דלקת בדרכי השתן: כל הגורמים - ודרכי הטיפול

מערכת השתן משמשת לוויסות וטיהור הדם ולפינוי פסולת מהגוף באמצעות השתן. היא מורכבת ממספר איברים שונים, אשר לוקחים חלק בתהליך ייצור ופליטת השתן מהגוף. כשמדברים על זיהום בדרכי השתן (Urinary tract infection- UTI) הכוונה לזיהום המערב את הכליה או שלפוחית השתן. מה תפקידיהם של כל אחד מאיברי המערכת, אילו סימנים מיוחדים עלולים להעיד על זיהום בדרכי השתן וכיצד מטפלים? כתבה ראשונה בסדרה. 

כשאנו מתייחסים ל"דרכי השתן" הכוונה לכלל האברים המעורבים בהעברת השתן, מיצורו ועד ליציאתו מהגוף: 

• שתי הכליות - המסננות את הדם ליצירת והוצאת השתן

• שני השופכנים (Ureters) - הצינורות המעבירים את השתן מהכליות אל שלפוחית השתן

• שלפוחית השתן - בה השתן מאוכסן עד להוצאתו מהגוף

• השופכה (Urethra) - הצינור המוציא את השתן משלפוחית השתן אל מחוץ לגוף

מהם הגורמים לזיהום בדרכי השתן?

זיהום בדרכי השתן (Urinary tract infection- UTI) הוא זיהום המערב את הכליה או שלפוחית השתן. רוב המזהמים הם חיידקי מערכת העיכול, ובראשם חיידק ה- E-coli שאחראי על מעל 70%  מזיהומי דרכי השתן. כאשר חיידק נכנס דרך השופכה לשלפוחית השתן ומתרבה נגרם זיהום בשלפוחית השתן (Cystitis), הנקרא זיהום דרכי השתן התחתונות. במקרים המורכבים יותר, חיידקים עולים מעלה מהשלפוחית וגורמים לזיהום בכליה (Pyelonephritis), הנקרא זיהום דרכי השתן העליונות. אצל גברים, זיהום בשלפוחית השתן יכול לערב גם את הערמונית.

זיהומים בדרכי השתן שכיחים יותר בנשים מגברים, "זאת בשל השופכה הקצרה יותר בנשים והקרבה הגדולה יותר לפי הטבעת", מסביר ד״ר גיא רופא, מומחה במיילדות וגינקולוגיה, מנהל מרכז בריאות האישה בבית חולים ליס ליולדות ונשים, מרכז רפואי תל אביב ע״ש סוראסקי (איכילוב).

בין גורמי הסיכון להתפתחות הזיהום נמנים, קיום יחסי מין בתדירות גבוהה או עם פרטנרים מרובים, סוכרת, שימוש בקוטלי זרע כאמצעי מניעה, נשים בגיל המנופאוזה וקיום אבנים בכליות.  גברים וילדים אשר עברו ברית מילה מצויים בסיכון מופחת לזיהומים בדרכי השתן.

מהם הסימנים והתסמינים שמעידים על זיהום בדרכי השתן?

נזכיר כי סימן (Sign) זהו ממצא אובייקטיבי שניתן לראות בבדיקה הגופנית ואילו תסמין (Symptom) זהו תלונתו הסובייקטיבית של החולה.

זיהום בשלפוחית השתן:

o כאב או צריבה בזמן הטלת שתן

o תכיפות- הצורך במתן שתן לעיתים תכופות

o דחיפות- הצורך במתן שתן בפתאומיות ובלחץ

o דם בשתן

o כאב בטן תחתונה

זיהום בכליה: כל הסימנים והתסמינים שפורטו לעיל ובנוסף

o חום

o כאב מותניים או גב

o בחילות או הקאות

כאב וצריבה, דחיפות בזמן מתן שתן ואף הופעת דם בשתן עשויים להעיד על זיהום בשלפוחית השתן 

כיצד מאבחנים?

במצב בו מופעים תסמינים המעידים על זיהום בשלפוחית השתן, יש לפנות לגורם רפואי. ברוב המקרים ניתן להתחיל טיפול בו בהתבסס על תיאור התסמינים הקליניים ובדיקת סטיק שתן בלבד. כשיש זיהום בדרכי השתן, ניתן לראות בסטיק נוכחות תאי דם לבנים, תאי דם אדומים וניטריטים בשתן. מעבר לבדיקות אלו, ניתן לבצע תרבית שתן על מנת לנסות ולאתר את החיידק הגורם לזיהום, "לתרבית השתן חשיבות רבה כדי לוודא שאכן הטיפול תואם לסוג ולרגישות החיידק", מציין ד"ר רופא ומוסיף: "יש לזכור שתשובת תרבית שתן מגיעה לאחר שלושה ימים, זה הזמן שלוקח לחיידקים להתרבות ולאפיין אותם"

חשוב להדגיש כי אם אתם חושדים כי אתם סובלים מזיהום בכליות, לפי הסימנים והתסמינים, יש לפנות לגורם רפואי בהקדם האפשרי. עיכוב בטיפול בזיהום כלייתי יכול לגרום לסיבוכים קשים עד כדי נזק קבוע לכליות.

מהן דרכי הטיפול?

לרוב, הטיפול הינו אנטיביוטי, בכדורים למשך 3-7 ימים. לטיפול בזיהום פשוט ניתן להשתמש ב- nitrofurantoin (בארץ נמכר תחת השמות המסחריים מאקרודנטין או אובמין) או Trimethoprim /sulfamethoxazole (אשר נמכר תחת השם המסחרי רספרים), ישנן כמובן אופציות נוספות אך אלו בשימוש הנרחב ביותר.

בדרך כלל תוך יום ישנה הטבה בסימנים והתסמינים אך יש להמשיך ולסיים את הטיפול האנטיביוטי על מנת למנוע התפרצות חדשה של החיידק. אם לאחר השלמת הטיפול כל הסימנים והתסמינים חלפו, אין צורך בביצוע בדיקות חוזרות. לעומת זאת, אם לאחר 2-3 ימי טיפול אין הטבה כלל, יש לחזור לרופא המטפל. 

"ישנו טיפול חדש לזיהומים בדרכי השתן בנשים שהינו טיפול במתן חד פעמי – Fosfomycin (בארץ נמכר תחת השם המסחרי מונורול). טיפול זה ניתן לנשים בלבד כיוון שזיהום בדרכי השתן בגברים מצריך לרוב טיפול שונה", מוסיף ד"ר רופא.

כשמדובר בזיהום כלייתי או זיהום בגברים המערב את הפרוסטטה, יש צורך בקבלת אנטיביוטיקה לזמן ממושך יותר ולעיתים אף יש צורך במתן תוך ורידי. 

אם יש צורך, ניתן להשתמש בתרופות המקלות על תחושת הצריבה, כגון- Phenazopyridine (בארץ נמכר תחת השם המסחרי סדורל). תרופות אלו מטפלות רק בסימפטום ולא מטפלות בזיהום ולכן אינן מחליפות טיפול אנטיביוטי. חשוב לדעת שצבע השתן יכול להשתנות לכתום או אדום בזמן השימוש בתרופות אלו. אין לקחת תרופות אלו למשך יותר מ-48 שעות.

זיהום בדרכי השתן שכיח מאוד ולרוב פשוט לאבחנה. חשוב להשלים את הטיפול האנטיביוטי על מנת להקטין הסיכוי לחזרת הזיהום ויש להיות עירניים לסימנים היכולים להעיד על מחלה חמורה יותר.