מאריכה ומשפרת את איכות החיים: הכל על השתלת כליה

שכיחותה של מחלת הכליות הכרונית גדלה בצורה משמעותית בשנים האחרונות. מחלה זו שקטה בשלביה הראשונים, ובמהלכם היא נטולת תסמינים. 

כפי שניתן להסיק משמה, מחלת הכליות הכרונית, נמשכת לכל החיים, ובמהלכה תפקוד הכליות נפגע בהדרגה. לכליות תפקיד חשוב ביותר: הן אחראיות למשק המלחים והמים, מאזן בסיס-חומצה, סינון רעלים והפרשתם מהגוף, ויסות לחץ הדם, ויסות ייצור כדוריות דם אדומות וייצור ויטמין D פעיל. עם התפתחות המחלה, הכוללת חמישה שלבי חומרה, תפקידים אלה מתבצעים ביעילות פחותה בשל שחיקת הכליות, ולבסוף בשלב הרביעי והחמישי של המחלה, הרעלים, שנותרים בגוף ולא מתפנים על ידי הכליות, מתחילים להזיק לו. מצב זה, מחייב טיפול יעיל, הכולל טיפול תרופתי, המאט את קצב הדרדרות התפקוד הכלייתי ומפחית את חומרתן של המחלות הנלוות למחלת כליות כרונית: סוכרת, יתר לחץ דם, ומחלות לב וכלי דם. בשלב מסוים יש צורך בטיפול חליפי על ידי דיאליזה או השתלת כליה.

מהי השתלת כליה?

משנת 1954 החלו לטפל בחולים הסובלים ממחלת כליות סופנית באמצעות השתלת כליה. מאז ועד היום השתכללו שיטות השתלת הכליה, והיא הפכה להליך נפוץ למדי בארץ ובעולם. במסגרת הניתוח להשתלת כליה,  מושתלת בגופו של המנותח כליה תקינה, הממוקמת לצד כליותיו הבלתי תקינות. מאחר שהגוף יכול להסתפק בכליה אחת מתפקדת, מספיקה השתלה של כליה אחת, אשר, לרוב, ממוקמת בבטן באזור האגן הקטן. את עורק וריד הכליה המושתלת מחברים לעורק ולווריד ראשיים בחלל הבטן ואת השופכן לשלפוחית  השתן. 

חולי כליות שמחלתם חמורה בדרגה 5 של מחלת כליה כרונית צריכים טיפול חליפי לכליות שתפקודן נפגע, באמצעות השתלת כליה או דיאליזה. דיאליזה יכולה להתבצע במספר שיטות, והיא מבצעת את רוב תפקידי הכליות שכשלו. בהשתלת כליה, הכליה המושתלת מבצעת את התפקידים אלו. ככלל, השתלת כליה נחשבת כטיפול עדיף בהשוואה לטיפולי הדיאליזה. היא מאריכה את תוחלת החיים של אלה שעברו השתלה ומספקת להם איכות חיים טובה יותר באופן משמעותי. לאחר השתלת הכליות, על המטופל שעבר השתלה ליטול תרופות באופן קבוע. בכל הנוגע למטופלי דיאליזה, עליהם לבצע טיפולים באופן עקבי, בין אם המודיאליזה מספר פעמים בשבוע או דיאליזה צפקית מספר פעמים ביום. 

השתלת כליה נחשבת לבחירת הטיפול העדיפה בחולי כליות כרוניים, בהשוואה לטיפולי הדיאליזה השונים

כיצד מתבצע הליך ההשתלה?

תרומת הכליה להשתלה ניתנת מן החי או מן המת. השתלה מן המת יכולה להתבצע בארץ רק לחולים שמבצעים דיאליזה ונמצאים ברשימת המתנה להשתלה. השתלה מן החי מתבצעת מתורם חי ויכולה להתבצע עוד בטרם החל החולה טיפול בדיאליזה. ההשתלה מן החי מביאה להצלחה גדולה יותר בתוצאות מאשר השתלה מן המת. לצורך השתלה נדרש סוג דם מתאים, אם כי כיום אפשר לבצע השתלה גם בין סוגי דם שונים לאחר טיפול מתאים.

קראו עוד: דיאליזה מתי יש צורך ומהם הסוגים הקיימים

הכליה של התורם החי מוצאת בלפרוסקופיה ומושתלת בגופו של המטופל הסובל ממחלת הכליות. ההחלמה של התורם קצרה והוא משתחרר מבית החולים תוך מספר ימים. החלמת מקבל הכליה ארוכה יותר, כיון שהוא צריך לקבל תרופות המדכאות את מערכת החיסון שלו, על מנת שזו לא תזהה את הכליה כגורם זר שחדר לגוף ותתקוף אותה כאילו הייתה אויב. חלק מהתרופות יהוו טיפול כרוני לכל החיים על מנת למנוע דחיית הכליה המושתלת.

מהם הסיכונים הכרוכים בהשתלת כליה?

ברוב המקרים הכליה הנתרמת נקלטת, ומושתלי הכליה נהנים מאיכות חיים גבוהה ותוחלת חיים ארוכה. למרבה הצער, ישנם מקרים בהם הכליה לא נקלטת, והגוף דוחה אותה מספר ימים, חודשים ואף שנים לאחר ההשתלה. לצד סיכון בולט זה, ישנם סיכונים נוספים לניתוח השתלת כליה: סיכונים הכרוכים בהרדמה, סיכונים הקשורים בהיחלשות המערכת החיסונית וסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה עקב הניתוח בקרב חולי כליות עם מחלות נלוות. רבים מחולי הכליות הם מבוגרים או כאלה הסובלים מיתר לחץ דם, מחלות לב וסיכון לשבץ מוחי. רבים מהם, הנמצאים במצב בריאותי רעוע, לא יוכלו לעמוד בניתוח ובתהליכים הכרוכים בו. לכן, השתלת כליה הינה פתרון המתאים רק לחולי כליה, שנבדקו ונמצאו מסוגלים לעבור את הניתוח. השתלה שנכשלת תגרור המשך שימוש בדיאליזה עד להשתלה נוספת. כך, ברורה חשיבותה של תרומות הכליות כאקט מציל חיים עבור חולים רבים.