לא רק בקרב ספורטאים: המדריך לפציעות בכתף ובברך

פציעות כתפיים וברכיים הן פגיעות שכיחות ביותר, ופעמים רבות אינן נגרמות כתוצאה ממאמץ יתר או חבלה חמורה, אלא כתוצאה "מבלאי טבעי", שחיקה שגרתית של חלקי הגוף כתוצאה מההתבגרות הפיזית. הכתפיים הן אחד מאזורי התנועה המרכזיים בגוף שלנו ולעתים מופעל עליהן עומס רב. בדומה לכך, גם הברכיים נתונות ללחץ אדיר וספורטאים חובבים רבים עשויים לסבול מפגיעות שונות הנובעות ממאמץ יתר. מהן הפציעות השכיחות, כיצד נגרמות ומהן דרכי הטיפול? מומחה מסביר.

קרע בגידים של השרוול המסובב

פציעה נפוצה מאוד בגילאים מבוגרים, הלכה למעשה כ-60% מבני ה-70 ומעלה עשויים לסבול מהתופעה, על רקע בלאי של הרקמות. בגילאים צעירים יותר הפציעה מתרחשת לרוב  כתוצאה מחבלה. הגידים שאחראיים להרמה של הכתף נקרעים מאחיזת עצם הזרוע. הגידים ניתקים מעצם הזרוע וכתוצאה מכך יש קושי בהרמת היד לכיוונים שונים, עם כאב חד שמופיע בתנועת הכתף. 

כיצד ניתן לטפל בפגיעה זו?

כאשר הנפגע הינו צעיר הסובל מקרע טראומטי (שנוצר כתוצאה מחבלה) יש לנתח בדחיפות תוך שישה שבועות מיום הפציעה. במקרים בהם המטופל מבוגר יותר וסובל מקרע ניווני ( שנוצר כתוצאה משחיקת הגידים), מומלץ לנסות טיפול פיזיותרפי לתקופה של מספר חודשים, אם לא הורגש כל שיפור לאחר מכן יש לפנות לפעולה כירורגית.  

מהלך הניתוח 

במהלך הניתוח מתבצעת תפירה בגישה ארטרוסקופית. זוהי צורה זעיר- פולשנית אשר במהלכה מוחדר מכשיר דק בעל מצלמה אל תוך המפרק. התפירה מתבצעת ע"י הצמדה של החלק הקרוע בגיד חזרה אל העצם. 

ההליך מתבצע בהרדמה כללית ומלווה בזמן החלמה של כשלושה חודשים עד לחצי שנה בשילוב טיפול פיזיותרפי אשר מסייע לשיקום תפקוד הכתף.

מהם הסיכונים בהליך זה?

כבכל ניתוח, ישנה סכנת זיהום. כמו כן, עשויים להיפגע כלי דם או עצבים, אך מדובר בתופעת לוואי נדירה מאוד. בנוסף, עלול להתרחש קרע חוזר ויכול להיווצר מצב של ירידה בטווח התנועה (כתף קפואה). 

קרע SLAP 

מצב בו מתרחשת תלישה חלקית או מלאה של גיד הביצפס, השריר הגדול הקדמי בזרוע, מנקודת האחיזה שלו בתוך הכתף. הקרע אופייני למטופלים צעירים ופעילים ספורטיבית ונגרם עקב תנועות חוזרות של זריקה או משיכה של הזרוע (אשר מאפיינות לרוב משחקי כדור). הסובלים ממנו יחושו כאבים בחלקה הקדמי של הכתף.

כיצד ניתן לטפל בפגיעה זו?

גם במקרה זה, הטיפול הראשוני המומלץ הוא פיזיותרפיה. במצב בו אין התקדמות משמעותית תוך מספר חודשים, לרוב יופנה הסובל להליך כירורגי. 

מהלך הניתוח

בדומה לאיחוי הקרע בגיד השרוול, כך גם במקרה של קרע Slap , מתבצע ניתוח ארטרוסקופי לתפירה של נקודת אחיזת הגיד בחזרה אל העצם, או ניתוק של הגיד באופן מלא וחיבורו לראש עצם הזרוע או לעצם הזרוע עצמה, זאת כדי להוריד מהמתח המופעל על הגיד. ההליך מתבצע בהרדמה כללית וזמן ההחלמה עשוי להגיע לחצי שנה. 

מהם הסיכונים בהליך זה?

בעת ביצוע הפעולה הכירורגית עלולה להתרחש פגיעה בכלי דם או עצבים, עשויה להיות ירידה בטווח התנועה או תלישה חוזרת מאזור הקיבוע. 

פציעות ברך וכתף אינן רק נחלתן של ספורטאים. הן עשויות להיגרם "מבלאי טבעי" או ממאמץ יתר

פריקה 

למעשה, פציעה זו נחלקת לשני  סוגים עיקריים: פריקה בין עצם הבריח לעצם השכם ופריקת כתף קדמית.

פריקה בין עצם הבריח לעצם השכם

פריקה בין עצם הבריח לעצם השכם נגרמת מחבלה ישירה באזור (נפילה מאופניים על הצד, נפילה בזמן ריצה)  והיא מאפיינת ספורטאים.בעקבותיה נקרעות הרצועות שמעגנות את עצם הבריח למקומה ונוצרת פריקה. 

כיצד מטפלים תופעות אלה?

ראשית, יש להעריך את חומרת הפציעה באמצעות צילום רנטגן ולאחר מכן הגורם המקצועי יחליט על אסטרטגיית הטיפול, בין אם נקיטה בפעולה כירורגית או פיזיותרפיה. לרוב, פציעות אלה מופיעות בדרגת חומרה קלה עד לבינונית ועל כן מסתפקים בטיפול פזיוטרפי. באם הפריקה היא בדרגה גבוהה ידרש טיפול ניתוחי.

מהלך הניתוח

באמצעות ההליך הניתוחי מקבעים את עצם הבריח למקומה בעזרת עוגנים יעודים. זמן החזרה לפעילות תקינה הוא קצר יחסית, ולרוב תוך שלושה חודשים שבמהלכם מתבצע שיקום פיזיותרפי ניתן לחזור לפעילות תקינה.

פריקת כתף קדמית

כיצד מטפלים?

בשלב הראשון יש לבצע החזרה של הכתף למקום. לרוב, פעולה זו מתבצעת בחדר המיון תוך החדרת חומר טשטוש. לאחר מכן, מתחילים בביצוע שיקום פיזיותרפי. ככלל, ככל שהפריקה מתרחשת בגיל צעיר יותר, כך הסיכוי להישנות התופעה עולה. במצבים בהם יתרחשו פריקות חוזרות תוצע האופציה הניתוחית.

מהלך הניתוח

כהכנה לניתוח מתבצעות בדיקות הדמיה שונות, לרבות CT  ו- MRI, כדי לאמוד את הנזק לרקמות הרכות ולעצם הזרוע והכתף. בהתאם למידת החומרה של הפציעה, נבחרת האסטרטגיה הניתוחית מתוך שתי אופציות קיימות.

ניתוח ארטרוסקופי

יבוצע במקרה בו הפציעה פגעה ברקמה הרכה בלבד. במהלכו, מבוצעת תפירה של החלקים הקרועים בכתף בחזרה למקומם והידוק של חלקה הקדמי של מעטפת הכתף לצורך השגת יציבות. 

ניתוח פתוח

אופציה זו נבחרת במקרים בהם הפציעה פגעה גם בעצם השכם. במסגרת ההליך, מייצבים את הכתף בעזרת העברה של עצם מאזור אחר בכתף וקיבועה. זמן ההחלמה לאחר ניתוח זה נע בין שלושה לשישה חודשים. 

קרע במניסקוס

פגיעה זו עשויה להתרחש בגילאים שונים והסיבות לה מגוונות. בקרב צעירים הפציעה נובעת מחבלה סיבובית של הברך. בגילאים מבוגרים יותר הקרע נוצר כתוצאה מ"בלאי טבעי" של הרקמות. 

אסטרטגיית הטיפול נקבעת בהתאם לגודל הקרע ולבעיות המכניות אותו הוא יוצר. בקרעים קטנים, ניתן בתחילה להסתפק בטיפול פיזיותרפי, אך אם לא נצפה שיפור בתקופה של מספר חודשים, יומלץ טיפול ניתוחי. במצבים דרסטיים יותר הכוללים קרעים גדולים אשר מפריעים לתנועה תקינה של הברך ומייצרים מעין "נעילה של המפרק", כדאי לנתח בהקדם כדי למנוע הפרעה ארוכת טווח.

מהלך הניתוח

כמו ברוב המקרים אותם סקרנו, הניתוח לאיחוי הקרע במיניסקוס יתבצע באמצעות הליך ארטרוסקופי . במידה והקרע ניתן לתפירה, האחרונה תתבצע בעזרת מכשור מיוחד. במקרים בהם לא ניתן לחבר חזרה את הרקמה, מבוצעת כריתה של האזור.  זמן ההחלמה תלוי בחלופה הכירורגית שנבחרה. בתפירת מניסקוס חזרה למצב רגיל תתרחש לאחר חודש וחצי ועד לשלושה חודשים ובכריתה, זמן ההחלמה נע בין חודש לחודש וחצי. 

מהם הסיבוכים האפשריים בהליך זה?

ההליך הכירורגי עשוי להוביל לזיהום, הפרעה בטווחי תנועה, קרע חוזר של המניסקוס ופגיעה עצבית שטחית.

קרע ברצועה צולבת קדמית

פציעה המתרחשת בעיקר בקרב צעירים. היא נגרמת כתוצאה מחבלה לברך או תנועה סיבובית וגורמת לחוסר יציבות של הברך במהלך פעילות. 

כיצד מטפלים בפציעה זו?

בשלב הראשוני, יש לקרר את האזור, לשפר את טווחי התנועה ולפעול להורדת הנפיחות. לאחר מכן, מתבצעת הערכת לגבי רמת היציבות של הברך. הטיפול המומלץ לצעירים פעילים אשר סובלים מחוסר יציבות בעקבות הקרע ברצועה הינו שחזור ניתוחי שלה. 

מהלך הניתוח

הליך זה מבוצע בהרדמה כללית ובמסגרתו נלקח גיד מאזור אחר בברך או שנעשה שימוש מגיד מתורם, וזה מוחדר לברך בשיטה ארטרוסקופית ומקובע לעצם הירך ולעצם השוק. זמן ההחלמה הממוצע לאחר הליך זה נע בין שישה לשמונה חודשים.

מהן הסיכונים הכרוכים במסגרת הליך זה?

השתלת הגיד עלולה לגרום לזיהום, לקרע חוזר של השתל, לאבדן טווחי תנועה, לפגיעה בעצבים או בכלי דם.

קרע או מתיחה ברצועה צדית

גם פגיעה זו נובעת מחבלה באזור הברך, לרוב בצידה. היא גורמת לכאבים עזים ועשויה להביא גם לחוסר יציבות. בשלב הראשוני, מתבצעת הערכת באמצעות בדיקה גופנית והדמיית אולטרסאונד או MRI. זאת משמשת כדי לאמוד את גודל ורמת הקרע.

כיצד ניתן לטפל?

בתחילתו, כולל הטיפול שיקום פיזיותרפי, שיימשך לרוב בין חודש וחצי לחודשיים. במהלך ההחלמה יש להיעזר בסדים מיוחדים המייצבים את הברך. לעתים נדירות יש צורך בביצוע תפירה או שחזור של הרצועות.

פגיעות סחוס (שחיקת סחוס) באזורים שונים של הברך

הסיבות לה גם הן משתנות בהתאם לגיל המטופל. בצעירים פגיעה זו הינה תוצאה של חבלה סיבובית או ישירה, ולעומת זו במבוגרים היא נגרמת כתוצאה משחיקת הברך. הפגיעה בסחוס גורמת לכאבים בתנועות שונות, לרבות הליכה, ריצה ועלייה במדרגות. כמו כן, עשויה להופיע נפיחות לסירוגין.

כיצד מטפלים? הזרקות לברך!

הטיפול בבעיה זאת מורכב ותלוי בגיל הפצוע , באזור הפגיעה ובגודלה. בתחילה, אסטרטגיית הטיפול תכלול נוגדי כאבים ופיזיותרפיה. במצבים בהם לא נחזה כל שיפור, ניתן להזריק חומרים שונים לברך. כיום, קיימים שני מוצרים חדשניים המסייעים להקל על הכאב, מפסיקים את התהליך הדלקתי ומשפרים את מצב הסחוס בברך.

הזרקת רגנוג׳ל

למעשה, מדובר בפיתוח מקומי חדשני, שבמהלכו מתבצעת זריקה בודדת למפרק, המפחיתה משמעותית את כאבי המפרקים ומקנה הגנה מפני המשך השחיקה. החומר מקל על השיקום ומאפשר את ריפוי הרקמות. הוא  מורכב מפולימרים ביולוגיים ללא מרכיבים כימיים זרים והשפעתו הינה ארוכת טווח.

הזרקת אורטוקין

למעשה, זוהי סדרה של הזרקות לאזור המפרק אשר מתבצעות בשיטה ייחודית שלוכדת מרכיבים נוגדי דלקת וגדילה מדם המטופל עצמו. השפעת החומר הינה ארוכת טווח, ולרוב יימצא יעיל במשך שנים. השיטה נוחלת הצלחה ואף נחשבת כטיפול מחליף ניתוח.

ניתוח ארטרוסקופי

במצבים מסוימים יוחלט לבצע ניתוח ארטרוסקופי, שיתבצע בהרדמה כללית ובו תיבחן מידת הפגיעה בעזרת המצלמה הזעירה. במהלך ההליך יחליט הרופא המנתח האם לבצע "שיוף" של האזור הפגוע, או קידוחי עצם זעירים שיגרמו לסחוס הצלקתי לגדול ולכסות את האזור הפגוע. חלופה נוספת שעשויה להיות מיושמת היא לקיחת עצם מאזור אחר בברך והעברתה לאזור הפגוע. זמן ההחלמה נע בין שלושה חודשים לחצי שנה, והוא תלוי בפרוצדורה הנבחרת.