצע המטפל הערכה, שכוללת את זיהוי הבעיה, את עוצמתה, את התדירות בה היא מתרחשת וכך מקבל תמונה מלאה לגבי מצבו של המטופל. בשלב הבא מתבצע שלב החשיפות, שבו אדם מחליט ביוזמתו ובליווי של המטפל, לעשות פעולות שמעלות את רמת החרדה ולנסות ולמנוע את התגובה להן, כלומר, ללא ביצוע ההתנהגויות המונעות אותה. המטרה היא שרמת החרדה תרד לבד וללא התערבות של טקסים מצד המטופל או מתן הקלות מצדו של המטפל.

קראו עוד: טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBTׁׂׂ): השיטה שמשנה דפוסי התנהגות

"ניקח לדוגמה, אדם הנוהג לנקות את ידיו שוב ושוב מחשש מזיהום בדרך כלל ימנע מנגיעה בידית של דלת. במצב זה החשיפה תכלול נגיעה יזומה של המטופל בידית והחזקתה לזמן בלתי מוגבל. כל עוד הוא מחזיק בידית הדלת, רמת החרדה תעלה והוא עצמו לא יוכל לשטוף את ידיו, למרות שזוהי הפעולה שירצה לנקוט באותם רגעים. ככל שיתקיימו יותר חשיפות כך יוכל הסובל מ- OCD להתמודד טוב יותר עם המצב המורכב ולהימנע ממחשבות טורדניות או טקסים,  בתום הטיפול. הטיפול פסיכולוגי המתקיים אצל איש מקצוע המוסמך לכך והוא אורך בדרך כלל כ- 16 פגישות שאורכות לרוב כשעה וחצי. בנוסף, ניתן לפנות לפסיכיאטר לצורך קבלת טיפול תרופתי".

כך תדעו: 5 סימנים לאבחון של טורדנות כפייתית

1.  קיום מחשבות אובססיביות מחשבות שאינן רצויות, החוזרות שוב ושוב וגורמות לחרדה משמעותית.
2. התנהגות כפייתית פעולות החוזרות על עצמן ויוצרות טקסיות ונובעות מאובססיה או שמתבצעות על פי חוקים שהגדיר לעצמו הסובל           מהתופעה. 
3. הקצאת זמן ממושך לנושא מחשבות או הפעולות הקשורות לתחום מסוים אורכות מעבר לשעה ביום
4. לא קיימת תלות בגורמים אישיים נוספים התופעה אינה נובעת מטיפול תרופתי או הפרעה אחרת שאובחנה
5. הפרעה בתפקוד הכללי השפעה ישירה של ההתנהגות הכפייתית או המחשבות האובססיביות על סביבת העבודה או החיים החברתיים       ורמת סבל בינונית ומעלה, של האדם עצמו.