דלג לתוכן

החלפת ברך (Knee Replacement Surgery)

Knee Replacement Surgery

מתאים לטיפול ב:

  • דלקת מפרקים (דלקת פרקים)
  • דלקת מפרקים ניוונית
  • דלקת מפרקים שגרונית
המומחים של Infomed מסבירים:

החלפת ברך, הנקראת גם ניתוח מפרק ברך, היא הליך כירורגי לחידוש ברך שניזוקה. מפרק ברך מלאכותי חדש עשוי מחלקי מתכת ופלסטיק, ומשמש להחלפת עצמות ופיקת מפרק הברך[1].

הניתוח שנעשה על ידי אורתופדית או אורתופד ירך וברך במקרים בהם טיפולים לא ניתוחיים כגון תרופות ועזרי הליכה אינם מועילים. מדובר בהליך בטוח ויעיל לצורך שיכוך כאבים, ביצוע פעילות באופן תקין ושיפור איכות החיים[2].

הניתוח הראשון להחלפת מפרק ברך בוצע לראשונה בשנת 1968. מאז, נעשו שיפורים משמעותיים בחומרים ובטכניקות הכירורגיות, שהובילו ליעילות הניתוח. ניתוח להחלפת ברך נחשב לאחד ההליכים המוצלחים ביותר ברפואה. בשנת 2017 בוצעו בארה"ב למעלה מ-750,000 ניתוחי ברכיים מסוג זה[2].

מנתחים בחדר ניתוח מסמנים את החתך בברך של מטופל לפני החלפת ברךצילום: shutterstock | Peter Porrini

 

מטרת הניתוח 

במרבית המקרים, הסיבה לניתוח החלפת ברך היא דלקת פרקים. סוגים שונים של מחלה זו עלולים להשפיע על מפרק הברך: דלקת מפרקים ניוונית, למשל, היא מחלה שעלולה לגרום להרס של סחוס המפרק והעצם הסמוכה; דלקת מפרקים שגרונית, גורמת לדלקת בקרום הסינוביאלי ומביאה לעודף נוזלים, שעלולים להוביל לכאב ולנוקשות[1].

מטרתו של ניתוח להחלפת ברך היא לחדש את חלקי מפרק הברך שניזוקו ולהקל על כאבי ברכיים שאינם ניתנים לטיפול באמצעות טיפולים אחרים[1].

מתי מתבצע

שכיחות מחלת מפרקים ניוונית עולה עם הגיל, כך שנוצרת היצרות של המרווח המפרקי וחשיפה של העצם לחלל המפרק. עם הזמן תדירות הכאבים עולה, נוצרת קשיחות במפרק ומוגבלות משמעותית בתנועה, אשר לא מאפשרים הנעה תקינה של הרגל בזמן הליכה. החלפת מפרק ברך במפרק מלאכותי מוצע במקרים שאינם משתפרים עם הטיפול שמרני (פעילות גופנית, פיזיותרפיה או תרופות נוגדות דלקת), כמו גם כאשר נגרמת פגיעה בתפקוד היומיומי וישנה הפרעה ממשית לאיכות החיים.

הכנות לניתוח

לפני החלפת ברך מומלץ להישאר בפעילות ככל שניתן. חיזוק השרירים סביב הברך יסייע להתאוששות. אם זה אפשרי, יש לבצע פעילות גופנית מתונה כגון הליכה ושחייה, בשבועות ובחודשים שלפני הניתוח. ניתן לפנות לפיזיותרפיסט/ית לצורך קבלת תרגילים שיעזרו בכך[3].

כחלק מההכנות לניתוח להחלפת ברך יש צורך בבדיקות דם, בהתאם לגיל המטופל ולמחלות הרקע. מכיוון שמרבית המקרים של הניתוחים הם של אנשים בגילאים מבוגרים יחסית, לרוב יהיה צורך בבדיקות דם הכוללות ספירת דם, כימיה בדם, תפקודי קרישה, בדיקת שתן, ותפקודי כליות וכבד. בקרב אוכלוסייה מבוגרת יותר יהיה צורך גם בבדיקת אק"ג וצילום חזה.

בנוסף, יש צורך בבדיקות הדמיה מתאימות בהפניית הרופא/ה - לעיתים יסתפקו בצילום ברך פשוט אך לרוב יהיה צורך גם בבדיקת
CT או MRI של הברך.

ניתוח החלפת ברך מבוצע תחת הרדמה כללית או אזורית (ספינלית/אפידורלית). יש להיוועץ עם הרופא/ה המנתח/ת לגבי הפסקת תרופות מסוימות בימים הקודמים לניתוח, ויש לשמור על צום מלא של 8 שעות לפני הניתוח.

מהלך הניתוח

לאחר חיטוי קפדני של אזור הניתוח, יבוצע חתך באורך של 8-12 ס"מ בקדמת הברך. כאשר נחשף החלל המפרקי, המנתח מוציא את הרקמה הסחוסית והגרמית העודפת, אשר מפריעה לחלל המפרקי.

בהמשך, המשטחים המפרקיים מעוצבים כך שיוכלו להכיל תותבת מפרקית מפלסטיק ומתכת. המפרק המלאכותי מוצמד לעצם הירך, השוק והפיקה, ע"י חומר הנקרא צמנט או חומר מסוג אחר, המשמשים כדבק פיזיולוגי. בהמשך מקבעים את המפרק המלאכותי לשרירי הברך ולרצועות האוחזות במפרקעל מנת לאפשר תפקוד תנועתי דומה לתקין. החלק המוצמד לעצם הירך בנוי ממתכת נוקשה וחלקה, המסוגלת לעמוד בעומס משקלי כבד. על המפרק נשארת חבישה אלסטית לאחר הניתוח.

קיימים 2 סוגים עיקריים של ניתוח החלפת ברך[3]:
 

  • החלפת ברך מלאה - שני הצדדים של מפרק הברך מוחלפים.
  • החלפת מפרק חלקית - רק צד אחד של המפרק מוחלף בניתוח קטן יותר עם אשפוז ותקופת החלמה קצרות יותר.

בנוסף לכך, ישנן טכניקות נוספות של ניתוחים להחלפת ברך, אך התוצאות לרוב אינן טובות בטווח הארוך. הניתוחים הם[3]:
 
  • ארטרוסקופיה של הברך – מכשיר זעיר עם מצלמה (ארתרוסקופ) מוחדר לברך באמצעות חתכים קטנים, לצורך "שטיפה של הברך" – ניקוי של פיסות עצם או סחוס.
  • אוסטאוטומיה של הברך – בהליך זה חותכים את עצם השוק כדי להפחית משקל ולחץ על החלק הפגוע של הברך.
  • השתלת סחוס – ניתוח זעיר פולשני שבו מורידים חלק לא שימושי מהסחוס ומהעצם שתחתיו, ומשתילים באזור הפגוע.

אחרי הניתוח

לאחר הניתוח יש לשהות בחדר התאוששות כשעה עד שעתיים. תרופות מסוימות יינתנו כדי לסייע בהפחתת הכאב. לאחר מכן הצוות הרפואי יבקש להזיז את כף הרגל והקרסול, כדי להגביר את זרימת הדם לשרירי הרגליים ולסייע במניעת נפיחות וקרישי דם[4].

יש לעשות תרגילי נשימה ולהעלות בהדרגה את רמת הפעילות. באמצעות פיזיותרפיסט/ית ניתן ללמוד כיצד להפעיל את הברך החדשה. את הפיזיותרפיה יש להמשיך גם לאחר היציאה מבית החולים[4].

לרוב, יש להישאר באשפוז מספר ימים (3-5 ימים בהתאם לצורך). הוצאת תפרים נעשית לאחר כשבוע. במידה וקיימים כאבים ניתן להקל עליהם ע"י משככי כאבים לפי הצורך.

עם החזרה הביתה יש לבצע את התרגילים באופן קבוע ולעקוב אחר כל ההנחיות של צוות הרפואי בנוגע לטיפול בחתך, לתזונה ולפעילות גופנית[4].

במידה ומופיעים כאבים שאינם חולפים למרות השימוש במשככי כאבים, או אם יש תופעות נוירולוגיות כגון אובדן תחושה או חולשה, עליית חום, קוצר נשימה, הפרשה מהפצע הניתוחי או דימום, יש לפנות מיידית לבדיקה רפואית.

מרבית האנשים מדווחים על שיפור ניכר בתפקוד לאחר ניתוח החלפת ברך. בשיפור זה ניתן להבחין בערך לאחר חודש. הכאבים אמורים לחלוף לחלוטין בתוך מספר שבועות.

ניידות מוקדמת - דריכה על הרגל כבר כיום לאחר הניתוח נחשבת כמשפרת פרוגנוזה, אולם יש להימנע מתנועות חדות, כיפוף או סיבוב של המפרק.

לאחר שלושה עד שישה שבועות מהניתוח בדרך כלל כבר ניתן לחדש את רוב הפעילויות היומיומיות, כגון קניות וניקיון בית. נהיגה אפשרית בערך לאחר כ-3 שבועות, וזאת במידה וניתן לכופף את הברך מספיק כדי לשבת במכונית, יש מספיק שליטה בשרירים כדי להפעיל את הבלמים והגז, ולא נוטלים תרופות נרקוטיות לכאבים[4].

לאחר ההתאוששות, ניתן לעסוק בפעילויות שונות בעלות אינטנסיביות נמוכה כגון הליכה, שחייה או רכיבה על אופניים. עם זאת, כדאי להימנע מפעילויות אינטנסיביות יותר כגון ריצה, טניס וספורט הכרוך במגע או בקפיצות[4].

סיכונים

סיכונים כלליים בניתוחים
 
  • זיהום בפצע הניתוח - לרוב שטחי ומטופל באופן מקומי, אולם לעיתים נדירות עלול להתפתח זיהום משמעותי יותר ברקמות התת-עוריות או במפרק עצמו, ולעיתים נדירות יהיה צורך בפתיחה מחדש של החתך לסילוק הפסולת החיידקית.
  • דימום - בעיקר באזור הניתוח כתוצאה מטראומה מקומית לרקמה, אולם לעיתים נדירות גם דימומים סיסטמיים המצריכים קבלת מנות דם. דימום יכול להתרחש מיד לאחר הניתוח, 24 שעות לאחר הניתוח ובמקרים נדירים מאוד לאחר שבועות או חודשים. במקרים בהם הדימום הוא רב יש צורך בניקוז הדימום.
  • צלקות - אופי החלמת הצלקת תלוי באיכות התפרים ובגנטיקה. אין דרך לצפות כיצד הצלקת תחלים לאחר הניתוח.
  • סיכוני ההרדמה - לרוב תופעות הקשורות לרגישות יתר לתרופות ההרדמה (תגובה אלרגית). לעיתים נדירות מאד תיתכן תגובה חמורה של ירידת לחץ דם (שוק אנאפילקטי).

סיכונים ספציפיים של ניתוח החלפת ברך
 
  • נזק עצבי - עלול להיגרם לעיתים נדירות בשל הקרבה הגדולה של המפרק לעצבים העוברים מחוט השדרה אל כף הרגל.
  • נזק לרצועות או לשרירים - בשל הסרת חלקים משמעותיים במפרק, לעיתים עלול להיגרם נזק לרקמות הרכות, כגון חתך או קרע בשריר או קרע של ליגמנט.
  • תסחיף שומני - כאשר חלק ממח העצם ניתק מהרקמה ומגיע דרך זרם הדם לכלי הדם הריאתיים וסותם אותם - יכול להתבטא במצוקה נשימתית לאחר ניתוח המצריכה בירור וטיפול מיידיים. נדיר.

תוצאות

במרבית המקרים, החלפת מפרק ברך מובילה להקלה בכאב, לשיפור בתנועתיות ולאיכות חיים טובה יותר. רוב החלפות הברך צפויות להיות יעילות במשך למעלה מ-15 שנים[4].

    רופאים בתחום

    קרדיולוגיה
    פרופ' עמירם ניר מנהל היחידה לקרדיולוגית ילדים ומומי לב במבוגר, המרכז הרפואי שערי צדק, ירושלים
    קראו עליי עוד
    פנימית
    ד"ר אבשלום (אבשי) ליבוביץ' מנהל מחלקה פנימית בתל השומר. רופא בכיר ביחידה ליתר לחץ דם
    קראו עליי עוד
    אוסטאופתיה
    ג'רמי לגרנז׳ אוסטאופת DO מטפל בשיטת האוסטאופתיה
    קראו עליי עוד

    המומחים של Infomed עונים על שאלות:

    מאמרים בנושא החלפת ברך

    טיפולים משלימים לבעיות אורתופדיות
    טיפולים משלימים לבעיות אורתופדיות
    מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד 25/12/2023

    יותר ויותר אנשים פונים לעולם הרפואה המשלימה כדי לטפל בבעיות אורתופדיות. איזה טיפולים משלימים מתאימים לבעיות שריר וש... לכתבה המלאה

    מומחים אוסטרליים: הומאופתיה לא עובדת
    מומחים אוסטרליים: הומאופתיה לא עובדת
    מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד 12/03/2015

    מחקר רחב היקף שערך משרד הבריאות האוסטרלי מצא כי אין כל הוכחה לכך שתרופות הומאופתיות עובדות. החוקרים: מצאנו שבמקרה ה... לכתבה המלאה

    שאלות מתוך פורום אורטופדיה כף רגל וקרסול

    בניהול ד"ר אייל הלר
    באנר הצטרפות

    רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

    שווה לך להצטרף!
    youtube ערוץ הוידאו של
    Infomed
    הפייסבוק
    שלנו
    instagram האינסטגרם
    שלנו