"ילדים אלרגיים חווים קושי בלתי רגיל באופן יומיומי"

א' מרעננה מספרת על ביתה בת התשע וחצי, הסובלת החל מגיל שנה וחצי מאלרגיה, דבר שהתגלה במקרה כאשר צרכה שוקולד עם ממרח אגוזים. במהלך השנים ובמסגרת בדיקות שערכו מידי חצי שנה, הלכה והצטמצמה רשימת האלרגנים מהם הייתה צריכה להיזהר ועדיין, ככל שהילדה גדלה ההתמודדות הפכה לקשה יותר. 

"אני מרגישה כי הילדה חווה קושי בלתי רגיל כתוצאה מהשלכות שהיא עושה על חיי היום יום שלה, ובכך מונעת מעצמה גישה לאירועים או מאכלים שאין בהם סיכון כלל. החשש לקבל תגובה אלרגית גורם לה להתייעץ איתי לפני כל ביקור אצל חברה או אירוע בו היא עומדת לבקר, כולל שליחת תמונות של כל מאכלים שהיא אמורה להכניס לפיה" מסבירה א' ומוסיפה: "הסביבה החברתית מגיבה באופן אמביוולנטי. מצד אחד קיימת מודעת לתופעה ולמה היא עלולה לגרום ויחד עם זאת, ישנם מקרים שבסביבה נמצאים מזונות המכילים רכיבים אלרגנים. אני מרגישה כי הילדים, הוריהם והצוות החינוכי מנסים להתחשב אך לא מודעים לגמרה לתופעה והשלכותיה". 

"האלרגיה היא למעשה תגובה של מערכת החיסון כנגד מגוון חומרים ורכיבים אותם היא מזהה כמזיקים, למרות שבפועל הם לא בהכרח מאיימים על הגוף. קבוצת החומרים הידועים כאלרגנים (הגורמים לאלרגיה) היא גדולה מאוד וכוללת בין השאר: אבקנים של פרחים ושאר צמחים, קרדית האבק, פרוות חתולים, ארס דבורים וצרעות, מזונות (למשל חלב, בוטנים, ביצים, דגים , פירות טרופיים) ותרופות שונות, מסבירה ד"ר רמית מעוז סגל רופאה בכירה ביחידה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית בבית חולים תל השומר וחברת וועד האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית ומוסיפה: " תגובה אלרגית יכולה להתבטא למעשה בכל מערכת בגוף שלנו ולגרום לתסמינים שונים: בעור- תפרחות שונות, אסטמה של העור, בעיניים- עקצוץ גרד וגודש , במערכת הנשימה- נזלת, אסטמה, שיעול כרוני ושאר מחלות ריאה כרוניות, מערכת העיכול- הקאה , שלשול, חוסר ספיגה, במערכת העצבים- ירידה בערנות ועד אובדן הכרה ועוד מגוון רחב של תסמינים." 

בעשור האחרון חלה עלייה דרמטית בשכיחות המחלות האלרגיות השונות בקרב מבוגרים וילדים, עד לכדי מצב של מגיפה ממנה סובלים כ- 30% מהאוכלוסייה. אחת התאוריות שמנסה להסביר את העלייה בשכיחות המחלות האלרגיות נקראת 'תיאורית ההיגיינה' שמשמעותה, חיים בתנאים סטריליים יתר על המידה, שבמהלכם מערכת החיסון למעשה לא באה במגע בצורה מספקת עם גורמים שונים שבסביבתנו הטבעית (כגון מזהמים שונים) ועקב כך, לא מצליחה לדגום את סביבתה ולפתח טולרנטיות כלפי גורמים שעלולים להתגלות כאלרגנים. זו אחת הסיבות המרכזיות לכך, שלאורך השנים קיימת עלייה מתמדת בכמות הילדים והמבוגרים הסובלים מאלרגיה על כל סוגיה.  

אחת התאוריות שמנסה להסביר את העלייה בשכיחות האלרגיות נקראת 'תיאורית ההיגיינה' 

התערבות מוקדמת יכולה למנוע אלרגיה עתידית למזון

אחת האלרגיות השכיחות, במיוחד בקרב ילדים היא האלרגיה למזון שהנה מחלה מסכנת חיים. בכל חשיפה של האדם האלרגי לאלרגן גורם התגובה, גם אם מדובר בחשיפה לכמות מזערית ממנו, עלולה להתרחש תגובה רב מערכתית ומהירה (תוך שניות מהחשיפה), ולכן ישנה משמעות אדירה לאבחון נכון ולטיפול. 

אלרגיה למזון יכולה להופיע בכל גיל אך לא תמיד מדובר בתופעה כרונית. למשל, כאשר מדובר ברגישות לחלבון החלב, ידוע כי בקרב של כ-80%  מהילדים האלרגיים יחול תהליך הדרגתי של החלמה עד גיל חמש. במקרים בהם לילד יש רקע אטופי נוסף כגון נזלת אלרגית (ALLERGIC RHINITIS)  , אסטמה של העור (ATOPIC DERMATITIS), ברונכיטיס כרונית ("אסטמת ילדות") או סיפור משפחתי של אטופיה (כלומר אחת מהמחלות הללו בקרב ההורים או האחים), הסיכוי להחלמה מהאלרגיה למזון הוא נמוך יותר יחד עם זאת, כל מקרה הוא לגופו ולכן חשוב לאבחן במדויק את הבעיה. 

ד"ר מעוז-סגל מסבירה כי ישנם סוגי מזונות שכיחים יותר בגרימת תגובה אלרגית בקרב ילדים כגון: חלב, ביצים, שומשום, בוטנים ואגוזים ומדגישה את החשיבות באבחון על ידי מומחה לאלרגיה, בכל מקרה כזה בו עולה חשש לתגובה אלרגית למזון. אבחון מאוחר בקרב ילדים, עלול להיות בעל השלכות לא נעימות. סיפור קלאסי הוא תינוק שבגיל מספר שבועות או ימים סובל משלשול או כאבי בטן לאחר אכילה, הוריו פונים לרופא הילדים שמעלה חשד, ובצדק, כי מדובר באלרגיה לפורמולה החלבית וממליץ להורים להפסיק את צריכתה. בנקודה קריטית זו על ההורים לפנות לאלרגולוג כדי לאפשר אבחון נכון, האם מדובר באלרגיה "אמיתית" וזאת באמצעות הסיפור הקליני, ביצוע תבחיני עור לחלב (או כל מזון אחר החשוד כגורם לאלרגיה) ועוד. במידה ונראה כי אין מדובר בתגובה אלרגית, חשוב לחשוף (בתנאים מבוקרים כמובן ובפיקוח של האלרגולוג שיודע להגיב ולטפל) את התינוק מהר ככל האפשר לחלבון החלב. כיום ישנה הבנה כי מניעה ארוכת טווח מחלב מעלה את הסיכוי לפתח אלרגיה אמיתית לחלב. 

כאשר מאובחנת אלרגיה מסוג זה, חשוב להדריך את המטופל ובני משפחתו למניעה מוחלטת מהמזון הגורם האלרגיה ולמזונות שונים, בעלי רגישות צולבת עם אותו מאכל. יש הכרח כי המטופל ובני משפחתו, יקבלו הדרכה מעשית במרפאת האלרגיה, על אופן השימוש במזרק אפיפן, אותו חייב המטופל לשאת בצמוד אליו ובכל רגע, שיכול להציל את חייו ברגע האמת.

יצירת מודעות בקרב מערכת החינוך, ברמה הארצית, קהילתית וחברתית

חשוב להבין את רמת המתח הגבוהה של ההורים השולחים ילד הלוקה באלרגיה למזון לגן או  לבית הספר וכמובן את החשש המלווה באופן מתמיד את הילד עצמו, להיחשף למזונות חדשים. לתופעה זו גם השלכות חברתיות משמעותיות, כאשר מצד אחד יש להימנע מהפיכת הילד האלרגי לחריג  ויחד עם זאת, לספק לו סביב בטוחה ככל שניתן. 

ד"ר מעוז-סגל מסבירה כי "חשוב לומר שלא ניתן ליצור סביבה סטרילית לחלוטין במוסד הלימודי אך יש לעשות את המקסימום האפשרי". במקרים בהם יש ילד אלרגי בכיתה, חשוב ליצור מודעות של חברי הכיתה, הוריהם וצוות המורים לגבי סוג המזון שאסור לילד להיחשף אליו, מה עלולים להיות התסמינים של תגובה אלרגית וכיצד ניתן לטפל, במידה והילד במצוקה. ניתן גם להגדיל את המודעות של מערכת החינוך לבעיית האלרגיה למזון באמצעות שילוט מתאים בבית הספר או חלוקת עלונים, עם הכוונה  כיצד לטפל באלרגיה למזון. פתרון אפשרי נוסף הוא תחימת אזורים נטולי אלרגיה במוסד החינוכי, כדוגמת פינה מסוימת בבית הספר בה יוכל הילד האלרגי לאכול בביטחון. חברי האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית קוראים בשנים האחרונות למינוי של נאמני בריאות במוסדות החינוכיים (בתי ספר וגני ילדים) שיעברו הדרכה מתאימה ויהיו אמונים, על הגברת המודעות בקרב הצוות החינוכי, כולל הענקת טיפול ומתן מענה מהיר להצלת חיים במקרים של חשיפה בשוגג.  

קראו עוד: האף לא מפסיק לטפטף? הכל על נזלת אלרגית 

א' מוסיפה לכך וטוענת כי כצעד ראשון חשוב להעלות את המודעות ברמה הארצית, בקרב אנשי חינוך ובסביבת הילדים והוריהם: "נראה לי הכרחי לשלב הדרכה המתייחסת לטיפול בילדים אלרגיים כחלק מקורס עזרה ראשונה וברמה הבית ספרית, להגביל הכנסת מוצרים שעלולים להיחשב כאלרגניים, כפי שעושים בבתי ספר רבים בחו"ל." 

"בניגוד לילד בעל מוגבלות פיזית, אלרגיה הינה תופעה שלא תמיד באה לידי ביטוי מבחינת הסממנים החיצוניים שלה. חשוב להתייחס לילד בצורה שוויונית ויחד עם זאת להכיר במוגבלות שלו, לעזור לו לקיים חיים נאותים בסביבה מוגנת ולדעת להגיש טיפול נכון, במידת הצורך". מסכמת א'.  

לגזור ולשמור: 4  טיפים שיעזרו לכם להתמודד עם האלרגיה של ילדכם

1. הקפידו להחזיק בביתכם ואף לצייד את ילדכם ב'פנסטיל' - טיפות המשמשות כעזרה ראשונה ברגע בו מתחיל התקף, עד שיגיע המזרק. 

2. הכירו ולמדו על הנושא ככל שניתן, כולל האמצעים לטיפול ועל השימוש הנכון במזרק. 

3. היו ערניים גם לסביבתו של הילד, נסו לעורר מודעות בקרב ההורים והילדים באמצעים שונים כגון הצגת מצגת המתארת את סיורו של    הילד ואת כל המידע הרלוונטי על האלרגיה. 

4. במידת הצורך בקשו ליווי פסיכולוגי לילד או לכל בני הבית, המתמודדים עם קושי הנובע מהתמודדות של הילד ומשפחתו.