מוסיקה עשויה לשפר את השפעת משככי הכאבים

כבר שנים שמוסיקה היא מושא למחקר. לאורך השנים מדענים בדקו, ועודם בודקים, את השימוש במוסיקה כטיפול במגוון דרכים: מחקר אחד חשף שהצטרפות למקהלה עשויה לשפר את חייהם של חולי פרקינסון; מחקרים אחרים בחנו את המוסיקה כטיפול פוטנציאלי לאפילפסיה; ישנם מחקרים שהגיעו למסקנה שמוסיקה, במתכונת הנכונה, עשויה להפחית את תחושת הכאב.

בעקבות ההתמודדות בעולם עם משבר האופיואידים, מדענים רבים מנסים למצוא דרכים לשפר את היעילות של תרופות משככות כאבים, כדי שיהיו פחות ממכרות ועם פחות תופעות לוואי.

כעת, מחקר חדש החליט לבדוק מחדש את כוחה של המוסיקה בשילוב עם ארבע תרופות שונות, באמצעות שימוש בשני מודלים של עכברים. המחקר, שנעשה על ידי אוניברסיטת יוטה, סולט לייק סיטי, פורסם בכתב העת Frontiers in Neurology.

מוסיקה נוגדת כאב

החוקרים השתמשו בשני מודלים של כאב: קבוצה עם כאב הקשור לדלקת; קבוצה עם כאב הקשור לניתוח. הם חילקו את שתי הקבוצות לקבוצה של 5 ו-8, וחשפו את קבוצת הביקורת לרעש סביבתי בלבד, בעוד שלקבוצה הניסויים הם השמיעו 3 קטעים של מוצארט, 3 שעות בכל יום במשך 3 שבועות. בחירת המוסיקה לא הייתה אקראית, אלא נעשתה באמצעות מוסיקאים שבחנו כמה יצירות של מוצארט כדי לייעל את הפלייליסט. הניסוי נעשה 4 פעמים, כאשר בכל פעם נעשה שימוש בתרופה אחרת לשיכוך כאבים. המינון היה תת אופטימאלי.

הניסוי עם משכך הכאבים איבופרופן הניב את התוצאות הטובות ביותר. בקרב הקבוצה שהאזינה למוסיקה וסבלה מכאב הקשור לדלקת התגובות לכאב ירדו ב-93%, בהשוואה לעכברים שצרכו איבופרופן אך לא שמו להם מוסיקה. עוד בקבוצה הדלקת: אלה שקבלו את משכך הכאבים קנאבדיול הראו ירידה של 21% בנפיחות; משכך הכאבים Galanin Analog המכונה NAX 5055, הפחית את הנפיחות ב-9%. בקבוצת הניתוח, מוסיקה גם הפחיתה משמעותית חלק מהתגובות לכאב.

ירידת הנפיחות במודל הדלקתי הרשימה במיוחד את החוקרים, שכן לטענתם תרופות סטנדרטיות לטיפול בדלקת לא מצליחות לייצר תגובה כה מהירה כמו זו שנראתה בניסוי. 

בקרב הקבוצה שהאזינה למוסיקה וסבלה מכאב הקשור לדלקת התגובות לכאב ירדו ב-93%

כיצד המוסיקה עוזרת?

כבר קיימים מחקרים שהראו תוצאות דומות לניסוי זה. לטענת החוקרים, חלק ממטרות הניסוי היה להציף כמה מן התיאוריות האפשריות לתוצאות אלו. לדוגמה, קיים מחקר שכבר הראה שמוסיקה מווסתת את הייצור של החלבון BDNF, חלבון התומך בנוירונים ומעודד צמיחה של נוירונים וסינפסות. בטווח הארוך, BDNF מעכב רגישות לכאב.

ישנן תיאוריות אחרות שנלקחו בחשבון במחקר זה, והן יכולתה של המוסיקה להשפיע על הטון הפאראסימפתטי, על רמות הקורטיזון, על ציטוקינים פרו-דלקתיים, על המערכת הדופמינרגית, ועל קולטנים אופיואידים. דרושה עוד עבודה רבה כדי לזהות את המנגנונים המעורבים, וייתכן כי התשובה עשויה לכלול את כל התיאוריות יחדיו.

מגבלות המחקר

מדובר בניסוי שעשה שימוש בכמות קטנה של בעלי חיים, שאינה מאפשרת להגיע למסקנות מוצקות. כמו כן, המדענים השתמשו רק בגרסאות מז'וריות של מוצארט, ויש כמובן מגוון של וריאציות במוסיקה. למעשה, מרבית המחקרים העוסקים בהשפעות הפיזיולוגיות של מוסיקה, מתמקדים במוסיקה קלאסית. בנוסף, עכברים שומעים תדרים אחרת מבני אדם ולא ברור כיצד זה משפיע על התוצאות ועל הרלוונטיות שלהן לבני אדם. 

בעתיד מתכננים החוקרים להחליף בקבוצת הביקורת את הרעש הסביבתי בדממה, ברעש לבן או בסוג אחר של מוסיקה. אין ספק שצפויה עוד דרך ארוכה בתחום זה, אך כל ממצא חדש שמתגלה בנושא שיכוך כאבים ללא תופעות לוואי, בהחלט מעורר עניין רב. מי יודע, אולי יום אחד רופאים יצרפו למרשם התרופות של המטופלים שלהם גם פלייליסט.