כריתת בלוטת התריס (Thyroidectomy)

תשובה: אני בת 31, סובלת תקופה ארוכה מאנמיה ומתת-פעילות של בלוטת התריס. אני מטופלת בכדורי ברזל ובאלטרוקסין, ועדיין אני על הקרשים. היום עשיתי בדיקת דם ואלו התוצאות שסומנו בכוכבית. אשמח לדעת מה איתי, כי מרגישה שאני קצת מתפרקת: B12 129 WBC 3 NEUTROPHILS 1.4 NONOCYTES1 2.3% RBC 3.79 HEMOGLOBIN 9/1 HEMATOCRIT 27.8% MCV 73 MCH 24 RDW 17.4 IRON 17.32 כמו שציינת ולפי הבדיקות, את סובלת מאנמיה עקב חוסר בברזל. בנוסף לכך, אם אני מבין נכון, את גם סובלת ממחסור בוויטמין B12, שגורם גם כן לאנמיה. אני לא יודע כמה זמן את נוטלת טיפול פומי בברזל, יכול להיות שפשוט לא עבר מספיק זמן מאז שהתחלת את הטיפול, או שהבעיה שגורמת לחסרים לא מטופלת. אפשר גם לקבל זריקות ברזל שממלאות את החסר בברזל במהירות גבוהה יותר מאשר טיפול פומי. גם תת-פעילות של בלוטת התריס יכולה להתבטא בסימפטומים של עייפות ובאנמיה, ולכן יש לבדוק גם את תפקודי בלוטת התריס, ובמקרה הצורך להעלות את המינון של האלטרוקסין. אמליץ לך לעבור בירור מלא אצל רופא המשפחה שלך, על מנת לגלות את הגורם לחוסרים בברזל ובווטימין B12. כך תוכלי לקבל את הטיפול הטוב ביותר. ד"ר גיא פישמן - אינפומד [14/03/2010]

תשובה: אם אני מבינה נכון את המספרים, בדיקת ה- TSH שלך תקינה, כלומר תפקוד בלוטת התריס תקין. לא ציינת מדוע בוצעה בדיקת ה- TSH. בדיקת הנוגדנים לבלוטה היא בדיקה שבדרך כלל מבוצעת כאשר יש חוסר איזון בתפקוד הבלוטה, והיא מאפשרת להעריך את הגורם לפגיעה בתפקוד הבלוטה, אשר יכול להיות מחלה אוטואימונית שבה הגוף תוקף איבר שלו שאותו הוא מזהה בטעות כזר, דלקת תת-חריפה של הבלוטה וכו'. יש אנשים בריאים עם בלוטה מאוזנת שיש להם נוגדנים לבלוטה. אצל אנשים אלה יש סיכוי גבוה יותר שיתפתח חוסר איזון של הבלוטה בהמשך החיים בהשוואה לאוכלוסיה בלא הנוגדנים, אך הם לא תמיד מפתחים בעיה כזאת. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

תשובה: postpartum thyroiditis היא דלקת של בלוטת התריס המופיעה ב- 5%-10% מהנשים לאחר ההריון. לפעמים המחלה מתבטאת בהתחלה בהיפרתירואידיזם (פעילות יתר של בלוטת התריס) שבהמשך הופך להיות היפותירואידיזם (תת-פעילות בלוטת התריס), וזה מה שנראה שיש לך לפי בדיקות ה- TSH. אצל רובן הגדול של הנשים המצב הוא הפיך, ותפקוד בלוטת התריס חוזר להיות נורמלי ללא טיפול. כמו כן אין צורך להפסיק את ההנקה. אבל בכל מקרה אני ממליץ לך להיות במעקב של רופא. בברכה ד"ר יעקב אולך - אינפומד

תשובה: כל חולה במחלה כרונית סיסטמית, בעיקר כזאת שמשפיעה על מערכת החיסון, נמצא בקבוצת הסיכון למחלה קשה יותר בשפעת החזירים, ולכן ממליצים במקרה כזה על טיפול בטמיפלו. עם זאת, הטיפול בטמיפלו יעיל בעיקר ב-48 השעות הראשונות של המחלה. ההחלטה היא קלינית בעיקרה, כלומר רופא המשפחה שלך צריך לבדוק אותך ולהחליט. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

תשובה: ישנם מזונות המעכבים ספיגה של יוד הדרוש ליצירת הורמוני בלוטת התריס, לדוגמה לפת, כרוב, ברוקולי, חרדל, סויה, בוטנים, צנוברים ודוחן. בישול של מזונות אלה יכול למנוע את העיכוב בספיגת היוד. אבל עדיף לאכול מהם כמות מועטה. מזונות המכילים יוד וחשובים לסובלים מתת-פעילות של בלוטת התריס: אצות, סרטנים, סרדינים, טונה, בקלה, מלח מועשר ביוד. מובן שאין להגזים עם מאכלים אלה כדי שלא יהיה יותר מדי יוד בגוף. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

תשובה: כמו כן יש לציין את המצב הרפואי של אבי - עקב גידול בבלוטת התריס, הבלוטה הוצאה לפני כ- 10 שנים, לאחר מכן אבי עבר 4 טיפולי יוד. לפני שנה עבר ניתוח נוסף באזור הגרון והצוואר עקב גידול במיתרי הקול ובאזור, אשר לאחריו עבר טיפולי הקרנות באזור הגרון. כל תהליך טראומטי (שבר בריפוי למשל), זיהום, דלקת או גידול יתן קליטה מוגברת במיפוי עצמות. אולם מוקדים מרובים של קליטה בעצמות, באדם עם עבר של ממאירות, עשויים להחשיד להתפשטות המחלה. כדאי מאוד להשלים את הבירור ב CT חזה ובטן וכן להתייעץ בהקדם עם הרופא המטפל של אביך. רפואה שלמה.

תשובה: כאשר עושים בדיקת FNA לנודולות בבלוטת התריס, ב-70 אחוז מהמקרים התוצאה שפירה ורק ב-5 אחוזים מהמקרים התוצאה מצביעה על גידול ממאיר. בשאר המקרים אין תשובה חד-משמעית, ואז צריך לחזור על בדיקת ה- FNA. אני ממליץ לך להיפגש עם הרופא המטפל, לדבר איתו על ביצוע FNA חוזר, ולשקול בדיקות נוספות כגון בדיקת TSH ואולי גם סריקה רדיואקטיבית של בלוטת התריס. בהצלחה ד"ר יעקב אולך - אינפומד

תשובה: במהלך ניתוח של בלוטת המגן או בלוטת התריס (בלוטת התיירואיד) עלול להיות סיבוך בו נכרתת אחת או יותר מארבע בלוטות הפאראתיירואיד. (parathyroid). בלוטות קטנות אלו הנמצאות בחלק האחורי של בלוטת התיירואיד אחראיות על משק הסידן (calcium) בגוף באמצעות הורמון שהן מפרישות, פאראתהורמון (parathormon). אם נכרתות כל ארבע הבלוטות, נגרמת הפחתה משמעותית וחדה של כמות הסידן בגוף, דבר שכרוך בסכנת מוות עקב שיתוק שרירי הגוף, כולל שרירי הנשימה (טטניה) והפרעות בקצב הלב ותפקודו. נדיר ביותר שסיבוך כזה מגיע לדרגה הקיצונית של הוצאת כל ארבע הבלוטות בניתוח תיירואיד. המנתחים מודעים לאפשרות של פגיעה, וישנם כללים למניעת הפגיעה. אם נותרת לפחות בלוטה אחת שלמה ומתפקדת, יכולה להיווצר הפרעה כרונית של  רמת סידן נמוכה, שהטיפול בה נעשה בהחזר סידן ונגזרות של ויטמין D3. בברכה ד"ר נחום ורבין מומחה לכירורגיה כללית

תשובה: מומחה לכירורגיה כללית

תשובה: במחלת השימוטו מערכת החיסון גורמת דלקת בבלוטת התריס, המביאה להרס הדרגתי של הבלוטה. הסיבה לכך שמערכת החיסון תוקפת את הבלוטה אינה ברורה, ובמספר קטן של מחקרים נמצא קשר בין זיהומים שונים (בחיידקים ובווירוסים) לבין המחלה, אולם קשר זה אינו מוכח דיו. אין סיבה לחשוב שמחלת השימוטו ממנה את סובלת נגרמה על ידי חיידק, וממילא אין כל סכנת הדבקה. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד