מפתיע: הצורה בה אתם מגיבים למצבי לחץ משפיעה על בריאות המוח

לחץ הוא חלק אינטגרלי משגרת היום-יום שלנו: בין אם מייל בעבודה שגורם לדפיקות לב מואצות, מריבה עם בן הזוג שמובילה לכעס, ואפילו המתנה ארוכה מדי בתור לסופר אשר גורמת לתסכול רב, פעילויות שגרתיות רבות עלולות להוביל לסטרס. למרות שהתחושה השלילית רווחת יחסית, לחץ כרוני מתמשך מוביל למגוון רחב של תמורות בריאותיות שליליות, מסוכרת, מחלות לב ובעיות בתפקוד המיני, ועד להתפתחות הפרעות נפשיות שונות, כמו דיכאון, שחיקה מנטלית, הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) ואפילו סכיזופרניה.

התמקדות באופן בו לחץ משפיע על המוח היא נחלתם של חוקרים רבים, ומחקרים שונים מצאו כי רמות גבוהות של קורטיזול (הנקרא גם הורמון הלחץ ומופרש על ידי בלוטות יותרת הכליה במצבי דחק) עלולות לפגום בזיכרון. 

אך למעשה האופן בו לחצים מינוריים ויומיומיים משפיעים על הזדקנות המוח נותר מעורפל ולא ברור. מחקר חדש שהובל על ידי חוקרים מאוניברסיטת המדינה באורגון, מציע כי לא המצבים המלחיצים עצמם, אלא התגובה להם, היא זו שעלולה לפגוע בבריאות המוח. בייחוד התגובה לאירועים יומיומיים מלחיצים, כמו תנועה כבדה. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת של ה- American Psychosomatic Society.

קראו עוד: מה סטרס עושה למוח שלנו?

על הקשר שבין לחץ לבריאות הקוגניטיבית

חלק מההערכות כללו בחינות שבמהלכן נתבקשו הנבדקים לשנן שתי סדרות של מספרים ולאחר מכן לאמוד את ההבדלים בניהן (האם מספרים מסוימים הופיעו בשתי הקבוצות, האם המספרים היו מסודרים באותו הסדר ועוד). מחקרים קודמים הראו שהביצועים במבחנים אלה מהווים אינדיקטור לחוסר עקביות בזמן התגובה - סמן לעיבוד קוגניטיבי לקוי ובריאות מוחית ירודה.מעבר למגוון הבחינות אותן עברו הנבדקים, החוקרים ביקשו מהמשתתפים גם לדבר על אירועי הלחץ היומיומיים אותם הם חווים. 

התגובה לאירועי הלחץ היומיומיים אופיינה בעזרת שימוש במגוון תיאורים שכללו רגשות חיוביים ושליליים, מדד אינטנסיביות של תגובת הלחץ ותיאור הסימפטומים הפיזיים אותם חוו המשתתפים במקרי הדחק. 

המחקר מצא כי נבדקים המגיבים בצורה הגרועה ביותר ללחצים יומיומיים הראו תוצאות המצביעות על בריאות מוחית ירודה 

התגובה ללחץ משפיעה על תפקוד המוח

המחקר מצא כי הנבדקים המגיבים בצורה הגרועה ביותר למצבי לחץ יומיומיים, מפגינים רגשות שליליים ותגובות לחץ אינטנסיביות יותר,הראו את חוסר עקביות משמעותית יותר בזמן התגובה במהלך המבדקים, תוצאה המצביעה על בריאות מוחית ירודה. 

החוקרים חשפו גם הבדל גדול בין נבדקים בגילאים שונים: משתתפי המחקר המבוגרים יותר בני שבעים ומעלה, הושפעו במידה ניכרת מתגובת הלחץ. רוצה לומר, בקרב הנבדקים המבוגרים יותר הייתה קיימת קורלציה בין תגובה קיצונית ללחץ לבין הביצועים הקוגניטיביים הירודים ביותר.

בניגוד לכך, בקרב משתתפי המחקר הצעירים יותר, לחץ מוגבר הביא לשיפור בבריאות הקוגניטיבית. על פי החוקרים ההסבר לממצא זה עשוי להיות שמושאי המחקר בני השישים מקיימים אורח חיים פעיל יותר, הכולל מעורבות מקצועית וחברתית, אשר מאפשר להם לשמור על המיקוד הקוגניטיבי. 

 למרות שאנחנו לא יכולים להיפטר מכל סיטואציה מלחיצה, חשוב להבין מהן הדרכים שימתנו את התגובה למצבי הסטרס ויהוו עם ההתבגרות גם כלי מכריע בשמירה על הבריאות הקוגניטיבית.  עם העלייה בתוחלת החיים, ובהתאמה גם העלייה בשכיחותן של מחלות נוירולוגיות שונות, כמו דמנציה ואלצהיימר, מציאת דרכים למניעת פגיעה בבריאות הקוגניטיבית היא קריטית ועשויה אף לתרום לאיכות החיים בגיל המבוגר.