דלג לתוכן

תאחלו טוב לאחרים, זה בריא

אנשים רבים טוענים שעזרה ותרומה לאחרים גורמת להם להרגיש טוב יותר. מחקר חדש מצא שפרגון או איחול פשוט עשוי להיות בעל אותה השפעה חיובית על מצב הרוח שלנו

מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 04/04/2019
2 דקות קריאה

אז מה עשוי לעזור לנו להפחית סטרס? מחקר עבר כבר מצא שלהיות נדיב גורם אנשים להיות מאושרים יותר. מחקרים אחרים הצביעו על אזורים מסוימים במוח המושפעים מפעולות של נדיבות, ורמזו כי נתינה עשויה לסייע בהפחתת חרדה וסטרס.

כעת, מחקר חדש של אוניברסיטת המדינה של איווה, שהתפרסם בכתב העת journal of happiness studies, חקר לעומק כמה אסטרטגיות להפחתת חרדה ושיפור הרווחה, וטוען כי הממצאים מראים שאפילו רק איחול טוב למישהו עשוי לעשות פלאים למצב הרוח שלנו.

לצורך המחקר, החוקרים השוו את הפוטנציאל בשיפור מצב הרוח של 3 אסטרטגיות כאלו: נדיבות לב, יחסי גומלין והשוואה חברתית כלפי מטה (השוואה עצמית מול אנשים במצב פחות טוב).



ממצאי המחקר מראים: איחול טוב פשוט עשוי להיות בעל השפעה חיובית על רמות החרדה 



השפעות 12 הדקות של נדיבות הלב

המשתתפים במחקר היו סטודנטים מהאוניברסיטה של החוקרים, והם התבקשו להסתובב בשטח האוניברסיטה, תוך שהם מיישמים את אחת משלושת האסטרטגיות הללו במשך 12 דקות:


• אסטרטגיית נדיבות הלב הייתה כרוכה בהסתכלות על אנשים וחשיבה: "אני מאחל לאדם הזה להיות מאושר." החוקרים עודדו את המשתתפים להתכוון באמת למחשבות אלו.


• באסטרטגיה של יחסי הגומלין החוקרים ביקשו מהמשתתפים להסתכל על אנשים ולחשוב על תקוות, שאיפות ורגשות, שהם עשויים לחלוק איתם.

• לבסוף, באסטרטגיית השוואה חברתית כלפי מטה התבקשו המשתתפים לחשוב על איך עשויים להיות להם חיים יותר טובים יותר מאלו של האנשים שהם נתקלו בהם. 

המחקר גם כלל קבוצת ביקורת של סטודנטים שהתבקשו להסתכל על אנשים אך להתמקד במראה הגופני שלהם, כגון בסגנון הלבוש שלהם.

בנוסף, הסטודנטים מילאו שאלונים שמדדו את רמות החרדה, הסטרס, האמפתיה והאושר שלהם, גם בתחילת הניסוי וגם בסופו. החוקרים השוו בין שלושת הקבוצות לקבוצת הבקרה. 

קראו עוד: מוזיקה עשויה לשפר את השפעת משככי הכאבים

כל אחד יכול להיות 

לטענת החוקרים, מן המחקר עולה כי מכל שלושת הטכניקות, הסטודנטים שהשתתפו בנדיבות הלב היו בסך הכל בעלי רמות גבוהות יותר של אמפתיה ואושר, כמו גם בעלי רמות נמוכות יותר של חרדה. אסטרטגיה זו גם שיפרה את האכפתיות ותחושת החיבור של המשתתפים.


לעומת זאת, קבוצת ההשוואה החברתית כלפי מטה לא הראתה כלל שיפור במצב הרוח ואף גרמה לסטודנטים להרגיש פחות אמפתיה ואכפתיות. לטענת החוקרים, השוואה חברתית כלפי מטה היא ביסודה אסטרטגיה בעלת אופי תחרותי. זה לא אומר שלא יכולים להיות לה יתרונות, אבל ידוע כי דפוסי חשיבה תחרותיים קשורים לסטרס, לחרדה ולדיכאון.

לעומת זאת, להסתובב בעולם ולהיות אדיב לאחרים עשוי להפחית חרדה ולהגביר את תחושת האושר והחיבור החברתי. לטענת החוקרים, בסופו של יום מדובר בטכניקה פשוטה שאינה גוזלת זמן ממושך ואף ניתן לשלב בפעילות היומית שלנו. זאת ועוד, ניתן להשתמש בה ללא כל קשר לסוג האישיות שלנו. 


האם המאמר עניין אותך?

מצאת טעות?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
 קרן בר
קרן בר פסיכולוגיה
גברת אריאלה בר דויד
גברת אריאלה בר דויד פסיכולוגיה
 ליעד סולנקו
ליעד סולנקו פסיכולוגיה
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

אולי יעניין אותך - מאמרים נוספים בתחום ערוץ בריאות כללית

שאלות מתוך פורום חרדות

X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו