אני בת 38. האם יש שינוי בקול לאחר ניתוח להסרת בלוטת התריס, ואם כן, איזה שינוי? האם הקול נהיה גבוה יותא או נמוך יותר? להלן שלוש הסיבות העיקריות לשינויי קול הניתנים למדידה לאחר ניתוח תירואיד (בלוטת התריס): פגיעה בעצב הלרינגיאלי המעצבב את מיתרי הק

מומחה לכירורגיה כללית

אני בת 37. בעקבות חשד להגדלת בלוטת התריס נשלחתי לבצע אולטרסאונד. להלן התוצאות: בלוטת התריס מעט מוגדלת (שתי האונות עד 2.0 ס"מ במנח AP) עם קשר רובו רקמתי איזואקוגני, חלקו ציסטי 2.2 ס"מ בקוטר מרבי בקוטב עליון של אונה שמאלית, ללא מאפיין וסק

כאשר עושים בדיקת FNA לנודולות בבלוטת התריס, ב-70 אחוז מהמקרים התוצאה שפירה ורק ב-5 אחוזים מהמקרים התוצאה מצביעה על גידול ממאיר. בשאר המקרים אין תשובה חד-משמעית, ואז צריך לחזור על בדיקת ה- FNA. אני ממליץ לך להיפגש עם הרופא המטפל, לדבר איתו על ביצוע FNA חוזר, ולשקול בדיקות נוספות כגון בדיקת TSH ואולי גם סריקה רדיואקטיבית של בלוטת התריס. בהצלחה ד"ר יעקב אולך - אינפומד

עברתי כריתת בלוטת התריס. האם יש מאכלים שאסור לאכול מפני שיש לי הרבה קוצר נשימה? אני נמצאת כרגע בתת-פעילות, TSH 36. אני לוקחת אלטרוקסין 125 ונמצא חודשיים אחרי כריתה.

ישנם מזונות המעכבים ספיגה של יוד הדרוש ליצירת הורמוני בלוטת התריס, לדוגמה לפת, כרוב, ברוקולי, חרדל, סויה, בוטנים, צנוברים ודוחן. בישול של מזונות אלה יכול למנוע את העיכוב בספיגת היוד. אבל עדיף לאכול מהם כמות מועטה. מזונות המכילים יוד וחשובים לסובלים מתת-פעילות של בלוטת התריס: אצות, סרטנים, סרדינים, טונה, בקלה, מלח מועשר ביוד. מובן שאין להגזים עם מאכלים אלה כדי שלא יהיה יותר מדי יוד בגוף. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

לאחר כאבי גב עזים בגב ובצלעות, נשלח אבי למיפוי עצמות. להלן תוצאות המיפוי: "המיפוי מראה מספר רב של מוקדי קליטה מוגברת פתולוגית בצלעות דו- צדדי, יותר מימין, עמוד שדרה גבי D6, 8,12 ובצורה רוחבית בעמו"ש מותני L5, מוקדי קליטה מוגברת בראש הומרוס משמאל, גב

כמו כן יש לציין את המצב הרפואי של אבי - עקב גידול בבלוטת התריס, הבלוטה הוצאה לפני כ- 10 שנים, לאחר מכן אבי עבר 4 טיפולי יוד. לפני שנה עבר ניתוח נוסף באזור הגרון והצוואר עקב גידול במיתרי הקול ובאזור, אשר לאחריו עבר טיפולי הקרנות באזור הגרון. כל תהליך טראומטי (שבר בריפוי למשל), זיהום, דלקת או גידול יתן קליטה מוגברת במיפוי עצמות. אולם מוקדים מרובים של קליטה בעצמות, באדם עם עבר של ממאירות, עשויים להחשיד להתפשטות המחלה. כדאי מאוד להשלים את הבירור ב CT חזה ובטן וכן להתייעץ בהקדם עם הרופא המטפל של אביך. רפואה שלמה.

כל המשפחה חולה כעת, ככל הנראה בשפעת החזירים. לי יש לופוס בדרגה קלה (ללא טיפול תרופתי), יתר לחץ דם קל 140-160/90-105 (ללא טיפול תרופתי), ותת פעילות של בלוטת התריס שכעת מאוזנת עם אלטרוקסין. החום כ-39 מעלות, ויש לי שאר התסמינים הרגילים של השפעת. האם אנ

כל חולה במחלה כרונית סיסטמית, בעיקר כזאת שמשפיעה על מערכת החיסון, נמצא בקבוצת הסיכון למחלה קשה יותר בשפעת החזירים, ולכן ממליצים במקרה כזה על טיפול בטמיפלו. עם זאת, הטיפול בטמיפלו יעיל בעיקר ב-48 השעות הראשונות של המחלה. ההחלטה היא קלינית בעיקרה, כלומר רופא המשפחה שלך צריך לבדוק אותך ולהחליט. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

אני בת 28, 9 חודשים לאחר לידה ראשונה, ללא כל בעיה בבלוטת התריס לפני כן. 5 חודשים לאחר הלידה, בבדיקות דם כלליות של בלוטת התריס, אלה היו התוצאות: FT4 21.8 TSH 0.03 הלכתי לרופא אנדוקרינולוג שאמר שכרגע אינו רואה מקום לטיפול, והמליץ לחזור על הבדיקה ל

postpartum thyroiditis היא דלקת של בלוטת התריס המופיעה ב- 5%-10% מהנשים לאחר ההריון. לפעמים המחלה מתבטאת בהתחלה בהיפרתירואידיזם (פעילות יתר של בלוטת התריס) שבהמשך הופך להיות היפותירואידיזם (תת-פעילות בלוטת התריס), וזה מה שנראה שיש לך לפי בדיקות ה- TSH. אצל רובן הגדול של הנשים המצב הוא הפיך, ותפקוד בלוטת התריס חוזר להיות נורמלי ללא טיפול. כמו כן אין צורך להפסיק את ההנקה. אבל בכל מקרה אני ממליץ לך להיות במעקב של רופא. בברכה ד"ר יעקב אולך - אינפומד

אני בת 31, סובלת תקופה ארוכה מאנמיה ומתת-פעילות של בלוטת התריס. אני מטופלת בכדורי ברזל ובאלטרוקסין, ועדיין אני על הקרשים. היום עשיתי בדיקת דם ואלו התוצאות שסומנו בכוכבית. אשמח לדעת מה איתי, כי מרגישה שאני קצת מתפרקת: B12 129 WBC 3 NEUTROPHILS 1.

אני בת 31, סובלת תקופה ארוכה מאנמיה ומתת-פעילות של בלוטת התריס. אני מטופלת בכדורי ברזל ובאלטרוקסין, ועדיין אני על הקרשים. היום עשיתי בדיקת דם ואלו התוצאות שסומנו בכוכבית. אשמח לדעת מה איתי, כי מרגישה שאני קצת מתפרקת: B12 129 WBC 3 NEUTROPHILS 1.4 NONOCYTES1 2.3% RBC 3.79 HEMOGLOBIN 9/1 HEMATOCRIT 27.8% MCV 73 MCH 24 RDW 17.4 IRON 17.32 כמו שציינת ולפי הבדיקות, את סובלת מאנמיה עקב חוסר בברזל. בנוסף לכך, אם אני מבין נכון, את גם סובלת ממחסור בוויטמין B12, שגורם גם כן לאנמיה. אני לא יודע כמה זמן את נוטלת טיפול פומי בברזל, יכול להיות שפשוט לא עבר מספיק זמן מאז שהתחלת את הטיפול, או שהבעיה שגורמת לחסרים לא מטופלת. אפשר גם לקבל זריקות ברזל שממלאות את החסר בברזל במהירות גבוהה יותר מאשר טיפול פומי. גם תת-פעילות של בלוטת התריס יכולה להתבטא בסימפטומים של עייפות ובאנמיה, ולכן יש לבדוק גם את תפקודי בלוטת התריס, ובמקרה הצורך להעלות את המינון של האלטרוקסין. אמליץ לך לעבור בירור מלא אצל רופא המשפחה שלך, על מנת לגלות את הגורם לחוסרים בברזל ובווטימין B12. כך תוכלי לקבל את הטיפול הטוב ביותר. ד"ר גיא פישמן - אינפומד [14/03/2010]

אני בת 30. אובחנה אצלי מחלת השימוטו בבלוטת התריס, מחלה אוטואימונית. לפי מה שקראתי באינטרנט, זה ככל הנראה נגרם על ידי החיידק Yersinia enterocolitica. יש לי חבר ואנו מקיימים יחסי מין. האם מחלה זו מדבקת, והאם מגע מיני או מגע של דם יכול להעביר את המחלה א

במחלת השימוטו מערכת החיסון גורמת דלקת בבלוטת התריס, המביאה להרס הדרגתי של הבלוטה. הסיבה לכך שמערכת החיסון תוקפת את הבלוטה אינה ברורה, ובמספר קטן של מחקרים נמצא קשר בין זיהומים שונים (בחיידקים ובווירוסים) לבין המחלה, אולם קשר זה אינו מוכח דיו. אין סיבה לחשוב שמחלת השימוטו ממנה את סובלת נגרמה על ידי חיידק, וממילא אין כל סכנת הדבקה. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

אמי עברה בשבוע שעבר ניתוח להסרת בלוטת התריס. היא שוחררה מבית החולים ואושפזה שוב לאחר שעלה לה החום. באשפוז החוזר, הרופא שלח אותה לצילום חזה, ובו התגלתה דלקת בריאה הימנית. אמי קיבלה אנטיביוטיקה לווריד ( אוגמנטין) ובדיקות דם שלה נשלחו למעבדה. <br

סוג החיידק ימצא ויוגדר בבדיקת התרבית שנלקחה הן מהדם והן מאזור הניתוח. אין אפשרות לנחש איזה חיידק או חיידרים אחראים לזיהום. הצטברות דם בצלקת ניתוח היא שכיחה, וקוראים לה המטומה. הדם עשוי להיקרש, ואז ינוקזו קרישי הדם. המהלך הטבעי של המטומה הוא ספיגה והיעלמות עם הזמן. לעיתים, במקרה ש המטומה גדולה עם קרישים או המטומה במיקום מיוחד כמו בצוואר, יש צורך בניקוז. בברכה ד"ר נחום ורבין מומחה לכירורגיה כללית

לפני 30 שנה בערך כרתו לי חלקית את בלוטת התריס. כיום שוב גדל לי הגויטר ואני אמורה לעבור כריתה של כל הבלוטה ולקחת אלטרוקסין כל חיי. אני רוצה לדעת את האמת לאמיתה: מה קורה כשאין בלוטה ומתפקדים רק עם כדורים? האם האיזון על ידי תרופות הוא תמידי? או משתנה כל

מומחה לכירורגיה כללית

אינפומד
טיפולים וניתוחים
כריתת בלוטת התריס

כריתת בלוטת התריס (Thyroidectomy)

Thyroidectomy

מאת: מערכת אינפומד אושר על ידי: צוות התוכן הרפואי של אינפומד זמן קריאה: 4 דקות

מתאים לטיפול ב:

פעילות יתר של בלוטת התריס פעילות-יתר בלוטת התריס ביילוד סרטן סרטן בלוטת התריס

כריתת בלוטת התריס (Thyroidectomy) מבצעים רק אצל מומחים. לקביעת תור לייעוץ:

ד"ר בן ציון יהושע - מומחיות וייעוץ בנושא כריתת בלוטת התריס (Thyroidectomy)

מנהל מחלקת אאג כירורגית ראש צוואר במרכז הרפואי ברזילי

רוצה לקבוע תור לד"ר בן ציון יהושע?

לקביעת תור

כריתת בלוטת התריס (Thyroidectomy) מבצעים רק אצל מומחים. לקביעת תור לייעוץ:

המומחים מסבירים
מידע נוסף
רופאים בתחום
המומחים עונים
המלצות לקריאה
כתבות בתחום

המומחים של Infomed מסבירים:

בלוטת התריס, המכונה גם בלוטת המגן או תירואיד, היא בלוטה בצורת פרפר הממוקמת בחלק הקדמי התחתון של הצוואר, לפני קנה הנשימה. הבלוטה מייצרת הורמונים המווסתים תהליכים חיוניים בגוף כגון חילוף חומרים, ניצול אנרגיה, ויסות חום הגוף ופעילות תקינה של הלב, השרירים ומערכות נוספות [1].

כריתת בלוטת התריס היא ניתוח שבו מסירים את הבלוטה בשלמותה או באופן חלקי, לצורך טיפול במחלות שונות. ניתן לבצע כריתה מלאה - הסרת הבלוטה כולה, או כריתת אונה - הסרה של אחת משתי אונות הבלוטה. היקף הכריתה נקבע בהתאם למחלה, לממצאים בבלוטה ולשיקולים רפואיים אחרים [2].

ההבדל בין סוגי הכריתה משמעותי גם להמשך הטיפול. לאחר כריתה מלאה יש צורך בטיפול קבוע בתחליף להורמוני בלוטת התריס, ואילו לאחר כריתת אונה ייתכן שהחלק שנותר ימשיך לייצר כמות מספקת של הורמונים, כך שלא תמיד יהיה צורך בטיפול תרופתי [1].

בלוטת תריס עם גידול של על אחת האונות, כריתת בלוטת התריס
צילום: depositphotos

מידע נוסף

מתי מבצעים כריתת בלוטת התריס?

אחת הסיבות לכריתת בלוטת התריס היא אבחנה של סרטן בלוטת התריס או חשד משמעותי לממאירות. בהתאם לסוג הגידול, לגודלו, למיקומו ולהתפשטותו, יוחלט אם לכרות אונה אחת או את הבלוטה כולה. במקרים בהם קיים חשד למעורבות של בלוטות הלימפה בצוואר במחלה, יהיה צורך גם בהסרתן [3].

סיבה נוספת לכריתה היא הגדלה של בלוטת התריס, המכונה זפק. מצב זה עלול לגרום לתחושת לחץ בצוואר, לקושי בבליעה או להפרעת נשימה, בעיקר אם הבלוטה גדולה או לוחצת על איברים סמוכים. ניתוח יומלץ גם כאשר מתגלה גוש בבלוטת התריס, בהתאם למאפייניו ולתסמינים שהוא גורמים [1].

כריתת בלוטת התריס היא לעיתים גם פתרון פעילות יתר של בלוטת התריס (היפרתירואידיזם), מצב שבו מיוצרת כמות עודפת של הורמוני תריס. פעילות יתר עלולה להתבטא בדופק מהיר, בהזעה מוגברת, בירידה במשקל, ברעד ובתסמינים נוספים. במקרים מסוימים, למשל מחלת גרייבס, כריתה עשויה להוות פתרון לטיפול תרופתי או לטיפול ביוד רדיואקטיבי שאינם יעילים, או בשל סיבה רפואית אחרת המצדיקה ניתוח [4].

הכנה לכריתת בלוטת התריס

לפני הניתוח מתבצעת הערכה רפואית הכוללת בדיקה גופנית, בירור מחלות רקע ובדיקות בהתאם למצב המטופל או המטופלת. בדרך כלל ייבדקו רמות הורמון THS (הורמון בלוטת התריס) בדם, ואולי אף בדיקות דם נוספות או בדיקת דימות של בלוטת התריס. במידה וישנו גוש, ייתכן שתבוצע ביופסיה (FNA) לצורך זיהוי התאים [3].

במקרה שבו הכריתה מיועדת לטיפול בפעילות יתר של בלוטת התריס, חשוב להגיע לניתוח כשהפעילות ההורמונלית מאוזנת ככל הניתן. לשם כך יינתן טיפול תרופתי לפני הניתוח, ולעיתים גם תכשירי יוד או טיפול נוסף, בהתאם להחלטת הרופא או הרופאה. ההכנה נועדה להפחית את הסיכון לסיבוכים הקשורים לעודף הורמוני תריס בזמן הניתוח ולאחריו [4].

לפני הניתוח מתקיימת גם הערכה להרדמה כללית. יש לעדכן לגבי תרופות קבועות, תוספי תזונה, רגישויות ידועות ומחלות רקע, ולפעול לפי ההנחיות בנוגע לצום ולשינויים בטיפול התרופתי, במידה וצריך. במקרים מסוימים תידרש גם בדיקה של תפקוד מיתרי הקול הניתוח, בעיקר אם קיימת צרידות או שיש חשש למעורבות של העצבים הסמוכים לבלוטת התריס [2].

מה קורה במהלך כריתת בלוטת התריס

לפי גישה המקובלת, ייעשה חתך רוחבי בחלק הקדמי התחתון של הצוואר, בדרך כלל באזור של קפל עור טבעי, במטרה לצמצם ככל האפשר את נראות הצלקת. דרך החתך תיחשף בלוטת התריס - היא תופרד בזהירות מהרקמות הסובבות אותה ומכלי הדם המזינים אותה [1].

במהלך הניתוח שמים דגש על שימור העצבים של הגרון שעוברים בסמוך לבלוטה ואחראים על תנועת מיתרי הקול. בנוסף, ייעשה מאמץ לשמר את בלוטות יותרת התריס, שהן בלוטות קטנות הנמצאות בדרך כלל בצמוד לחלק האחורי של בלוטת התריס, והן אחראיות על וויסות רמות הסידן בדם [2].

בכריתה מלאה מסירים את שתי אונות הבלוטה ואת הרקמה המחברת ביניהן; בכריתת אונה מסירים רק את האונה המיועדת לכריתה, בדרך כלל יחד עם החלק המתאים של הרקמה המחברת בין האונות. במקרים של מחלה ממארת, ייתכן שתידרש גם כריתה של בלוטות לימפה סמוכות, בהתאם לממצאים ולהערכת המנתח [3].

בסיום הניתוח ייסגר החתך באמצעות תפרים או באמצעי אחר. לעיתים יישאר נקז זמני, אך אין צורך בכך בכל ניתוח. משך הניתוח משתנה בהתאם להיקף הכריתה ולמורכבותה, ובמקרים רבים הוא נמשך כשעה-שעתיים, ולעיתים יותר [1].

התאוששות

במקרים רבים משך האשפוז הוא לילה אחד, אך לעיתים ניתן להשתחרר מוקדם יותר או שיש צורך בהשגחה ממושכת יותר. בימים הראשונים צפויים להופיע כאבים באזור החתך, קושי בבליעה או צרידות קלה [1].

לאחר כריתה מלאה יש להתחיל טיפול קבוע בהורמון של בלוטת התריס, בדרך כלל לבותירוקסין. לאחר כריתת אונה נבדקת פעילות החלק שנותר, ובהתאם לתוצאות נקבע אם יש צורך בטיפול הורמונלי. מינון התרופה מותאם באמצעות בדיקות דם תקופתיות [1].

לאחר כריתה מלאה ייתכן שייבדקו גם רמות הסידן ופעילות בלוטות יותרת התריס. במידה שתתגלה ירידה ברמת הסידן, ייתכן שיהיה צורך בתוספי סידן ובוויטמין D, באופן זמני או ממושך. החזרה לפעילות רגילה נעשית בהדרגה, בהתאם להיקף הניתוח ולמהלך ההחלמה. בשבועות הראשונים בדרך כלל יומלץ להימנע מהרמת משאות כבדים ומפעילות גופנית מאומצת [2].

כאשר הגורם לכריתה הוא סרטן בלוטת התריס, המשך הטיפול ייקבע בהתאם לתוצאות הבדיקה הפתולוגית ולמאפייני המחלה. במקרים מסוימים יומלץ על טיפול ביוד רדיואקטיבי ועל מעקב הכולל בדיקות דם ובדיקות הדמיה [3].

תופעות לוואי וסיבוכים

כריתת בלוטת התריס נחשבת לניתוח בטוח יחסית, אך כמו בכל פעולה כירורגית קיימים סיכונים לדימום, לזיהום, לכאב ולהצטלקות. אחד הסיבוכים הנדירים אך המשמעותיים הוא דימום לאחר הניתוח, אשר עלול לגרום להצטברות דם בצוואר. במקרים חמורים, הנפיחות עלולה ללחוץ על דרכי הנשימה ולהצריך טיפול דחוף [1].

סיבוך אפשרי נוסף הוא פגיעה בעצבים האחראים על תפקוד מיתרי הקול. פגיעה כזו עלולה לגרום לצרידות, לשינוי בעוצמת הקול, לקושי בהפקת צלילים גבוהים ולעיתים גם לקשיים בבליעה. במקרים רבים שבהם מתפתחת חולשה עצבית במיתרי הקול, מדובר בחולשה זמנית. עם זאת, בחלק מהמקרים הפגיעה עלולה להיות קבועה [2].

בכריתה מלאה עלולה להתרחש גם פגיעה זמנית או קבועה בתפקוד בלוטות יותרת התריס, הגורמת לירידה ברמת הסידן בדם. התסמינים כוללים נימול סביב הפה או באצבעות, התכווצויות שרירים ולעיתים תסמינים חמורים יותר. ברוב המקרים מדובר בהפרעה זמנית, אך בחלק מהמקרים יהיה צורך בטיפול ממושך של ויטמין D וסידן [2].

אם מופיעים נפיחות פתאומית ומהירה בצוואר, קושי בנשימה או דימום משמעותי, יש לפנות בדחיפות לקבלת טיפול רפואי. גם חום, אודם באזור הניתוח, הפרשה מהחתך, כאב שאינו משתפר או תסמינים שעלולים להעיד על ירידה ברמת הסידן, מחייבים ייעוץ רפואי [2].

[1]Mayo Clinic. Thyroidectomy: https://www.mayoclinic.org/tests-procedures/thyroidectomy/about/pac-20385195
[2] Memorial Sloan Kettering Cancer Center. About Your Thyroid Surgery: https://www.mskcc.org/cancer-care/patient-education/about-your-thyroid-surgery
[3] Memorial Sloan Kettering Cancer Center. Thyroidectomy: Thyroid Tumor Removal Surgery: https://www.mskcc.org/cancer-conditions/head-neck-cancers/thyroid-cancer/treatment/surgery
[4] American Thyroid Association. Surgical Management of Graves' Disease: https://www.thyroid.org/surgical-management-graves-disease/

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: אני בת 38. האם יש שינוי בקול לאחר ניתוח להסרת בלוטת התריס, ואם כן, איזה שינוי? האם הקול נהיה גבוה יותא או נמוך יותר? להלן שלוש הסיבות העיקריות לשינויי קול הניתנים למדידה לאחר ניתוח תירואיד (בלוטת התריס): פגיעה בעצב הלרינגיאלי המעצבב את מיתרי הק
שאלה: אני בת 37. בעקבות חשד להגדלת בלוטת התריס נשלחתי לבצע אולטרסאונד. להלן התוצאות: בלוטת התריס מעט מוגדלת (שתי האונות עד 2.0 ס"מ במנח AP) עם קשר רובו רקמתי איזואקוגני, חלקו ציסטי 2.2 ס"מ בקוטר מרבי בקוטב עליון של אונה שמאלית, ללא מאפיין וסק

תשובה: כאשר עושים בדיקת FNA לנודולות בבלוטת התריס, ב-70 אחוז מהמקרים התוצאה שפירה ורק ב-5 אחוזים מהמקרים התוצאה מצביעה על גידול ממאיר. בשאר המקרים אין תשובה חד-משמעית, ואז צריך לחזור על בדיקת ה- FNA. אני ממליץ לך להיפגש עם הרופא המטפל, לדבר איתו על ביצוע FNA חוזר, ולשקול בדיקות נוספות כגון בדיקת TSH ואולי גם סריקה רדיואקטיבית של בלוטת התריס. בהצלחה ד"ר יעקב אולך - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: עברתי כריתת בלוטת התריס. האם יש מאכלים שאסור לאכול מפני שיש לי הרבה קוצר נשימה? אני נמצאת כרגע בתת-פעילות, TSH 36. אני לוקחת אלטרוקסין 125 ונמצא חודשיים אחרי כריתה.

תשובה: ישנם מזונות המעכבים ספיגה של יוד הדרוש ליצירת הורמוני בלוטת התריס, לדוגמה לפת, כרוב, ברוקולי, חרדל, סויה, בוטנים, צנוברים ודוחן. בישול של מזונות אלה יכול למנוע את העיכוב בספיגת היוד. אבל עדיף לאכול מהם כמות מועטה. מזונות המכילים יוד וחשובים לסובלים מתת-פעילות של בלוטת התריס: אצות, סרטנים, סרדינים, טונה, בקלה, מלח מועשר ביוד. מובן שאין להגזים עם מאכלים אלה כדי שלא יהיה יותר מדי יוד בגוף. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: לאחר כאבי גב עזים בגב ובצלעות, נשלח אבי למיפוי עצמות. להלן תוצאות המיפוי: "המיפוי מראה מספר רב של מוקדי קליטה מוגברת פתולוגית בצלעות דו- צדדי, יותר מימין, עמוד שדרה גבי D6, 8,12 ובצורה רוחבית בעמו"ש מותני L5, מוקדי קליטה מוגברת בראש הומרוס משמאל, גב

תשובה: כמו כן יש לציין את המצב הרפואי של אבי - עקב גידול בבלוטת התריס, הבלוטה הוצאה לפני כ- 10 שנים, לאחר מכן אבי עבר 4 טיפולי יוד. לפני שנה עבר ניתוח נוסף באזור הגרון והצוואר עקב גידול במיתרי הקול ובאזור, אשר לאחריו עבר טיפולי הקרנות באזור הגרון. כל תהליך טראומטי (שבר בריפוי למשל), זיהום, דלקת או גידול יתן קליטה מוגברת במיפוי עצמות. אולם מוקדים מרובים של קליטה בעצמות, באדם עם עבר של ממאירות, עשויים להחשיד להתפשטות המחלה. כדאי מאוד להשלים את הבירור ב CT חזה ובטן וכן להתייעץ בהקדם עם הרופא המטפל של אביך. רפואה שלמה.
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: כל המשפחה חולה כעת, ככל הנראה בשפעת החזירים. לי יש לופוס בדרגה קלה (ללא טיפול תרופתי), יתר לחץ דם קל 140-160/90-105 (ללא טיפול תרופתי), ותת פעילות של בלוטת התריס שכעת מאוזנת עם אלטרוקסין. החום כ-39 מעלות, ויש לי שאר התסמינים הרגילים של השפעת. האם אנ

תשובה: כל חולה במחלה כרונית סיסטמית, בעיקר כזאת שמשפיעה על מערכת החיסון, נמצא בקבוצת הסיכון למחלה קשה יותר בשפעת החזירים, ולכן ממליצים במקרה כזה על טיפול בטמיפלו. עם זאת, הטיפול בטמיפלו יעיל בעיקר ב-48 השעות הראשונות של המחלה. ההחלטה היא קלינית בעיקרה, כלומר רופא המשפחה שלך צריך לבדוק אותך ולהחליט. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בת 28, 9 חודשים לאחר לידה ראשונה, ללא כל בעיה בבלוטת התריס לפני כן. 5 חודשים לאחר הלידה, בבדיקות דם כלליות של בלוטת התריס, אלה היו התוצאות: FT4 21.8 TSH 0.03 הלכתי לרופא אנדוקרינולוג שאמר שכרגע אינו רואה מקום לטיפול, והמליץ לחזור על הבדיקה ל

תשובה: postpartum thyroiditis היא דלקת של בלוטת התריס המופיעה ב- 5%-10% מהנשים לאחר ההריון. לפעמים המחלה מתבטאת בהתחלה בהיפרתירואידיזם (פעילות יתר של בלוטת התריס) שבהמשך הופך להיות היפותירואידיזם (תת-פעילות בלוטת התריס), וזה מה שנראה שיש לך לפי בדיקות ה- TSH. אצל רובן הגדול של הנשים המצב הוא הפיך, ותפקוד בלוטת התריס חוזר להיות נורמלי ללא טיפול. כמו כן אין צורך להפסיק את ההנקה. אבל בכל מקרה אני ממליץ לך להיות במעקב של רופא. בברכה ד"ר יעקב אולך - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בת 31, סובלת תקופה ארוכה מאנמיה ומתת-פעילות של בלוטת התריס. אני מטופלת בכדורי ברזל ובאלטרוקסין, ועדיין אני על הקרשים. היום עשיתי בדיקת דם ואלו התוצאות שסומנו בכוכבית. אשמח לדעת מה איתי, כי מרגישה שאני קצת מתפרקת: B12 129 WBC 3 NEUTROPHILS 1.

תשובה: אני בת 31, סובלת תקופה ארוכה מאנמיה ומתת-פעילות של בלוטת התריס. אני מטופלת בכדורי ברזל ובאלטרוקסין, ועדיין אני על הקרשים. היום עשיתי בדיקת דם ואלו התוצאות שסומנו בכוכבית. אשמח לדעת מה איתי, כי מרגישה שאני קצת מתפרקת: B12 129 WBC 3 NEUTROPHILS 1.4 NONOCYTES1 2.3% RBC 3.79 HEMOGLOBIN 9/1 HEMATOCRIT 27.8% MCV 73 MCH 24 RDW 17.4 IRON 17.32 כמו שציינת ולפי הבדיקות, את סובלת מאנמיה עקב חוסר בברזל. בנוסף לכך, אם אני מבין נכון, את גם סובלת ממחסור בוויטמין B12, שגורם גם כן לאנמיה. אני לא יודע כמה זמן את נוטלת טיפול פומי בברזל, יכול להיות שפשוט לא עבר מספיק זמן מאז שהתחלת את הטיפול, או שהבעיה שגורמת לחסרים לא מטופלת. אפשר גם לקבל זריקות ברזל שממלאות את החסר בברזל במהירות גבוהה יותר מאשר טיפול פומי. גם תת-פעילות של בלוטת התריס יכולה להתבטא בסימפטומים של עייפות ובאנמיה, ולכן יש לבדוק גם את תפקודי בלוטת התריס, ובמקרה הצורך להעלות את המינון של האלטרוקסין. אמליץ לך לעבור בירור מלא אצל רופא המשפחה שלך, על מנת לגלות את הגורם לחוסרים בברזל ובווטימין B12. כך תוכלי לקבל את הטיפול הטוב ביותר. ד"ר גיא פישמן - אינפומד [14/03/2010]
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בת 30. אובחנה אצלי מחלת השימוטו בבלוטת התריס, מחלה אוטואימונית. לפי מה שקראתי באינטרנט, זה ככל הנראה נגרם על ידי החיידק Yersinia enterocolitica. יש לי חבר ואנו מקיימים יחסי מין. האם מחלה זו מדבקת, והאם מגע מיני או מגע של דם יכול להעביר את המחלה א

תשובה: במחלת השימוטו מערכת החיסון גורמת דלקת בבלוטת התריס, המביאה להרס הדרגתי של הבלוטה. הסיבה לכך שמערכת החיסון תוקפת את הבלוטה אינה ברורה, ובמספר קטן של מחקרים נמצא קשר בין זיהומים שונים (בחיידקים ובווירוסים) לבין המחלה, אולם קשר זה אינו מוכח דיו. אין סיבה לחשוב שמחלת השימוטו ממנה את סובלת נגרמה על ידי חיידק, וממילא אין כל סכנת הדבקה. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אמי עברה בשבוע שעבר ניתוח להסרת בלוטת התריס. היא שוחררה מבית החולים ואושפזה שוב לאחר שעלה לה החום. באשפוז החוזר, הרופא שלח אותה לצילום חזה, ובו התגלתה דלקת בריאה הימנית. אמי קיבלה אנטיביוטיקה לווריד ( אוגמנטין) ובדיקות דם שלה נשלחו למעבדה.

תשובה: סוג החיידק ימצא ויוגדר בבדיקת התרבית שנלקחה הן מהדם והן מאזור הניתוח. אין אפשרות לנחש איזה חיידק או חיידרים אחראים לזיהום. הצטברות דם בצלקת ניתוח היא שכיחה, וקוראים לה המטומה. הדם עשוי להיקרש, ואז ינוקזו קרישי הדם. המהלך הטבעי של המטומה הוא ספיגה והיעלמות עם הזמן. לעיתים, במקרה ש המטומה גדולה עם קרישים או המטומה במיקום מיוחד כמו בצוואר, יש צורך בניקוז. בברכה ד"ר נחום ורבין מומחה לכירורגיה כללית
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: לפני 30 שנה בערך כרתו לי חלקית את בלוטת התריס. כיום שוב גדל לי הגויטר ואני אמורה לעבור כריתה של כל הבלוטה ולקחת אלטרוקסין כל חיי. אני רוצה לדעת את האמת לאמיתה: מה קורה כשאין בלוטה ומתפקדים רק עם כדורים? האם האיזון על ידי תרופות הוא תמידי? או משתנה כל