פריצת דיסק ובלט דיסק: מהם הגורמים ואיך ניתן לטפל?

בין שתי כל חוליות לאורך עמוד שדרה נמצא דיסק. הדיסק מורכב משני חלקים עיקריים:

 גרעין הדיסק (Nucleus Polposus NP) 

מעטפת הדיסק (Annulus Fibrosus AF)

מהו בלט דיסק?

בלט דיסק מתני או צווארי הם מצבים שכיחים מאוד: על פי  נתוני סריקות MRI בעשור האחרון, כ- 86% מהאוכלוסייה הבוגרת שמעל גיל 30 וחיה בעולם המערבי, סובלת מבלט דיסק.

מהם הגורמים לבלט דיסק?

מהי פריצת דיסק?

מהם הגורמים לפריצת דיסק?

אלו הם גורמי הסיכון העיקריים לפריצת דיסק:

משקל עודף 

חוסר פעילות גופנית 

עישון-  פוגע ברקמת הסחוס

גיל - (פריצת דיסק נפוצה בגילאי 30-50)

הרמת חפצים כבדים

חשיפה למכשור רועד, כמו לדוגמה בקרב טייסי מסוקים או נהגי משאיות.

סוגי ספורט מסוימים, לרבות טניס, סקווש וקפיצות.

מהם התסמינים שיעידו על כל אחת מהבעיות?

במקרים רבים בלט דיסק לא יוביל להופעת תסמינים שונים. למרות זאת, קיום של גורמים נוספים, כמו חיכוך מוגבר, חוסר פעילות גופנית או השמנה יביאו להחמרה בדלקת האזורית וכתוצאה מכך גם בלחץ המופעל על העצבים המקומיים.

הסימפטומים האופייניים לפריצת דיסק רבים ומגוונים, אך הבולט שבהם הוא הכאב החד והחריף המקרין מן הגב התחתון אל הרגל או אל הזרוע. כאב זה הנקרא כאב סיאטי (לרגל) או כאב בראכיאלי (לזרוע). הכאבים עלולים להיות מלווים בתחושת נימול,  צריבה, חולשה ואפילו במקרים מסוימים דלדול שרירי. כאב מקרין מסוג זה מחמיר לרוב במצבי מאמץ, הרמת חפצים כבדים, שיעול ואו עיטוש.

ברוב המקרים הכאבים הנוצרים כתוצאה מבלט דיסק או פריצת דיסק מתניים מקרינים גם אל אזור הגב התחתון והישבן. מיקום הכאב תלוי במיקומו של הדיסק הפגוע: לדוגמה, פריצה/בליטה של הדיסק בין החוליות L4- L5  תלחץ על שרש העצב  L5המעצבב את תחושת הכאב והחישה בעור הירך הצידית, השוק הקדמית ועד לכף הרגל. פריצה/בליטה של הדיסק בין החוליות L5- S1  ילחץ על שורש העצב  S1המעצבב את תחושת הכאב או החישה בירך והשוק האחוריים. מכיוון שמעטפת הדיסק מכילה גם קולטני כאב, החולה הסובל מפריצה בצוואר או בגב התחתון, עלול\ה להרגיש כאב מקומי עוד לפני הופעת הכאבים המקרינים לגפיים.

בשל העובדה שהתסמינים המעידים על בלט דיסק ופריצת דיסק דומים, קשה לאבחן באילו מן הבעיות מדובר. לכן תמיד מומלצת בדיקת MRI כדי לבצע אבחון סופי. בבלטים גדולים ופריצות גדולות מאד מתווסף גם דלדול שרירי שמחייב מעקב ותכנון תכנית אימונים מסוימת לקבוצות השריר שנפגעו. 

אופי הכאב
הכאב בפריצת או בלט דיסק חריף, מהיר ומלווה ברוב בהקרנה לאזור המעוצבב על ידי העצב הלחוץ. בשלב החריף, רמות הכאב יעלו עם תנועות מסוימות, בשיעול, עיטוש ומאמץ. לרוב תופיע גם תחושות נימול לרוב עם הכאב או לאחריו. חולשת שרירי הגב התחתון ואף ניוון שרירים עלולים להופיע אם מופעל לחץ רב וממושך על העצבים. במקרים קשים ונדירים יותר בהם  הפריצה היא מרכזית אל (תוך התעלה השדרתית) ואם מופעל לחץ רב על חוט השדרה, יופיעו חסרים נוירולוגים קשים הדורשים התערבות רפואית מידית בביה"ח. בין התופעות הקשות, אבדן שליטה על הסוגרים ושיתוק.

כיצד מאבחנים?

את הלחץ התוך עצבי ניתן לאבחן גם תוך שימוש בבדיקות אורתופדיות ונוירולוגיות פשוטות יחסית. למרות זאת, האבחון הסופי יתבצע באמצעות בדיקת MRI לשם שלילת פתולוגיות אחרות. CT פחות מומלץ, הן בשל האבחון הלא מדויק של הרקמות הרכות (דיסקים, חוט שדרה, רצועות ושרירים) והן בשל קרינה רבה ומיותרת שלא קיימת בבדיקת ה-MRI.

מהן דרכי הטיפול?

טיפול שמרני

הטיפול התרופתי האנטי דלקתי במקביל לטיפול הכירופרקטי, עשוי לסייע במיתון התגובה הדלקתית באזור וכתוצאה מכך גם לגרום לירידה ברמות הכאב. בנוסף גם קירור האזור באמצעות הנחת שקית קרח ב-3 הימים הראשונים לדלקת החריפה בעצב ולהניחה על החלק הכואב בכל שעה למשך 15 דקות ומנוחה, יכולים לסייע בהורדת הנפיחות והדלקת האזורית. 

לאחר הטיפול בהתקף הדלקתי ניתן להתחיל לבצע הפחתת לחץ באמצעות  טיפול כירופרקטי הכולל מתיחות עדינות בתנוחות שונות. כירופרקטיקה היא מקצוע בריאות אמריקני שנבחר מזה עשרות שנים על ידי משרד הבריאות האמריקאי כטיפול מועדף על פני טיפולים אחרים.

מהו טיפול כירופרקטי?

הכירופרקטיקה כוללת יותר מעשרים טכניקות טיפול ידניות המותאמות לאבחונים הכירופרקטיים השונים ולגיל המטופלים. הטכניקות כוללות טיפול ידני ומתיחת שרירים, טיפול בנקודות לחיצה, טיפול במתיחות כירופרקטיות ידניות וממוכנות, טיפול באיזון פאסיבי של האגן וחוליות עמוד השדרה. הטיפול האקטיבי כולל איזון ו/או כיוונון (Adjustment) החוליה של מפרקי השלד. כוונון החוליה או המניפולציה הכירופרקטית, הנה מיוחדת ייחודית, בכך שהיא מתמקדת באבחון ומישוש ידני של כל מפרק ומפרק בעמוד השדרה ומפחיתה את הלחץ הקיים בין המבנים.

מטרת הטיפול היא להפחית את הלחץ התוך דיסקי (דקומפרסיה)  . הטיפול עשוי להוביל לשיפור הדרגתי בתחושת הכאב והנימול ועם הזמן לתנועתיות טובה יותר. למרות זאת, לשם הקלה משמעותית חשוב לבצע סדרת טיפולים הכוללת שישה מפגשים בשבועיים הראשונים. לאחריה תורגש הטבה משמעותית בכאב וניתן יהיה להוריד את המינון הטיפולי לפעמיים בשבוע במשך כשבועיים נוספים. 

האם הטיפול יכול לדחות ואף לייתר את הצורך בניתוח?