טיפול הורמונלי בגיל המעבר: משפר את התסמינים ואת איכות החיים

הביציות הן תא הרביה הנקבי, הן מתפתחות בשחלה ומאוחסנות בה בתוך מבנה הנקרא זקיק ומוקפות בשכבת תאים בעלי פוטנציאל הפרשת הורמונים.

הביציות מתפתחות בגוף העובר עוד בזמן ההריון כאשר במועד הלידה בשחלות כמליון ביציות כאשר בהופעת הווסת הראשון נותרות כארבע מאות אלף ביציות ומשם תהליך העלמות הביציות הינו מתמשך עד לפחות מאלף בהגיע אישה לגיל המעבר- הגיל בו חדלה הפרשת אסטרוגן מן השחלות.

בגיל ההתבגרות מופרשים מן המוח מספר הורמונים המעוררים את השחלה אשר היתה לא פעילה בגיל הילדות , גורמים להבשלת ביציות ולהפרשה סדירה של הורמוני המין הנקביים- האסטרוגן והפרוגסטרון. האסטרוגן  מביא לשינוי במבנה הגוף הנשי הופעת שיעור הורמונלי, התפתחות השדיים  וכן לתופעת הביוץ.

קראו עוד: סובלת מהשמנת יתר? זה עלול לפגוע בסיכויים שלך להכנס להריון

תהליך הביוץ הינו האירוע בו הביצית יוצאת מן השחלה תחת גירוי אסטרוגן ובמקביל רירית הרחם גדלה וצומחת במטרה לקלוט את העובר, בעת הביוץ מופרש גם הורמון הפרוגסטרון המסייע אף הוא בהכנת רירית הרחם לקליטת העובר כאשר היה ואין הריון תנשור הרירית וזוהי למעשה הווסת.

בגיל ההתבגרות מופרשים מן המוח מספר הורמונים המעוררים את השחלה, גורמים להבשלת ביציות ולהפרשה סדירה של הורמוני המין הנקביים- האסטרוגן והפרוגסטרון.

אם כך, הווסת הינו התהליך הפזיולוגי המלווה את האישה משך כל שנות הפריון, צמיחת רירית הרחם, הכנת רירית הרחם להריון, ביוץ ולאחריו הפרשת פרוגסטרון חוזר חלילה. גיל המעבר, המועד בו לא נותרות ביציות בשחלות, מתרחש בד"כ בגיל ממוצע של כ- 52.

מבחינה פזיולוגית גיל המעבר הוא המועד בו רמות הורמון האסטרוגן הולכות ופוחתות והביטוי הראשון לכך יהיה במחזורי ווסת בלתי סדירים ולבסוף העלמותם המוחלטת.

זו גם התקופה בה חלק מהנשים תתחלנה לחוש בגלי חום, הזעות לילה, הפרעות בשינה ולעתים אי שקט כאשר גלי החום עשויים להיות מטרידים ומביכים.

בגיל המעבר יתחילו נשים רבות לחוש בגלי חום, הזעות לילה, הפרעות בשינה ועוד

במקביל לגיל החום מתרחשים גם תהליכים אחרים כמו סימני יובש נרתיקי, בריחת הסידן בעצמות (אוסטאופורזיס), ירידה בחשק המיני  והעליה בתחלואת לב בדומה לאחוזי התחלואה בגברים.היובש הנרתיקי נובע מהדקקות רירית הנרתיק, מצב המביא לעליה ניכרת בזיהומים בדרכי השתן.

מהן דרכי הטיפול בתופעות אלו?

עקרונות הטיפול הינם כאלה המחזירים למטופלת את ההורמונים להם היא נדרשת, תוך כדי הקפדה על צמצום ומניעת מחלות ותופעות לוואי אשר עשויות להופיע מעצם הטיפול.

כאמור, בפסיולוגיה הרגילה של שנות הפריון מתנהלים מחזורים בהם שני ההורמנים (אסטרוגן ופרוגסטרון) הינם השחקנים המרכזיים, בגיל המעבר ההורמון היחיד הנדרש ע"מ למנוע את תסמיני ונזקי גיל המעבר הינו האסטרוגן.

ואכן בעבר הרחוק, בשנות ה-70 המאוחרות, נהגו לרשום אסטרוגן בלבד. התסמינים אכן חלפו והיעדים הושגו אולם למרבה האימה נצפתה עליה בולטת בשכיחות סרטן רירית הרחם.עובדה זו הביאה למסקנה כי חובה לשלב את הורמון הפרוגסטרון בטיפול (בדומה למתרחש בטבע).

מכאן ששילוב בין אסטרוגן לפרוגסטרון הינו תשתית הטיפול ההורמונלי החלופי, טיפול שבהנתנו מעלים את גלי החום, מסייע בהפרעות שינה,  מונע את תהליך בריחת הסידן מהעצם, מצמצם תחלואת לב ושומר על תפקוד נרתיקי תקין.

השילוב בין אסטרוגן ופרוגסטרון מהווה את תשתית הטיפול ההורמונלי החליפי

יחד עם זאת, מתברר כי תתכן עליה מזערית בשכיחות סרטן השד. עליה זו ניתנת לצמצום עד היותה זניחה ממש ע"י שימוש במינונים נמוכים של פרוגסטרון.

חובה עלינו להקפיד על ביצוע מעקבי שדיים סדירים, בדיוק כמו כל שאר הנשים בקבוצת גיל זו אשר אינן נוטלות טיפול הורמונלי. נגעי שד המתגלים מוקדם מטופלים ואכן אין כל עליה בתמותה בקבוצת הנשים הנוטלות טיפול הורמונלי חלופי.

יתרה מזאת, סך היתרונות שתוארו עד כאן כולל הפחתה בתחלואת מעי גס, צמצום תופעת האלצהיימר0 מביאים לשיפור איכות החיים והארכתם.

נשים ללא רחם (אשר עברו ניתוח כריתה מסיבות שונות) אינן נזקקות לטיפול בפרוגסטרון כלל אלא לאסטרוגן בלבד, בנשים אלה תחלואת השד אף פחותה במידת מה מזו של כלל האוכלוסיה.

אישה תבלה כשליש מחייה בהיותה בגיל המעבר, הבנתנו את הפסיולוגיה של גיל המעבר, מגוון התרופות היכולת להתאמה אישית כמו גם בדיקות הסקר של צפיפות עצם ושד מאפשרת לנו כלים טובים לטפל בסוגיית גיל המעבר ובכך שלפר את איכות חייהן של נשים רבות באופן יעיל ובטוח.