רטינופטיה נסיובית מרכזית (CSCR): מה הטיפול שיכול למנוע נזק לראייה?

רשתית העין היא רקמה עצבית דקה אשר עוטפת את גלגל העין בחלקו האחורי. ברשתית, נמצאים קולטני אור אשר קולטים את התמונה החיצונית, מעבדים אותה ומעבירים את המידע, דרך עצב הראיה, אל האזור במוח אשר אמון על הראייה.

המקולה, היא אזור מרכזי ברשתית אשר אמון על הראייה החדה ועל ראיית הצבעים. קיימות מחלות שונות המתפתחות דווקא במקולה ופוגמות ביכולת לביצוע פעולות שגרתיות, כמו קריאה, זיהוי פרצופים ועוד. אחת מהמחלות אשר פוגעות במרכז הרשתית היא רטינופתיה נסיובית מרכזית - (Central Serous Chorioretinopathy (CSCR. מדובר במצב בו מצטבר נוזל מתחת לאזור המקולה שמקורו בדלף של כלי דם הנמצאים מתחת לרשתית. המקור לדלף הוא חוסר תפקוד של התאים אשר סופגים את הנוזלים מכלי הדם. באופן מפתיע, רטינופתיה נסיובית מרכזית מתפתחת בעיקר בגברים צעירים ובריאים, בעיקר בקרב אלו בעשור השלישי והרביעי לחיים. 

 Dmitry Kalinovsky | Shutterstock

מהם הגורמים להתפתחות המחלה?

למרות שהגורם למחלה אינו ברור במלואו, ישנם מספר גורמי סיכון הקשורים בסיכוי מוגבר להתפתחות רטינופטיה נסיובית מרכזית, כמו טיפול מקומי או סיסטמי בסטרואידים, הריון וההורמונים המופרשים במהלכו ועוד. בנוסף, קיים מבנה אנטומי מסוים של כלי הדם הקשור בהתפרצות המחלה. מבנה זה ניתן לזיהוי בבדיקות הדמיה שונות. 

רוב החולים מדווחים גם על אירוע מעורר סטרס טרם להתפתחות המחלה. הקשר האפשרי בין סטרס מוגבר לבין התפתחות רטינופטיה נסיובית מרכזית נעוץ ככל הנראה בהפרשת יתר של סטרואידים המהווים, כפי שצוין, גורם סיכון להתפתחות המחלה. 

אנשים שסובלים מתסמונת עבודה במשמרות מצויים גם הם בסיכון להתפתחות המחלה. יש דיווחים מסוימים שמעלים קשר אפשרי בין התפתחות המחלה לבין נטילת תרופות פיסיכאטריות מסוימות. עם זאת לא ברור אם או התרופות הניטלות לטיפול במצב הנפשי הן אלה שגורמות להתפתחות המחלה העינית או שהמצב הנפשי עצמו הוא זה שמעודד את התפתחותה. 

אילו תסמינים יעוררו חשד?

ברוב המקרים, המחלה פוגעת בשתי העיניים אבל לא בצורה סימטרית. התסמינים יתפתחו באופן הדרגתי תוך פרק זמן קצר. מבין התסמינים הנפוצים ניתן למנות 

ירידה בחדות הראייה, עיוות בראייה, שינויים בגודל התמונה (עצמים גדולים או קטנים ממה שהם באמת) כתם עמום במרכז הראייה ועוד. 

האם המחלה חולפת מאליה או שיש צורך בטיפול?

ברוב המקרים, המחלה תחלוף מאליה ויורגש שיפור בראייה כמו גם היעלמות של הכתם במרכז הראיה  לאחר מספר שבועות עד חודשים. 

אם ידוע על תרופה מסוימת, כמו סטרואידים, שהייתה קשורה בהופעת המחלה יומלץ לשקול טיפול חליפי. 

בשליש מהמקרים המחלה לא תחלוף מאליה, או שתחזור. במצבים אלה יש לשקול מתן טיפול. מטרת הטיפול במחלה היא עצירה של דליפת הנוזל. במקרים בהם 

מצטבר נוזל רב מתחת למקולה, עלול להיגרם נזק לקולטני האור וכתוצאה מכך גם נזק בלתי הפיך לראייה. אסטרטגיית הטיפול תיבחר בהתאם לממצאי בדיקות האבחון. 

כיצד מאבחנים?

האבחון הראשוני של המחלה מתבצע באמצעות בדיקה בהרחבת אישונים על ידי רופא העיניים. אם הרופא רואה סימנים חשודים למחלה, הוא יפנה את המטופל לביצוע צילום OCT. מדובר בצילום ללא קרינה שמדגים את שכבות הרשתית ומראה את הנוזל שהצטבר. כדי לאבחן את מקור הדליפה, הרופא המומחה יפנה את המטופל לצילום כלי דם של הרשתית עם חומר ניגוד. על בסיס הממצאים בשתי הבדיקות ניתן להתאים למטופל את הטיפול המתאים. 

במה כרוך הטיפול?

ברוב המקרים הדורשים טיפול יתבצע טיפול באמצעות לייזר, הנקרא טיפול פוטו-דינאמי.

בעזרת הלייזר ניתן לסגור את כלי הדם הדולף ובכך לגרום לספיגת הנוזל. הטיפול הפוטו – דינאמי עוצר את המחלה והוא מונע נזק מצטבר לראייה. הטיפול מתבצע על ידי מומחה למחלות רשתית ואינו יגרום לכאב. במהלך הפעולה מזרים הרופא המטפל חומר מיוחד דרך כלי דם ביד אשר גורם לרגישות יתר לאור. אנרגיית הלייזר בשילוב עם החומר שהוזרק גורמים לסגירת כלי הדם החולים. בשל העובדה שהטיפול מתבסס על רגישות יתר לאור, יש להימנע מחשיפה לשמש עד 72 שעות לאחר הטיפול. 

אם מוקד הדלף רחוק ממרכז הרשתית ניתן לבצע לייזר "חם" מכוון למוקד הדלף שבו אין צורך להזרים חומר לווריד. הרופא המטפל צריך להחליט מה הטיפול הנכון בהתייחס למקרה ומיקום כלי הדם הדולף. שני הטיפולים הם בעלי סיכויי הצלחה גבוהים וסיכון נמוך. 

עם מי חשוב להתייעץ?

גם האבחון וגם הטיפול צריכים להתבצע על ידי רופא עיניים מומחה במחלות רשתית בעל ניסיון רב באבחון וטיפול ברטינופטיה נסיובית מרכזית. באמצעות טיפול יעיל בזמן ניתן למנוע נזק קבוע לראייה. 

יש לציין כי קיימים מצבים נוספים שעלולים לגרום להצטברות של נוזל במרכז הרשתית ועל כן חשוב שיתבצע אבחון מקיף. לעתים, מצבים שאובחנו כ-CSCR התגלו בסוף כגידול שפיר או מצב אחר הדורש טיפול שונה.