גידולי בלוטת התריס: איך מטפלים בגוש שפיר או ממאיר?

קשריות (גושים /גידולים) בבלוטת התריס הן תופעה שכיחה מאוד אשר עולה עם הגיל ונפוצה יותר בנשים. למעשה, בקרב נשים בגילאי 50-60 בכ-50% מבדיקות האולטרסאונד של הצוואר יתגלו קשריות באזור. עם זאת, יש לציין כי פחות מ-10% מהגושים המתגלים בקבוצת גיל זו הם סרטניים. בילדים הופעת קשריות בבלוטת התריס היא תופעה נדירה יחסית, אך 20-30% מהגושים שמתגלים הם ממאירים. 

קשריות בבלוטת התריס אינן גורמות לרוב לכאבים או לתסמינים אחרים והן יתגלו באקראי במהלך בדיקת דימות של הצוואר המתבצעת בשל מגוון סיבות. במיעוט המקרים האדם יבחין בעצמו בגוש באזור הצוואר. אם הממצא גדול מאוד ובייחוד במצבים בהם קיימים גושים רבים וגדולים, ייתכן קושי בבליעה ונשימה. תופעות , כמו גדילה מהירה של הקשרית, הופעת צרידות, או הופעה של בלוטת לימפה מוגדלת שאינה נסוגה, עלולות להעיד על גידול סרטני. שכיחותו של סרטן בלוטת התריס עלתה בשנים האחרונות ובישראל כיום מאובחנים כ-900 חולים חדשים בכל שנה. יש לציין כי קיימות עדויות לכך שמקור העלייה במקרי מחלה ממאירה זו נעוץ באבחון יתר עקב שכלול שיטות ההדמיה השונות, ולא בהיארעות מוגברת של המחלה. 

אם הגוש שהתפתח בבלוטת התריס גדול במיוחד, הוא עלול לגרום לקשיים בנשימה ובבליעה

מהן הבדיקות שיסייעו לקבוע אם הקשרית היא סרטנית או שפירה?

הבירור של הקשריות המתפתחות בבלוטת התריס כולל מספר בדיקות, לרבות בדיקת אולטרה סאונד של בלוטת התריס, ביופסיית מחט עדינה (FNA) של הקשרית ו/או בדיקות דם אחדות.

בדיקת הביופסיה והבדיקה ציטו-פתולוגית אשר מתבצעת בעקבותיה הן בדיקות מפתח לאבחון סוג הקשרית שהתפתחה בבלוטת התריס ובאמצעותן ניתן לקבוע האם הקשרית היא שפירה, חשודה כסרטנית, או סרטנית. 

במקרים מסוימים ייתכן ויהיה צורך גם בבדיקות דימות, כמו מיפוי של בלוטת התריס (עם יוד רדיואקטיבי או טכנציום), בדיקת CT של הצוואר או בית החזה ועוד. בדיקות אלה משמשות להערכת מידת התפשטות הגידול – בצוואר או מחוצה לו. 

במצבים בהם הבדיקה הציטו-פתולוגית  אינה חד משמעית או חשודה , ניתן לעיתים להיעזר גם בבדיקות גנטיות.

אם כל אמצעי האבחון הנ"ל, שבמרכזם הבדיקה הציטו-פתולוגית, לא סייעו לקביעה וודאית תתבצע ביופסיה פתוחה. במהלך הפעולה, מוסרת האונה המכילה את הקשרית החשודה או שבמקרה הצורך יסיר הרופא המנתח את בלוטת התריס כולה.

אבחון סוג הגידול בבלוטת התריס מתבצע בעזרת מספר בדיקות, בהן בדיקת אולטרה סאונד, ביופסיה ובדיקות דם

מהן דרכי הטיפול בסרטן בלוטת התריס?

בדומה לגידולים ממאירים אחרים, גילוי מוקדם של המחלה משפר משמעותית את סיכויי ההחלמה ממנה ואף עשוי להוביל לריפוי מלא. מעבר לשלב המחלה, קיימים מספר מאפיינים נוספים אשר משפיעים על הפרוגנוזה של הגידול, בהם גיל (אם הגידול מאובחן במטופלים צעירים מתחת לגיל 55 שנים, הפרוגנוזה תהיה לרוב טובה יותר), סוג הסרטן ומידת אלימותו וכן היקף התפשטות הגידול כפי שהוצג בעת האבחנה. ברוב המקרים, גידולים בבלוטת התריס מתאפיינים במהלך מחלה מתון מאוד ובלתי אלים. 

הטיפול בסרטן בלוטת התריס כולל מספר שלבים:

1 .  כריתה של  בלוטת התריס - חלקית ( מחציתה או רובה של הבלוטה) או מלאה

היקף הכריתה תלוי במספר מאפיינים, בהם גודל הממצא, תוצאות הבדיקה הציטו-פתולוגית, ומידת ההתפשטות המקומית, האזורית והמרוחקת של הגידול. 

2 .טיפול משלים ביוד רדיו אקטיבי 

הטיפול ביוד רדיו אקטיבי יתבצע רק במקרים בהם בוצעה כריתה מלאה של הבלוטה. מטרתו היא לחסל את שרידי בלוטת התריס בצוואר ו/או במוקדים נוספים בצוואר ומחוצה לו, בהתאם להערכת סיכויי הישנות המחלה. 

3 . טיפול בהורמון בלוטת התריס ( תירוכסין ) 

תירוכסין הוא אחד ההורמונים המיוצרים ומופרשים על די בלוטת התריס. הטיפול בתירוכסין ממקור חיצוני (אלטרוקסין , יותירוקס , סינטרואיד ) ניתן כטיפול חליפי לפעילות הבלוטה שנכרתה ולצורך דיכוי הורמון ה-TSH, המהווה את גורם הגדילה העיקרי של הבלוטה, זאת במטרה למניעת הישנות המחלה. מדובר בטיפול אשר יינתן לאורך כל החיים במינונים משתנים ממטופל לטופל. 

4. מעקב שגרתי

בדיקות המעקב השגרתיות יתבצעו לרוב אחת לחצי שנה – שנה ויכללו בדיקה גופנית, בדיקת אולטרה סאונד של הצוואר, בדיקת דם להערכת רמת דיכוי ה- TSH ( דיכוי יתר עלול לגרום לתופעות של יתר תרסיות ותת- דיכוי של ההורמון עלול להגביר את הסיכוי להישנות) וכן גם בדיקות דם לאיתור סמני גידול והשתנותם בעקבות כריתה מלאה : תירוגלובולינים ונוגדנים כנגד תירוגלובולינים . במידת הצורך יתבצעו גם בדיקות דימות נוספות, לרבות מיפוי כל גופי עם יוד רדיו- אקטיבי.

טיפול בקשריות שפירות
כאמור, רוב הקשריות המתפתחות בבלוטת התריס הן שפירות ועל כן אינן בעלות חשיבות קלינית מיוחדת. בשל כך, עיקר העיסוק בקשריות השפירות הוא בשלילת ממאירותן, הערכת תפקודן ומעקב אחר גודלן, והופעה אפשרית של קשריות חדשות. במצבים אלה, יש לשקול ביצוע של אולטרה סאונד צווארי מעת לעת.  למרות זאת, מיעוט מהקשריות עלולות ליצר ולהפריש כמות יתר של הורמוני בלוטת התריס ולגרום ליתר תריסיות. בנוסף, במקרים בהם הקשרית גדולה ובולטת או שקיימות קשריות רבות, עלולה להתפתח בעיה אסתטית או מכאנית (לחץ על מבנים סמוכים). במצבים אלה ניתן יהיה לשקול טיפול כירורגי.