שברים במפרק הברך: סוגים, גורמים ודרכי טיפול

הברך אמונה על נשיאת משקל הגוף בכל צעד אותו אנו עושים. מפרק הברך מורכב משלוש עצמות עיקריות: החלק הרחיקני (התחתון) של עצם הירך, החלק הקריבני (העליון) של עצם השוק והפיקה. בנוסף, הברך המורכבת גם מסחוסים אשר מכסים את המשטחים המפרקיים הנושאים את המשקל, ממניסקוסים - שני גופים דמוי סהרון המשמשים כמעין בולם זעזועים לברך ורצועות התורמות לייצוב הברך. שברים בברך עלולים להתרחש בכל אחת משלושת העצמות המרכיבות את המפרק ולגרום לפגיעה תפקודית קשה. 

מהם הגורמים לשברים במפרק הברך?
הגורמים לשברים במפרק הברך משתנים בהתאם לגיל: בגילאים צעירים יותר, שברים במפרק יגרמו לרוב בשל חבלות באנרגיה גבוהה, כמו תאונות דרכים. בגיל המבוגר, שברים בברך נגרמים כתוצאה מפציעות באנרגיה נמוכה, כמו נפילות. בנוסף, שברים אלה שכיחים יותר בקרב אוכלוסייה נוספת של מבוגרים, מעל לגיל 65, שעברה ניתוח להחלפת מפרק הברך. 

סוגי השברים במפרק הברך:

כאמור, שברים בברך עלולים להתרחש בכל אחת משלושת העצמות המרכיבות את המפרק. קיימים סוגים שונים של שברים הנחלקים על פי שני פרמטרים מרכזיים:

1. סוג השבר (סגור או פתוח):
שבר סגור הוא שבר שאינו פורץ את המעטפת של הרקמה הרכה והעור. מנגד, שבר פתוח הוא שבר בו העצם חשופה דרך העור. שברים פתוחים מהווים פציעה מורכבת יותר המערבת גם פגיעה ברקמות הרכות באזור המפרק, כמו רקמת העור, השריר, השומן ו/או העצבים וכלי הדם המצויים באזור. פגיעה ברקמות הרכות עלולה להוביל להחמרה במצב ולקושי בתפקוד. הטיפול במצבים אלה יהיה לרוב מורכב וארוך יותר והפגיעה ברקמות הרכות יכולה להוביל להתפתחות סיבוכים שונים. 

2. צורת השבירה של העצם:
נהוג להבדיל בין שבר פשוט (מצב בו קיים קו שבר אחד בלבד המפריד בין שני החלקי העצם), לבין שבר מורכב (מצב בו קיימים מספר רב פרגמנטים וקווי שבר). 

כיצד מאבחנים באיזה סוג של שבר מדובר?
בשלב הראשון, תתבצע בדיקה קלינית על-ידי רופא אורתופד. במהלך הבדיקה הרופא יזהה מהו החלק השבור במפרק הברך (בין אם פיקת הברך, עצם השוק או עצם הירך) ויפנה לביצוע צילום רנטגן. ברוב המקרים תתבצע גם בדיקת CT. אופן הטיפול יתוכנן על פי ממצאי הבדיקות השונות. 

מהו הטיפול השמרני בשברים בברך ובאילו מצבים יבחר?
הטיפול השמרני בשברים בברך יתבצע באמצעות קיבוע בגבס. מטרת הטיפול היא לספק ציר ישר לרגל וכך לאפשר את החלמת העצם שנשברה. הקיבוע בגבס יתבצע לרוב במצבים של שברים פשוטים ללא תזוזה של העצם, או במטופלים מבוגרים יותר שאינם מעומדים לניתוח. ברוב המקרים הטיפול בגבס יארך כחודשיים. חשוב לציין כי טיפול זה אמנם מסייע באיחוי השבר, אך הוא אינו מבטיח את שחזור המבנה האנטומי של העצם שנשברה. 

מהם הניתוחים הקיימים לטיפול בשברים סביב הברך?

ככלל, ניתוחים לטיפול בשברים בברך נועדו כדי לקבע את העצם השבורה באמצעות לוחיות מתכת וברגים.

ניתוחים לטיפול בשברים פשוטים בעצם הירך ובעצם השוק
במקרים של שבר פשוט בחלק הקריבני של עצם השוק או בחלק הרחיקני של עצם הירך, הקיבוע יתבצע מהחלק החיצוני של העצם באמצעות שימוש בלוחית מתכת אחת וברגים שנועדו לקבע את השבר בחלקו העליון והתחתון. 

ניתוחים לטיפול בשברים מרוסקים של עצם הירך ועצם השוק
הניתוח לטיפול בשברים מרוסקים של עצם הירך ועצם השוק ידרוש לרוב שימוש בשתי לוחיות מתכת שיקבעו את העצם בצידה החיצוני ובצידה הפנימי. שבר מרוסק במשטח המפרקי של עצם השוק ידרוש לעתים שימוש ביותר משתי לוחיות מתכת, גם בצד האחורי וגם בצד הקדמי של העצם. במקרים מסוימים יהיה צורך גם בהשתלת עצם ממקור עצמי או זר, כדי למלא את החסר שנוצר עקב השבר. 

ניתוחים לטיפול בשברים בפיקה
שברים פשוטים בפיקה יקובעו לרוב באמצעות שני ברגים או בעזרת לולאת מתח. במקרים של שברים מרוסקים בפיקה, ניתן לקבע בעזרת פריסת רשת (Mesh) מעל לעצם, המסייעת בקיבוע השבר המרוסק על ידי מספר רב של ברגים בעלי קוטר קטן יחסית.

מהו מהלך ההחלמה לאחר הניתוח?
לאחר הניתוח הברך תקובע באמצעות סד צירים אשר מסייע במניעת תזוזה תחילה ובהמשך מאפשר תחילת הפעלה מבוקרת של הברך. בהתאם לקצב החלמת השבר, הסד ישוחרר בהדרגתיות וכתוצאה מכך זווית הברך תפתח עד לטווח תנועה מלא. לאחר כשישה שבועות השבר צפוי להחלים באופן ראשוני. בשלב זה  ניתן יהיה להתחיל ולהפעיל את הברך ואף להתחיל בדריכה. ברוב המקרים, לאחר כשלושה חודשים תושג החלמה מיטבית ואז ניתן יהיה להוריד את סד הצירים. לכל אורך תקופת ההחלמה יש צורך בטיפולי פיזיותרפיה הכוללים, חיזוק שרירים, הפעלה של המפרק, ניוד הפיקה, ודריכה עד כאב של המטופל בהתאם לאיחוי השבר.