שיתוק פנים פציאליס/ בל פלסי (Bell's palsy, Facialis): מה גורם לו ואיך מאבחנים?

מקורם של כ-60-70% ממקרי שיתוקי הפנים החד צדדיים הוא פציאליס, המכונה גם שיתוק על שם בל או בל פלסי. פציאליס הוא מצב בו מתפתח שיתוק של שרירי ההבעה. המקור לבעיה נעוץ בעצב הפנים השייך למערכת העצבים ההיקפית. התסמינים לשיתוק יעידו על השרירים שנפגעו, ולרוב יתבטאו בשרירי העין, השרירים באזור המצח, הלחיים והשרירים המצויים סביב הפה. מבין התסמינים השכיחים ניתן למנות קושי בחיוך, קושי בשתייה (עד כדי נזילת השתייה מהפה), יובש בעיניים וקושי בסגירת העין, ירידה בחוש הטעם, ריור ועיקום של הפנים בצד בו נמצא העצב הפגוע. 

מהם הגורמים להתפתחות של שיתוק פנים?
הסיבה להתפתחות של בל פלסי אינה ברורה. ברוב המקרים השיתוק בשרירי ההבעה יופיע באופן פתאומי או שיתהווה במהלך ימים ספורים טרם הופעתו. לעיתים, בתקופה שקודמת לשיתוק המטופלים יחוו כאבים באזור האוזן ו/או הלחי, ו/או תחושת נימול באזור הפנים ו/או הצוואר. בנוסף, טרם לשיתוק עלול להתפתח שינוי בחוש הטעם, בעיקר בצדיי הלשון. ברוב המקרים השיתוק יהיה חד צדדי. הסיכוי לפגיעה בצד הימני או השמאלי של הפנים שווה. 

מהו הליך האבחון?
בשלב הראשון, יש צורך בבדיקה מקיפה לשם שלילת אבחנות אחרות אשר יכולות לדמות לפציאליס. אחת מהאבחנות המבדילות אותה חשוב במיוחד לשלול היא שבץ מוחי. מסיבה זו, במקרים בהם מופיעים התסמינים חשוב לפנות מידית לגורם רפואי.

בשלב השני, תתבצע הבדלה בין תסמינים שמקורם במערכת העצבים ההיקפית (מערכת העצבים אשר יוצאת מהגולגולת ועמוד השדרה ותפקידה העיקרי הוא להעביר את המידע לשאר מערכות הגוף, לרבות השרירים, כלי הדם והאיברים השונים), לבין אלו אשר נובעים מבעיה במערכת העצבים המרכזית (הכוללת את המוח וחוט שדרה, אשר מוגן על ידי 24 חוליות זזות של הגב). 

אם השיתוק נובע ממערכת העצבים ההיקפית, לרוב יהיו מעורבים שרירים המצויים בצד העצב הפגוע. לעומת זאת, אם מדובר בשיתוק הנובע מבעיה במערכת העצבים המרכזית יהיו מעורבים לרוב שרירי הפנים התחתונים בצד המנוגד לעצב הפגוע. לבסוף, יש להבדיל בין בל פלסי לבין שיתוקי פנים הנובעים מסיבות אחרות, כמו מחלת הסוכרת, נשאיות HIV, גידולים שונים ועוד. 

האבחנה מתבססת בעיקר על תשאול המטופל ותיאור התסמינים על ידו, בדיקה קלינית וכן גם מידע על אודות המהירות בה הופיע השיתוק: שיתוק מהיר ינבע לרוב מסיבות אחרות, בעוד שמקורו של שיתוק הדרגתי יכול להעיד בעיקר על פציאליס. לשם אבחנה סופית יתבצעו גם בדיקות דימות שונות, בהן בדיקת CT או MRI מוח. עם הגעה לאבחנה מדויקת יבחר הטיפול המתאים על-ידי הרופא המאבחן. 

איך ניתן לטפל?
לטיפול בפציאליס שתי מטרות מרכזיות: 

ראשית השגת החלמה מהירה עד כמה שניתן של עצב הפנים הפגוע ובכך מזעור הנזקים האסתטיים והתפקודיים של הפגיעה. שנית מניעת התייבשות של העין. 

קיימים טיפולים שונים שנועדו להאיץ את ההחלמה בשני ההקשרים לעיל:

• שמירה על רטיבות העין, בהם טיפול באמצעות רטייה 

• מתן סטרואידים המסייעים במניעת התפתחות של דלקת ובצקתיות סביב העצב. 

נהוג לשלב את הטיפולים הקונבנציונליים עם טיפול בדיקור על-ידי מדקר מוסמך בעל ניסיון בטיפול בפציאליס. הדיקור מאיץ את ההחלמה באופן משמעותי. ההחלמה מפציאליס נמשכת לרוב מספר חודשים והיא יכולה להיות חלקית או מלאה. הדבר תלוי בסמיכות התחלת הטיפול לאירוע ולמועד הופעת התסמינים. 

מהם סיכויי ההחלמה?
על פי ד"ר אסייאג, סיכויי ההחלמה תלויים במהירות בה ניתן הטיפול התרופתי, ויתרה מכך בזמן בו שולב הדיקור בטיפול. ככל שהתחלת הטיפול נדחית, הסיכויים להחלמה שלמה נמוכים יותר. בנשים, בשל המבנה ההורמונלי קיימת חשיבות גדולה יותר לטיפול מוקדם ולרוב הצלחת הטיפול תלויה במועד התחלתו ובמידת האינטנסיביות של טיפולי הדיקור.