האף לא מפסיק לטפטף? הכל על נזלת אלרגית

נזלת אלרגית גורמת לסבל לכ-30 אחוז מהאוכלוסייה הכללית. אמנם רוב האנשים תופסים אותה כבעיה קטנה, אך היא מלווה בשלל תסמינים ומורידה את איכות החיים של החולה. מה אתם צריכים לדעת כדי לגרום לאף להפסיק לטפטף? המדריך השלם:

מהי נזלת אלרגית?

נזלת אלרגית (Allergic rhinitis) היא הפרשה כרונית של נזלת כתגובה דלקתית למגע עם אלרגנים נשאפים כגון הייצור המיקרוסקופי הקרוי קרדית אבק הבית, אבקנים של עשבים ושל פריחת עצים שונים (כדוגמת עצי הפקאן, הזית והברוש), עובשים, פרוות בעלי חיים ועוד. לעתים קרובות מתפספסת האבחנה של הנזלת האלרגית והחולים בנזלת הכרונית אינם זוכים בטיפול מתאים או מגיעים למצבים של התמכרות לטיפות אף ואפילו מגיעים לניתוחים מיותרים, ולכן יש חשיבות רבה לביקור אצל רופא מומחה לאלרגיה. 

מהם התסמינים של נזלת אלרגית?

התסמינים של הנזלת האלרגית גורמים לפגיעה משמעותית באיכות בחיים והינם, פרט לנזלת שהיא בדרך כלל שקופה ומימית, גם התעטשויות רצופות, גרד בריריות האף והעיניים, אדמומיות בעיניים, דמעת, לעתים גם קוצר נשימה עד לכדי התקף אסטמה של ממש. במקרים קשים עלולים להופיע גם שינויים כרוניים במבנה הפנים והעור כגון: הילה חיוורת סביב העיניים, סימני גירוי אפי, שנותרים בשל גרד חוזר ונשנה של המקום המטריד. 

אצל אנשים מסוימים האלרגיה מתבטאת לאו דווקא בנזלת דולפת, אלא באטימות של האף ("אף סתום"). נזלת אלרגית עלולה לגרום לתחלואה נלווית, למשל, כאבי ראש כרוניים (לעתים קרובות על רקע סינוסיטיס כרונית), פגיעה בריכוז ובערנות בקרב ילדים ומבוגרים, פגיעה בחוש הריח (לעתים עד תתרנות ממש) ואף להפרעות שינה.

האם ישנן עונות שבהן היא שכיחה יותר? אם כן, מדוע?

יש הסובלים מנזלת אלרגית עונתית קרי, קדחת השחת, ויש הסובלים מנזלת כל עונות השנה, קרי נזלת אלרגית פרינאלית. קדחת השחת מתרחשת לרוב בחילופי עונות והיא שכיחה מאוד באביב ובסתיו. היא נגרמת, מטבע הדברים, כתוצאה מחשיפה לאלרגנים שמצויים בעונות הללו, כגון אבקנים של פריחת עץ הזית, עץ הפקאן ועוד. אך כמובן שיש נזלת אלרגית עונתית שמופיעה גם בעונת החורף, כגון אנשים הרגישים לאלרגן של פריחת עץ הברוש (ינואר- פברואר) ואלרגנים דומים נוספים.  

מי נמצא בסיכון גבוה יותר לסבול מנזלת אלרגית?

מי שנמצא בסיכון לחלות בנזלת אלרגית הוא זה שיש לו סיפור משפחתי אטופי. כלומר, חברי משפחה נוספים סובלים ממחלות אלרגיות. לעתים קרובות הסיפור המשפחתי אינו זהה, ובקרב בני אותה המשפחה האלרגיה מופיעה בצורות שונות: נזלת, אסטמה, תפרחות, דלקות עיניים על רקע אלרגי ועוד. 

כיצד מאבחנים נזלת אלרגית? 

במרפאת האלרגיה מבצעים תבחיני עור שנקראים "תבחיני שריטה" (SKIN PRIK TESTS): מטפטפים על זרועו של המטופל אלרגנים שונים ולאחר מכן מבצעים שריטה קטנה במרכז הטיפה. התוצאות נקראות לאחר כרבע שעה. במידה וקיימת רגישות, מתקבלת תגובה עורית של נפיחות מקומית ואדמומיות בעור סביב האלרגן שנבדק. במידה ויש גם תסמינים נשימתיים (תלונות על קוצר נשימה) יש לבצע גם בירור ריאתי באמצעות תפקודי ריאות. 

במקרים אחרים בהם החולה סובל מתסמיני אלרגיה בעיניים כגרד ואדמומיות, הוא יתבקש להשלים גם בדיקה של רופא עיניים. במרפאת האלרגיה מבוצעים גם תבחיני עור שונים למזון, תבחיני מטלית לבירור של תפרחות שונות, בירור של רגישות לתרופות ועוד. 

כיצד ניתן לטפל בנזלת אלרגית ?

על מנת לטפל בנזלת אלרגית, בראש ובראשונה יש לאבחן אותה. האבחון של נזלת אלרגית מתחיל בסיפור הקליני של המטופל: מאילו תסמינים הוא סובל ומתי, האם יש שינוי בתסמינים כאשר הוא שוהה מחוץ לבית ושאלות נוספות שיישאלו על ידי הרופא המומחה למחלות אלרגיות. בנוסף, חשוב לדעת האם קיים סיפור משפחתי אטופי, קרי, האם בני משפחה נוספים סובלים ממחלה אלרגית. 

הטיפול בנזלת אלרגית מתבצע בשלושה צעדים: הצעד הראשון הינו הפחתת החשיפה לאלרגן שגורם לבעיה. לא תמיד ניתן לבצע זאת כאשר מדובר באלרגן שהוא מחוץ לבית (outdoor).  עיקר ההמלצות הללו מיושמות כאשר יש רגישות לקרדית אבק הבית (שהנו אלרגן indoor). הצעד השני הינו טיפול תרופתי, שרוב המטופלים יזדקקו לו. הטיפול התרופתי מבוסס על ספרי לאף ועל כדורים אנטיהיסטמינים (לרוב מדור שני, שבניגוד לאלו מהדור הראשון, אינן גורמות לישנוניות). לעתים הטיפול כולל גם טיפות עיניים אנטיהיסטימיניות, טיפול תסמיני שניתן לאנשים בעלי דרגה קלה עד בינונית של אלרגיה

קראו עוד: טיפול באלרגיה: מתרופות ועד חיסון - כל האפשרויות שעומדות בפניכם

האם ישנו חיסון כנגד נזלת אלרגית?

לאנשים הסובלים מתסמינים בדרגה בינונית - קשה, וגם לאלו שאינם מעוניינים בנטילה יומיומית של תרופות אנטיהיסטמיניות, מומלץ מאד לשקול טיפול באמצעות חיסונים – אימונותרפיה.  טיפול זה יעיל מאוד לטווח הארוך. הטיפול מתבצע באמצעות זריקות שמכילות את האלרגנים (גורמי התסמינים) במינונים הולכים ועולים על מנת ללמד את מערכת החיסון להפחית מעוצמת התגובה האלרגית. הטיפול ניתן בתדירות של אחת לשבוע בשלבי הבנייה, ולאחר הגעה למינון אחזקה (לרוב מתרחש לאחר 3-4 חודשים של טיפול שבועי) עוברים לתדירות של אחת לארבעה שבועות. 

קראו עוד: לא רק בזריקות: כל מה שצריך לדעת על חיסון נגד אלרגיה

התהליך הוא ארוך טווח ומצריך מהמטופל להקפיד על ביקורים תכופים במרפאת האלרגיה. עם זאת, הוא יעיל ביותר, כך שבסופו של דבר המטופל אינו סובל מתסמיני האלרגיה. חשוב לדעת כי את הטיפול בחיסונים ניתן לבצע אך ורק מגיל שש והלאה. בילדים קטנים יותר לרוב מטפלים באמצעות טיפול שמרני (תרופות אנטיהיסטמיניות בסירופ או כדורים ותרסיסים לאף). בשנתיים האחרונות קיימת גם שיטות חיסון נוספות ולא באמצעות זריקות אלא באמצעות ספרי לחלל הפה או בטבליות, שבישראל טרם נכנסו לסל התרופות.

ד"ר רמית מעוז סגל היא מומחית לרפואה פנימית ולאלרגיה ואימונולוגיה קלינית, רופאה בכירה במרפאה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית ולאנגיואדמה בבית חולים תל השומר. בנוסף מנהלת קליניקה פרטית לאלרגיה בכפר סבא, וחברת האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית (IAACI).