שברי מאמץ (Stress Fracture)

שברי מאמץ (Stress Fracture) ערוץ הכושר

3 דקות קריאה

כללי
סימפטומים
סיבות וגורמי סיכון
אבחון ובדיקות
טיפולים ותרופות
מניעה
מאמרים

פגיעה מפעילות ספורטיבית, שתוארה לראשונה ב-1855, מהווה כ-30% מכלל הפגיעות מפעילות מוגברת. שבר מאמץ מוגדר, לפי ההסתדרות הרפואית בארצות הברית, כשבר מלא או חלקי הנגרם מחוסר איזון בין עומס נישנה המוטל על העצם לבין יכולת העצם להסתגל לעומס זה. פגיעה מסוג זה אופיינית לאוכלוסיות שנדרשות לפעילות מוגברת והיא תוארה הן בבני אדם, והן בסוסי מירוץ ובכלבי מירוץ.

שכיחות שברי מאמץ בקרב העוסקים באתלטיקה קלה ובריצה הוא 16%-4%. שיעור שברי המאמץ בקרב חיילים הוא 10%-5%. שיעור הפגיעה בקרב ספורטאיות גבוה במעט מאשר בספורטאים, וכך בהשוואה לחיילים שיעור הפגיעה בקרב חיילות הוא פי שלושה גבוה יותר.

השבר השכיח אצל אתלטים הוא בעצם השוק (כ-50% מהשברים), פגיעה בעצם השוקית מתוארת ב-15% מהפגיעות ובעצם הירך ב-7% לערך. שברים בעצמות המסרק מתוארים ב-20% מהשברים לערך. בקרב חיילים, השבר השכיח ביותר הוא שבר מאמץ בשוק (70%-60%), כ-30% מהשברים בירך ו-10%-5% בעצמות המסרק. שברי מאמץ בשוקית מופיעים בשיעור נמוך מאוד. ההבדלים בין שתי האוכלוסיות, בשיעורי השברים וסוגיהם מקורם באופי הפעילות השונה בשתי הקבוצות. האתלטיקה מאופיינת בריבוי תנועה (ריצה, קפיצה), ואילו בצבא הפעילות המוגברת קשורה בנשיאת ציוד, ובעיקר בהליכה ממושכת. אצל כ-10% מהנפגעים יופיע השבר בשתי הרגליים.

סימפטומים

שבר מאמץ מתבטא בכאב שאינו אופייני או בכאב מוסווה. נכון בעיקר בשברים "העמוקים" יותר (השברים באגן או בעצם הירך). הכאב משתנה ותלוי במיקום השבר, בחומרתו ובדרגת הפעילות. לאצנים מוכר הביטוי "הקרצ'נדו של שבר המאמץ": בתחילה מופיע כאב זמן מה אחרי תחילת הריצה, ונעלם עם הפסקת הריצה. מאוחר יותר יופיע כאב מייד בתחילת הריצה והוא עשוי להיעלם רק לאחר שעבר זמן מה מהפסקת הריצה. בשלב השלישי יופיע הכאב גם בחיי היומיום ואף במנוחה. יש הטוענים כי לא כל שבר מלווה בכאב, או שדווקא בפעילות יתבטא הכאב פחות בשל הפרשת האנדורפינים (משככי הכאב הטבעיים שהגוף מפריש בזמן מאמץ).

פגיעות מפעילות מוגברת מתבטאות בדרך כלל בכאב אך ללא נזק קבוע. שבר מאמץ, לעומת זאת, עשוי להפוך לשבר מלא, ולכן חשוב לאבחן מוקדם ככל שניתן מייד עם התעוררות החשד.

סיבות וגורמי סיכון

הגורם השכיח והבולט ביותר בהתפתחות שבר מאמץ הוא הטלת עומס נישנה מבלי שניתנה לעצם האפשרות לשוב להיבנות ולהתחזק. קרוב לוודאי כי קיים גם רקע גנטי להיארעות שברי מאמץ אך ההוכחות לכך עדיין אינן מובהקות. גזע ומין משפיעים על רמת הסיכון להתפתחות שברי מאמץ. נשים חשופות יותר לפגיעה, אפריקאים פגיעים פחות מאשר לבנים וכו'. כושר גופני ירוד והיבטים ביומכניים (מבנה נעל) מהווים אף הם גורמי סיכון להתפתחות שבר מאמץ.

אבחון ובדיקות

האבחון מבוצע בדרך כלל באמצעות מיפוי עצמות, שהוא האמצעי המיושם ביותר כ"בדיקת הבחירה" (דרוג השברים המקובל כיום נעשה לפי מיפוי העצמות) (תמונה 1). לעיתים מסתייעים גם בצילום רנטגן, בטומוגרפיה מחשבית (CT), בבדיקת העל-שמע (אולטרסאונד) ובתהודה המגנטית, המסתמן היום כאמצעי האבחנה המובחר בשל רמת הדיוק, הרגישות, יכולתו לאתר את השבר בשלב מוקדם מאוד, מיעוט אבחנת-יתר, והיותו לא כרוך בקרינה מייננת.

טיפולים ותרופות

שבר המאמץ מחלים בדרך כלל מעצמו, בתנאי מנוחה, ללא הטלת מאמץ נוסף על העצם הפגועה. כך מנגנוני הריפוי (פעילות אוסטאובלסטית) יפצו על היחלשות העצם שנגרמה על ידי פעילות מנגנוני הספיגה (פעילות אוסטאוקלסטית) שהופעלו בעת המאמץ הגופני. לכן, מתבסס הטיפול על מנוחה יחסית, על הורדת עומס האימון והעומס המוטל על העצם. משך המנוחה הדרוש להחלמה תלוי בדרגת השבר ובמיקומו. מיעוט השברים (10%-5%) לא יתאחו, ובמקרים בודדים תחול היפרדות השבר ויתחייב ניתוח, כמו גם בשברים שהאיחוי בהם מתעכב.

מניעה

תוכנית מאוזנת של פעילות גופנית היא ערובה למניעת שברי מאמץ. את תוכנית האימון יש לבסס על סרגל מאמצים מדורג. יש לאפשר כמות שעות סבירה לשינה ולמנוחה בין האימונים. מאחר שחשוב לאפשר למנגנוני בניית העצם לפצות על מנגנוני ספיגת העצם, נהוג היה להוריד את העומס באימון בכל שבוע שלישי. שימור כוח השרירים והכושר האירובי מהווים גורם חשוב במניעת שברים שכן הביומכניקה הנכונה של ההליכה מבוססת על שרירים תקינים הבולמים את העומס המוטל על מערכת השלד ומורידים את העומס מהעצמות.

ד"ר גדעון מן, ד"ר שי שבת, ד"ר נעמה קונסטנטיני

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום

ד"ר אורי מילר חוות דעת משפטית

קראו עליי

ד"ר כרמי גלר-ברנשטיין ילדים

קראו עליי

ד"ר ירחמיאל ברבר פסיכיאטריה

קראו עליי

הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

אני מאשר קבלת דיוורים ותכנים פרסומיים מהאתר

שאלות ותשובות

יש לי שברי מאמץ בשתי השוקיים עקב ריצה.אמרו לי לנוח 6 שבועות, וכך אני עושה. האם מותר לעשות בתקופת ההחלמה ספינינג ? לתשומת לבכם, בספינינג יש "מצב 2" ו "מצב 3" בהם נמצאים למעשה בעמידה. האם רצוי רק לשחות? או לנוח לגמרי?
כדי לזרז את ההחלמה יש לנוח ו/או לעשות ספורט שאינו עובד על כוח הכובד כמו שחיה, ולהימנע מפעילות הגורמת לכאב. רכיבה מתונה על אופניים זה בסדר אבל ספינינג עם הישענות על הרגליים אינו מומלץ. זמן מנוחה סביר הוא 6-8 שבועות ולאחריו יש לחזור לפעילות מלאה בהדרגה. פתח בחלון חדש
אני בת 24. לפני שבועיים נפלתי, ולאחר כמה שעות לא יכולתי לדרוך על הרגל. היו לי כאבים עזים באזור הקרסול וכל האזור התנפח. הלכתי לחדר מיון, ושם עשיתי צילומים, ונאמר לי שאני צריכה להשתדל לא לאמץ את הרגל יותר מדי במשך 10 ימים ולשים תחבושת אלסטית. מאז עבר
העובדה ששחררו אותך לאחר צילום אומרת ככל הנראה שמדובר בנקע של הקרסול. ייתכן שמדובר בנקע בדרגה גבוהה, כלמור בקרע משמעותי של אחת מרצועות הקרסול. בכל מקרה, מומלץ לבצע צילום ביקורת לאחר כשבוע עד שבועיים כדי לשלול שבר. באשר לטיפול, וולטרן עשוי להואיל, כמו גם תרופות אחרות ממשפחה זו (NSAIDs). בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד פתח בחלון חדש
אני חייל קרבי, ומאז הגיוס תמיד יש לי כאבים ברגל שמאל משברי מאמץ. לאחרונה חל שיפור בתנאים שלי בצבא, ואני ישן טוב ואוכל טוב (ואף לוקח כדורי סידן), אך תמיד יש לי כאבים חדים ברגל אחרי כמה שבועות של ריצות. חשוב לציין שזה כ-10 ס"מ מעל "פיקת הקרסול", ותמיד
מנוחה היא אכן הטיפול הראשון. מעבר לכך יש מקום לברר כמה נקודות היכולות להשפיע על היכולת שלך לעבוד בעומסים: מנח כפות רגליים והצורך בהתאמת מדרסים הצורך בחיזוק מסיבי של שרירי הרגליים בדיקת הגב המותני בשל אפשרות להקרנת כאב ממנו טווחי תנועה של מפרקי קרסול ברך וירך וטיפול בהתאם אימון מתגבר ברמת קושי בצורה מדורגת ייתכן גם שצריך לתת לך אישור לשאת פחות משקל בשל האירועים החוזרים בכל נשיאת משקל מתמשכת. אני ממליץ לגשת לבירור במכון פיזיותרפיה, ובמקביל גם אצל אורתופד. רפואה שלמה ירון טילינגר, פיזיותרפיסט מוסמך מכבי שירותי בריאות פתח בחלון חדש
אני בן 64. מה זה "סינוביאל כונדרומטוזיס"? האם יש תרופות או טיפול מונע למחלה? היא מופיעה אצלי לסירוגין בברכיים ובמרפקים, מכאיבה במשך כמה שבועות ואחר כך חולפת כמעט לגמרי. במרפק היא גרמה גם למגבלת תנועה שנשארה לאחר שהכאבים חלפו. היום היא הופיע
Synovial Chondromatosis הוא מצב של היווצרות רקמה גרמית מהרקמה הרכה המצויה באופן תקין בסמוך לסחוס התוך-מפרקי וקרויה סינוביום או רקמה סינוביאלית. מצב זה עלול להיגרם באופן ראשוני, ללא סיבה ברורה, או באופן משני, כתוצאה מתהליך דלקתי או זיהומי אחר. הברך היא המפרק שהכי שכיח שמעורב במצב הזה, ואף על פי שבדרך כלל המחלה תוקפת מפרק יחיד, מתוארים בספרות הרפואית מקרים שבהם היו מעורבים כמה מפרקים. המחלה חשוב לשלול סיבות אחרות לכאבים ולנפיחות במפרק, ובראשם דלקת זיהומית, לפני שמאבחנים סינוביאל כונדרומטוזיס. הטיפול במצב זה הוא לרוב שמרני, ונועד להפחית את הדלקת, אולם אם נוצרים גופיפים חופשיים במפרק והם גורמים להפרעה בתנועה ולגירוי, יש להוציאם. השיטה המקובלת היא השיטה הארתרוסקופית. בהצלחה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד פתח בחלון חדש
אובחן אצלי שיש לי "בעיה" שנקראת שברי מאמץ או shin splints והייתי רוצה לקבל מידע איך לטפל בזה, לקבל יותר מידע על הבעיה הזו ...
המינוח שבר מאמץ או "shin splint" משמש בדרך כלל על מנת לתאר תסמינים של כאב ואי נוחות בחלק הפנימי של הרגל התחתונה, כמחצית הדרך מהברך לקרסול, שנובעים מריצה על גבי משטחים קשים. בשפה הרפואית נהוג לכנות את הסינדרום בשם Medial Tibial Stress Syndrome . לעתים נדירות יש באמת שבר אמיתי של עצם הרגל (עצם הטיביה) באזור, וברוב המקרים הסיבה לכאב היא דלקת בעטיפות העצם, בגידים או בשרירים באזור. הדלקת נוצרת בגלל לחץ מוגבר ועומס על שרירי הרגל והקרסול. יש מקום לבדיקת אורתופד ולהחלטה אם לבצע צילום ו/או מיפוי עצמות - בדיקות שיכולות לאבחן שברים אמיתיים באזור, שההחלמה מהם ארוכה יותר. אם אין שבר אמיתי, הדרך לטפל בבעיה היא קודם כל להפסיק לרוץ בזמן כאבים, או כשהכאבים מופיעים לאחר הריצה. עד להחלמה (שאורכת עד 12 שבועות) ניתן לעבור לביצוע תרגול גופני שאינו נושא משקל, כגון שחיה או רכיבה על אופניים, לשים קרח באזור הכאב, לנעול נעליים טובות, לבצע מתיחות לאספקט האחורי של הרגל, מסאז' וכדורים נוגדי דלקת. בהמשך יש לחזור לפעילות בהדרגה, לבצע חימום לפני התרגול, להימנע מריצה על משטחים קשים ולהקפיד בבחירת נעלי ריצה. חומר נוסף באתרים: http://www.clark.net/pub/pribut/spshin.html פתח בחלון חדש
יש לי שאלה בקשר לשברי מאמץ. אני משחק הרבה כדורגל, לפחות פעמיים בשבוע, וכל פעם שאני רץ מתחילה לכאוב לי הרגל באזור בין הברך לקרסול ואני בקושי מזיז את הרגליים. זה מופיע בשתי הרגליים ומקשה עליי להגיב. מה עושים וממה זה יכול לנבוע?
הכאבים שאתה מתאר אכן נשמעים מתאימים לשברי מאמץ, אך כדאי שתפנה לאורתופד כדי שיוכל לקבל ממך אנמנזה, לבדוק אותך ולעשות בדיקות נוספות (לרוב עושים בשלב ראשון צילום רנטגן) כדי לקבוע שאכן זו האבחנה. תוכל לקרוא על שברי מאמץ בפורטל אינפומד בקישורים הבאים: http://www.infomed.co.il/questions/q_121301_6.htm http://www.infomed.co.il/questions/q_120605_6.htm http://www.infomed.co.il/questions/q_120205_3.htm פתח בחלון חדש
אני חייל קרבי. לפני 3 חודשים החלה לכאוב לי ברך ימין, תחילה הכאב לא היה רציני ולא התייחסתי אליו, אך הכאב גבר עם הזמן, עד שהגיע למצב שאני מתעורר ממנו בלילה. מאז הפסקתי לעשות פעילות פיזית. נשלחתי לצילום בברך, ולא נמצאו ממצאים חריגים. זמן קצר לאחר שראי
שברי מאמץ הם בעיה נפוצה ומוכרת בחיילים. פרטים רבים בסיפורך מתאימים לשברי מאמץ, חלקם פחות. שליש אמצעי של עצם הירך הוא מיקום שאינו אופייני לשברים אלה. בעוד כאב המחמיר לאורך זמן בהחלט יתכן, כאב המחמיר במשך 3 חודשים ללא כל פעילות הוא שוב פחות אופייני. חסרים פרטים לא מעטים בנוגע למוקד הגרמי שנתגלה בעצם הירך שלך. האם הועלה החשד לתהליך אחר מלבד שבר מאמץ, כגון תהליך שפיר או אחר בעצם? תהליכים גידוליים, בין אם שפירים או אחרים, וכן תהליכים דלקתיים, עלולים גם הם להתבטא בכאבים במנוחה, בממצא בצילום פשוט ובמיפוי ובדרכים נוספות. אם אין שיפור בהרשתך, קרוב לוודאי שיש להרחיב את הבירור האורתופדי, ושתישלח לבדיקות עזר נוספות, כגון בדיקת MRI לאזור הקולט ולבדיקות נוספות, כמו בדיקות דם. בברכת בריאות שלמה ד"ר רונן בלכר - אינפומד פתח בחלון חדש
לפני שנה אובחנה אצלי בעיה שנקראת שברי מאמץ בשתי הרגליים. במהלך השנה סבלתי מאוד, בחצי השנה הראשונה לא הצלחתי לעמוד על הרגליים והייתי מרותקת לגמרי. לאחר מכן הייתה הקלה, ובתקופה האחרונה הכאבים מהברכיים ומטה שוב חזרו (ברצוני לציין שהבעיה צצה לאחר שתקופה
שברי מאמץ נגרמים ממאמץ יתר ולרוב הם נרפאים.. ייתכן ויש שברי מאמץ חדשים, או שהכאב החדש נובע מבעיה אחרת, כמו דלקת. יש לפנות ראשית כל לבדיקה של אורתופד לברר מהו מקור הכאב. דר' מיכאל מילגרם פתח בחלון חדש